ממשל טראמפ מחריף את המאבק: סנקציות כבדות על אחד הגופים העוינים ביותר לישראל

ממשל טראמפ הטיל סנקציות כבדות על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בצעד שמחריף משמעותית את העימות בין וושינגטון למוסד הבינלאומי. ההכרזה הגיעה שעות בלבד לאחר שנאווי פילאי, שופטת לשעבר בבית הדין שעמדה בראש ועדת האו"ם שקבעה כי ישראל ביצעה "רצח עם" בעזה, זכתה בפרס נובל לשלום - עיתוי שמוסיף למהלך האמריקני משמעות פוליטית חריגה.

בניגוד לסנקציות קודמות, שהתמקדו בשופטים ובתובעים מסוימים, הפעם ארה"ב מכוונת לבית הדין עצמו. המשמעות עשויה להיות מרחיקת לכת: חברות אמריקניות עלולות להיאסר מלספק לו שירותים, בנקים עשויים להפסיק לעבוד איתו, חברות ביטוח עלולות לנתק כיסוי וספקיות תוכנה וטכנולוגיה עשויות להפסיק את שיתוף הפעולה. בפועל, מדובר במהלך שנועד לפגוע ישירות במשאבים וביכולת התפעול של ה-ICC.

מזכיר המדינה מרקו רוביו לא ניסה לרכך את המסר. "הנשיא טראמפ לעולם לא יאפשר לבית הדין הפלילי הבינלאומי להעמיד אמריקאים לדין", אמר, והבהיר כי וושינגטון מתכוונת "לאסור עסקאות עם בית הדין הסורר, לנתק את המשאבים שלו ולשתק את יכולתו לפעול". בהמשך הוסיף אזהרה חריפה עוד יותר: "או שה-ICC יסיים את האיומים שלו, או שאנחנו נסיים את ה-ICC".

ממשל טראמפ מטיל סנקציות כבדות על בית הדין הפלילי בהאג - אחד הארגונים הכי אנטי-ישראליים

העימות בין ממשל טראמפ לבית הדין בהאג נמשך כבר שנים, אך קיבל משמעות מיוחדת גם מבחינת ישראל. וושינגטון תקפה בחריפות את צווי המעצר שהוציא ה-ICC נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, ורואה במהלך חלק מדפוס רחב יותר שבו בית הדין מנסה להפעיל את סמכותו גם נגד מדינות שאינן חברות בו. ארה"ב עצמה אינה חברה בבית הדין, ובעבר התעמתה איתו גם בעקבות חקירה שעסקה בפעילות חיילים אמריקנים באפגניסטן.

העיתוי הפך את המהלך לטעון עוד יותר. שעות לפני הכרזת הסנקציות הוכרזה פילאי כזוכת פרס נובל לשלום לשנת 2026, על פעילותה בתחום המשפט הבינלאומי. פילאי כיהנה בעבר כשופטת בבית הדין, ובהמשך עמדה בראש ועדת החקירה של האו"ם לשטחים הפלסטיניים ולישראל. אותה ועדה קבעה בשנה שעברה כי ישראל ביצעה "רצח עם" ברצועת עזה - קביעה שישראל דחתה בחריפות.

גם ועדת נובל עצמה העניקה לפרס השנה מסר ברור. בנימוקיה היא הזהירה כי מוסדות המשפט הבינלאומי נמצאים תחת "מתקפה פוליטית", והדגישה כי מערכת שבה פושעי מלחמה נדרשים לתת דין וחשבון היא תנאי לעולם יציב יותר. שעות לאחר מכן הגיעה התגובה האמריקנית, שכמעט ממחישה את העימות שעליו דיברה הוועדה - אלא שמבחינת ממשל טראמפ, הבעיה היא דווקא בית דין שלטענתו חורג מסמכותו ומאיים על אמריקנים ועל בעלות בריתה של ארה"ב.

רוביו הבהיר כי הלחץ לא מופנה רק כלפי האג, אלא גם כלפי המדינות שתומכות בו. לדבריו, רבות מחברות ה-ICC הן בעלות ברית של ארה"ב ואף נשענות על חיילים אמריקנים להגנתן, ולכן וושינגטון מצפה מהן "לרסן את בית הדין". הוא טען כי הממשל דחה את הטלת הסנקציות כדי לתת למדינות החברות הזדמנות למצוא פתרון, אך לאחר שלא חל שינוי - החליט להתקדם לצעד החריף.

בבית הדין, מצדם, הבהירו כי אין כוונה לסגת. סגנית התובע נזאת שמים חאן גינתה את הסנקציות וטענה כי מטרתן לפגוע בשלטון החוק הבינלאומי ובעבודתו של מוסד שיפוטי עצמאי. לדבריה, החקירות, ההליכים והתביעות של בית הדין יימשכו למרות הלחץ האמריקני.

ב-ICC כבר נערכו במשך חודשים לתרחיש הזה. לפי Reuters, בית הדין החל להעביר מחשבים מתוכנות Microsoft לפתרונות קוד פתוח ואף הכין חלופות בתחום הבנקאות וביטוח הבריאות, מתוך חשש שחברות אמריקניות ייאלצו להפסיק לעבוד איתו. באירופה אף נשקל שימוש במנגנון מיוחד שנועד להגן על חברות ומוסדות אירופיים מפני ההשפעה של סנקציות אמריקניות מחוץ לגבולות ארה"ב.

בית הדין הפלילי הבינלאומי הוקם ב-2002 ומונה כיום 125 מדינות חברות, בהן כל מדינות האיחוד האירופי ורוב חברות נאט"ו. ארה"ב וישראל אינן חברות בו. הסנקציות החדשות מציבות כעת את בעלות הברית האירופיות של וושינגטון בפני מבחן לא פשוט: לבחור עד כמה הן מוכנות להמשיך להגן על בית הדין כאשר הממשל האמריקני כבר לא מסתפק בביקורת - אלא פועל כדי לפגוע ביכולת שלו להתנהל ביום-יום.