שלושה עשורים שנה אחרי הרצח: האיש שהורשע בארגון חיסול טופאק נשלח ל-40 שנה עד מאסר עולם

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

דייוויס הורשע באוגוסט ברצח מדרגה ראשונה תוך שימוש בנשק קטלני. הוא האדם היחיד שהועמד אי פעם לדין על הרצח, למרות שבמשך עשרות שנים שמות של כמה חשודים נקשרו לפרשה. במהלך גזר הדין הוא הביט בשופטת קרלי קירני כמעט בלי הבעה. כשנשאל אם יש לו משהו לומר, השיב בקצרה כי אין לו. עורך דינו הודיע כי יערער על ההרשעה.  

בלילה של 7 בספטמבר 1996 נסע טופאק, אז בן 25 ובשיא הקריירה שלו, במושב הנוסע של ב.מ.וו שחורה לצד איל המוזיקה מריון "שוג" נייט. כשהרכב עצר ברמזור סמוך לסטריפ של לאס וגאס, נצמדה אליו קדילאק לבנה וממנה נפתחה אש. טופאק נפגע כמה פעמים ומת מפצעיו שישה ימים לאחר מכן. נייט שרד.

אחרי תשעה ימי עדויות, חבר המושבעים נזקק לכשלוש שעות בלבד כדי להרשיע אותו. שלושת האנשים האחרים שלפי התביעה היו במכונית כבר מתו. ביניהם היה אנדרסון, שדייוויס עצמו טען כי הוא זה שירה בטופאק.

לפי התביעה, הרצח היה פעולת נקמה בעקבות קטטה שהתרחשה שעות קודם לכן במלון אם.ג'י.אם גרנד, שבה טופאק ואנשיו תקפו את אורלנדו "בייבי ליין" אנדרסון, אחיינו של דייוויס וחבר בכנופיית סאות' סייד קומפטון קריפס. דייוויס היה אחד ממנהיגי הכנופיה. לפי גרסתו שלו, הוא ישב במושב הקדמי של הקדילאק, והעביר את האקדח למושב האחורי - משם נורו היריות.  

במשך שנים, דווקא היעדר ראיות פיזיות חזקות היה אחת הסיבות לכך שהפרשה לא הגיעה לבית משפט. אלא שדייוויס עצמו שינה את התמונה. הוא החל להתראיין, לדבר מול מצלמות ולספר על חלקו באירועים. ב-2019 פרסם ספר זיכרונות שבו פירט את גרסתו ללילה שבו נרצח טופאק. אותן הצהרות, שנועדו בין היתר לייצר עניין ציבורי ומסחרי, הפכו בהמשך לחומר מרכזי של התביעה נגדו. 

במהלך המשפט טענה ההגנה שדייוויס התרברב ושיקר כדי למכור ספרים ולזכות בפרסום, וכי אין ראיה פורנזית הקושרת אותו ישירות לירי. התביעה השיבה שלא היה צורך להוכיח שהוא עצמו לחץ על ההדק: לפי החוק בנבאדה, מי שארגן את הרצח, סיפק את הנשק והיה שותף לתוכנית יכול להיות מורשע ברצח גם אם אדם אחר ירה בפועל.

אחרי תשעה ימי עדויות, חבר המושבעים נזקק לכשלוש שעות בלבד כדי להרשיע אותו. שלושת האנשים האחרים שלפי התביעה היו במכונית כבר מתו. ביניהם היה אנדרסון, שדייוויס עצמו טען כי הוא זה שירה בטופאק.

בדיון גזר הדין דיברו בני משפחתו של טופאק על שלושה עשורים של כאב. אחותו, סקיווה "סט" שאקור, אמרה שהיה קשה במיוחד לשמוע שוב ושוב את דייוויס מתאר כיצד רדף אחרי אחיה וכיצד הסתיים חייו כשהיה רק בן 25. לדבריה, אילו שרד, ייתכן שהיה עוזב בהמשך את עולם הראפ ומתמסר לאקטיביזם ואפילו לפוליטיקה. אחיו, מוריס "מופרם" שאקור, תיאר את הרצח כאירוע שהותיר את המשפחה ואת מעריציו של טופאק עם כאב שנמשך עד היום.  

במהלך המשפט עלה שוב גם שמו של שון "דידי" קומבס. עדים סיפרו שחברי כנופיית סאות' סייד קומפטון קריפס שימשו בעבר כאנשי אבטחה עבור חברת התקליטים שלו, ודייוויס עצמו טען בספרו ובראיונות שקיימת הייתה הצעה כספית להרוג את טופאק ואת שוג נייט. קומבס הכחיש במשך שנים כל מעורבות. התביעה בקלארק קאונטי הבהירה לאחר הרשעת דייוויס כי נכון לעכשיו אין בידיה ראיות מספיקות להעמיד אדם נוסף לדין. 

רצח טופאק הפך במשך השנים למיתוס כמעט גדול יותר מהחקירה עצמה. הוא הוליד אינספור תיאוריות, ספרים, סרטים דוקומנטריים וחשדות הדדיים בין מחנות הראפ של החוף המזרחי והחוף המערבי. העובדה שהרצח נותר בלתי פתור במשך עשרות שנים רק חיזקה את האגדה סביבו.

כעת, לראשונה מאז הלילה ההוא בלאס וגאס, יש אדם שהורשע ונשלח לכלא בגלל הרצח. האירוניה היא שהפרשה נפתחה מחדש לא בזכות פריצת דרך פורנזית דרמטית, אלא בעיקר מפני שהאיש שישב במכונית החליט במשך השנים לספר שוב ושוב את הסיפור בעצמו.

ובסופו של דבר, המילים שלו הן שהכניסו אותו לכלא.