מהפכה בבוסטון: יוזמה חדשה להקמת בית ספר יהודי שאינו ציוני ראשון מסוגו

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

היוזמה, שנקראת "אחוות עולם", שואפת לפתוח את שעריה בסתיו 2029. לפי המארגנים, בית־הספר לא יתעלם מישראל, אבל גם לא יציג את הציונות כברירת המחדל של החיים היהודיים. במקום זאת, הוא מתכוון ללמד את תולדות ישראל והפלסטינים מזווית לא־ציונית ולתת מקום רחב יותר לדיון ביקורתי על לאומיות, זהות, גלות, דת וקהילה.

מייסדת היוזמה, ליה רובינס, אמרה ל־Jewish Telegraphic Agency כי כ־20 משפחות באזור בוסטון כבר הביעו עניין. בשלב הראשון הכוונה היא לגייס 625 אלף דולר ולהתחיל בקטן — גן ילדים שבו ילמדו ילדים משמונה עד עשר משפחות. עם זאת, גיוס התלמידים הרשמי יתחיל רק בשנה הבאה והמימון עדיין אינו מובטח.

רובינס והאנשים שמאחורי היוזמה טוענים כי עבור חלק מהמשפחות היהודיות הצעירות, במיוחד אחרי 7 באוקטובר והמלחמה בעזה, נוצר פער עמוק בין החיים היהודיים שהם מבקשים לנהל לבין האופן שבו מוסדות יהודיים מסורתיים מדברים על ישראל. לדבריהם, יש הורים שמרגישים כי בתי־ספר יהודיים קיימים מציגים את ישראל כחלק כמעט בלתי נפרד מן הזהות היהודית, גם כאשר המשפחות עצמן אינן מזדהות עם הציונות.

הייחוד של הפרויקט אינו רק בעמדה הפוליטית שהוא מבקש לקדם, אלא בעצם הניסיון להקים מוסד יהודי יומי שלם סביב תפיסה לא־ציונית. לדברי היסטוריון החינוך היהודי ג'ונתן קרסנר, לא ידוע לו על בית־ספר יומי יהודי אחר בארה"ב שהציב לעצמו מטרה דומה באופן מוצהר.

במובן הזה, אם אכן ייפתח, "אחוות עולם" עשוי להפוך למבחן מעניין לשאלה עד כמה השינויים בתוך השיח היהודי האמריקאי — במיוחד בקרב צעירים וקהילות שמאל — יכולים לעבור גם מהמישור של בתי כנסת, תנועות אקטיביסטיות וקמפוסים אל תוך מוסדות חינוך לילדים.

רובינס והאנשים שמאחורי היוזמה טוענים כי עבור חלק מהמשפחות היהודיות הצעירות, במיוחד אחרי 7 באוקטובר והמלחמה בעזה, נוצר פער עמוק בין החיים היהודיים שהם מבקשים לנהל לבין האופן שבו מוסדות יהודיים מסורתיים מדברים על ישראל. לדבריהם, יש הורים שמרגישים כי בתי־ספר יהודיים קיימים מציגים את ישראל כחלק כמעט בלתי נפרד מן הזהות היהודית, גם כאשר המשפחות עצמן אינן מזדהות עם הציונות.

החזון המוצהר של "אחוות עולם" מנסה להציע חלופה: חינוך יהודי המבוסס על טקסטים, מסורת, שפה, קהילה, צדק חברתי ותרבות יהודית — בלי לחייב הזדהות עם הרעיון הציוני. לפי חומרי היוזמה, התלמידים אמורים ללמוד על ישראל והפלסטינים, אך לא מתוך נקודת מוצא של תמיכה בציונות.

עבור תומכי הפרויקט, זהו תיקון נדרש. עבור מבקריו, מדובר בניסיון לנתק בין שני מרכיבים שהפכו במשך עשרות שנים לחלק מרכזי מהחינוך היהודי האמריקאי.

הספקנות סביב היוזמה אינה רק אידיאולוגית. גם מבחינה מעשית, אנשי חינוך ופילנתרופיה מטילים ספק בשאלה האם יש מספיק משפחות שיסכימו לרשום ילדים לבית־ספר כזה, והאם יהיה אפשר לגייס את הכסף הדרוש כדי לקיים מוסד יומי לאורך זמן. בתי־ספר יהודיים פרטיים בארה"ב יקרים מאוד להפעלה, ושכר לימוד לבדו בדרך כלל אינו מספיק כדי לכסות את ההוצאות.

המארגנים מודעים לקושי הזה ולכן אינם מנסים לפתוח מיד בית־ספר מלא. התוכנית היא להתחיל בגן קטן, לבנות קהילה סביבו, ורק בהמשך להתרחב לכיתות נוספות. הצלחת השלב הראשון תהיה תלויה גם ביכולת לגייס תורמים שמזדהים עם הרעיון של חינוך יהודי לא־ציוני.

ברקע עומדת מגמה רחבה יותר בקהילה היהודית האמריקאית. בשנים האחרונות התחזקו קבוצות יהודיות שמאליות ואנטי־ציוניות, וחלקן זכו לנוכחות משמעותית בקמפוסים, בארגונים קהילתיים ובשיח הפוליטי. עם זאת, המעבר ממחאה או אקטיביזם למוסד חינוכי קבוע לילדים הוא צעד גדול הרבה יותר.

לכן "אחוות עולם" עשוי להיות הרבה יותר מבית־ספר קטן בבוסטון. אם ייפתח, הוא עשוי להפוך לסמל של שינוי עמוק יותר — ניסיון לנסח מחדש את השאלה מהי זהות יהודית אמריקאית בעידן שבו היחס לישראל הפך לאחד מקווי השבר המרכזיים בתוך הקהילה עצמה.

נכון לעכשיו, עם זאת, הפרויקט עדיין נמצא בשלב מוקדם מאוד. אין מבנה, אין תקציב מובטח, אין רישום רשמי של תלמידים, והמועד המתוכנן לפתיחה עוד רחוק.

במילים אחרות, החזון כבר קיים. השאלה הגדולה היא אם עד סתיו 2029 יהיה גם בית־ספר.