המסמך האמריקאי, שפורסם באפריל 2026, מתאר את המלחמות של ישראל מאז 7 באוקטובר כ״מעבדת קרב בעולם האמיתי״ שממנה ניתן ללמוד בזמן אמת. מחבריו מציינים כי בדומה להשפעה שהייתה למלחמת יום הכיפורים ב־1973 על הדוקטרינה האמריקאית, גם המלחמה הנוכחית מספקת לצבא ארה״ב הזדמנות לבחון אילו שיטות עובדות כאשר מערכות רפואיות נדרשות לפעול במשך זמן ממושך, תחת אש ובזירות לחימה צפופות.
אחד הלקחים המרכזיים הוא מהירות הפינוי. לפי הדו״ח, צה״ל הצליח לבצע פינוי קרקעי ואווירי מהיר גם בסביבות מסוכנות מאוד, תוך שילוב מודיעין בזמן אמת, הכשרת צוותי פינוי, שימוש בפלטפורמות שונות בהתאם לאיום ושיתוף פעולה עם מערכת הבריאות האזרחית. בצבא האמריקאי רואים בכך מודל שדורש מהם לשפר את נהלי הפינוי, את המעקב הדיגיטלי אחר נפגעים ואת החיבור בין כוחות צבאיים למערכות רפואיות אזרחיות.

צה״ל הצליח לבצע פינוי קרקעי ואווירי מהיר גם בסביבות מסוכנות מאוד, תוך שילוב מודיעין בזמן אמת, הכשרת צוותי פינוי, שימוש בפלטפורמות שונות בהתאם לאיום ושיתוף פעולה עם מערכת הבריאות האזרחית. בצבא האמריקאי רואים בכך מודל שדורש מהם לשפר את נהלי הפינוי, את המעקב הדיגיטלי אחר נפגעים ואת החיבור בין כוחות צבאיים למערכות רפואיות אזרחיות.
תחום נוסף שמושך תשומת לב מיוחדת הוא השימוש בדם מלא קרוב ככל האפשר לנקודת הפציעה. הדו״ח מציין כי צה״ל נתן עדיפות להעברת דם מלא קדימה, לעיתים באמצעות פתרונות אחסון והובלה לא שגרתיים כמו מקררים בכלי רכב ואף אספקה באמצעות רחפנים. האמריקאים כותבים כי השיטה הזו עשויה לשפר הישרדות אצל פצועים הסובלים מדימום מסיבי וממליצים לבחון הרחבה של יכולות כאלה גם בצבא ארה״ב.
גם סדר העדיפויות בטיפול השתנה. לפי הדו״ח, צה״ל עדכן אלגוריתמים רפואיים כך שיזהו מהר יותר פצועים בהלם כתוצאה מאובדן דם, יתנו עדיפות לטיפול בדימום ולמתן דם, וימנעו ככל האפשר מהליכים מורכבים בדרכי הנשימה כאשר ניתן לפנות את הפצוע במהירות. מבחינת האמריקאים, זו דוגמה לאופן שבו ניסיון קרבי מחייב לעיתים שינוי של פרוטוקולים רפואיים שהיו מקובלים במשך שנים.
נדבך נוסף הוא המידע. צה״ל השתמש בטאבלטים מוקשחים כדי לתעד את הטיפול בפצוע כבר מנקודת הפציעה ולהעביר את הנתונים בהמשך שרשרת הפינוי. הדבר איפשר לצוותים רפואיים לקבל מידע עדכני עוד לפני שהפצוע הגיע אליהם, ובמקביל אפשר לצבא לאסוף מידע רחב על סוגי הפציעות, יעילות הטיפול והציוד שנדרש. הדו״ח האמריקאי ממליץ לפתח מערכת רפואית דיגיטלית משולבת שתעשה דבר דומה.
הנתון הדרמטי ביותר מגיע מצה״ל עצמו. לפי נתונים שהוצגו בדיווח של Fox News, שיעור התמותה בקרב נפגעים עמד על כ־15% במלחמת לבנון השנייה ב־2006, לעומת 7.1% בתקופה המוקדמת של המלחמה הנוכחית. מדובר בירידה של יותר ממחצית. עם זאת, חשוב להדגיש כי אלה נתונים שנמסרו בידי צה״ל ולא עברו אימות עצמאי במסגרת הכתבה. מחברי הדו״ח האמריקאי הגיעו למסקנותיהם לא רק על סמך נתונים כתובים. הם השתתפו במפגש רפואי צבאי בישראל ב־2025 וקיימו ראיונות עם שורה ארוכה של אנשי רפואה ישראלים – מפרמדיקים שפעלו בשטח ב־7 באוקטובר ועד רופאים בכירים של אוגדות ופיקודים.
הם בחנו גם תחומים שמעבר לטיפול הישיר בפצועים. בין היתר מתייחס הדו״ח לבריאות הנפש, לאספקה רפואית תחת אש, לבריאות הציבור ולשימוש באמצעים כמו רחפנים ורכבי שטח כאשר נתיבי אספקה רגילים נפגעים. צבא ארה״ב אף מציין כי ישראל שילבה קציני בריאות נפש קרוב לחזית ופיתחה מערכות תמיכה מוקדמות לחיילים שנחשפו לטראומה.
המסקנה האמריקאית מנוסחת בצורה חריגה בישירותה. לפי הדו״ח, ישראל נאלצה לעבור ״תהליך כואב של הסתגלות תוך כדי לחימה״, בעוד שלצבא ארצות הברית יש עדיין הזדמנות לבצע את השינויים מראש. ״הזמן להתכונן הוא עכשיו״, קובעים מחברי המסמך. www.army.mil
מבחינתם, הלקח אינו שצריך להעתיק את המודל הישראלי אחד לאחד. תנאי הלחימה של ארה״ב במלחמה עתידית מול צבא גדול עשויים להיות שונים מאוד מאלה שבהם פועל צה״ל. אבל במערכת האמריקאית רואים כיום בישראל דוגמה נדירה לצבא מערבי שנאלץ לבחון את רפואת הקרב שלו יום אחר יום מול מספר גדול של פצועים, תחת אש ובמשך תקופה ממושכת.
ולכן, לצד טנקים, רחפנים ומערכות נשק, אחד הדברים שצבא ארה״ב בוחן מקרוב דווקא אינו נשק – אלא הדרך שבה ישראל מצליחה להביא דם, רופא ומסוק אל הפצוע מהר יותר.