אמריקה בדרך לשידור ההוצאה להורג: הורים מוזהרים שהסרטון יגיע לילדים

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הסכנה, מזהירים מומחים, אינה מוגבלת לשידור הרשמי עצמו. גם אם הפנטגון יטיל הגבלת גיל, ידרוש רישום מוקדם או יעכב את השידור בכמה שניות, מהרגע שהווידאו יעלה לרשת כמעט בלתי אפשרי יהיה לשלוט בו. קטעים עלולים להיחתך, להיות מועתקים, להפוך לממים ולהופיע בטיקטוק, באינסטגרם, ביוטיוב או בקבוצות הודעות של תלמידים. ילד בן עשר לא יצטרך לחפש את ההוצאה להורג כדי לראות אותה - מספיק שחבר לכיתה ישלח סרטון.

עדיין לא ברור מה בדיוק מתכנן הפנטגון להראות. לא נמסר אם המצלמות יתעדו את רגע הירי עצמו, האם יוצגו הרגעים שאחריו, האם תהיה אזהרה לפני השידור, ואם תהיה נקודה שבה המצלמות ינותקו. גם שאלת הפלטפורמה אינה פתורה. הממשל האמריקאי משתמש לעיתים קרובות ביוטיוב לשידורים חיים, אך מדיניות האתר אוסרת בדרך כלל תוכן גרפי במיוחד ושידורים המציגים אלימות קשה או שימוש בנשק. מצד שני, הפלטפורמה מאפשרת חריגים לתוכן בעל חשיבות ציבורית או תיעודית, לעיתים תחת הגבלת גיל.

מומחים לבריאות הנפש כבר קוראים להורים לא לחכות לרגע האחרון. ההמלצה לילדים צעירים היא לדבר בקצרה, להסביר שקיים אירוע קשה ושאין שום צורך לצפות בו, ולהתמקד בתחושת ביטחון. אצל בני נוער, אומרים המומחים, עדיף להתחיל בשאלה פשוטה: מה כבר שמעתם? רק אחר כך צריך להחליט כמה להסביר ומה לעשות אם הם מבקשים לצפות.

ההמלצה לילדים צעירים היא לדבר בקצרה, להסביר שקיים אירוע קשה ושאין שום צורך לצפות בו, ולהתמקד בתחושת ביטחון. אצל בני נוער, אומרים המומחים, עדיף להתחיל בשאלה פשוטה: מה כבר שמעתם? רק אחר כך צריך להחליט כמה להסביר ומה לעשות אם הם מבקשים לצפות.

ד"ר דייוויד רוזנברג, ראש המחלקה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וויין סטייט במישיגן, מזהיר שהורים אינם צריכים להפוך את השיחה לדיון פילוסופי אינסופי. לדבריו, מותר להציב גבול ברור ולומר לילד שלא צופים בדבר כזה. הוא גם ממליץ להורים לא לדבר מתוך חרדה מוגברת ולא להעמיס פרטים גרפיים. המסר המרכזי, מבחינתו, צריך להיות פשוט: אנחנו יודעים שזה קורה, אתה בטוח, ואלה הערכים שלנו כמשפחה.

הפסיכיאטר טימותי לסקה מפיטסבורג מזכיר מחקרים שקשרו צפייה חוזרת בתמונות קשות מאירועים כמו הפיגוע במרתון בוסטון, הפיגוע באוקלהומה סיטי וסרטוני עריפת ראשים של דאע"ש לתסמינים של חרדה ודחק פוסט-טראומטי. לדבריו, דווקא משום שההוצאה להורג צפויה להיות אירוע מתוכנן ולא אירוע פתאומי, הרשויות יכולות וצריכות להתייחס מראש לחשיפה של ילדים ונוער כאל סוגיה של בריאות הציבור.

הפגיעים ביותר, לפי המומחים, הם ילדים ובני נוער שכבר מתמודדים עם דיכאון, חרדה או טראומה קודמת. רוזנברג אף ממליץ להורים לא להניח שילדיהם הבוגרים בקולג' חסינים מהשפעה. לדבריו, המוח האנושי ממשיך להתפתח גם בשנות העשרים המוקדמות, והיכולת לווסת רגשות ולקבל החלטות מבשילה רק סביב גיל 24.

במרכז הסערה עומד חסן, פסיכיאטר צבאי לשעבר בדרגת רב-סרן. ב-5 בנובמבר 2009 הוא נכנס למרכז רפואי בפורט הוד שבטקסס, שבו חיילים עברו בדיקות לפני פריסה, ופתח באש. 13 בני אדם נרצחו ו-32 נוספים נפצעו. במהלך משפטו טען חסן כי ניסה למנוע מחיילים לצאת לאפגניסטן ולהרוג מוסלמים, וכמעט שלא ניסה להתגונן משפטית. ב-2013 נגזר עליו עונש מוות, והערעור האחרון שלו נדחה באפריל 2025.

במשך שנים עורר הטבח גם מחלוקת פוליטית עזה בגלל הדרך שבה סווג בתחילה על ידי הפנטגון. במקום להגדיר אותו כמעשה טרור, המערכת הצבאית השתמשה במשך תקופה ארוכה בהגדרה של "אלימות במקום העבודה", ניסוח שעורר זעם בקרב בני משפחות הקורבנות, מחוקקים ומומחי ביטחון.

לפי התוכנית שפורסמה, חסן אמור להיות מוצא להורג ב-3 בדצמבר בשעה 13:00 בפורט הוד. אם הדבר יבוצע, זו תהיה ההוצאה להורג הצבאית הראשונה מאז 1961. אם גם תשודר לציבור, מדובר במהלך חסר תקדים בעידן האינטרנט ובאירוע שמחזיר את ארה"ב לתקופה שבה הוצאות להורג עדיין נעשו מול קהל. ההוצאה להורג הפומבית האחרונה בארה"ב התקיימה ב-1936, וקנטקי, המדינה האחרונה שהתירה אותן, אסרה את הנוהג שנתיים לאחר מכן.

מי שהוביל את היוזמה לשידור הוא שר ההגנה פיט הגסת'. הוא טען שהציבור צריך להבין שיש "השלכות חמורות" למעשים מהסוג שביצע חסן. כשנשאל אם האסיר ביקש בקשה אחרונה, השיב בקצרה שלא אכפת לו. אלא שהמסר מהבית הלבן היה פחות חד-משמעי. טראמפ אמר תחילה שהוא "בהחלט" אישר את השידור, אך למחרת נסוג חלקית ואמר שההחלטה עדיין לא סופית. לדבריו, הוא יודע מה הצבא רוצה לעשות, אבל ההכרעה הסופית עוד תתקבל.

גם סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס אמר שאינו בטוח שהשידור אכן יתקיים, והוסיף שאם יתקיים - הוא עצמו לא יצפה בו. לפי דיווחים, אפילו בתוך הצבא היו קצינים שהופתעו מהמהלך ומהאפשרות שאירוע כזה יהפוך לשידור חי נגיש לציבור.

ההתנגדות אינה מגיעה רק מהדמוקרטים או מארגוני זכויות אדם. חבר הקונגרס הרפובליקני טום בארט ממישיגן קרא להגסת' לשקול מחדש את ההחלטה, וגם מנהיגים דתיים יצאו נגד המהלך. ועידת הבישופים הקתולים בארה"ב כינתה את האפשרות לשדר את ההוצאה להורג "קידום ברברי של תרבות המוות", והארכיבישוף האחראי על הכוחות המזוינים, טימותי ברוליו, ביקש שחיילים קתולים יקבלו אפשרות שלא להשתתף בביצוע.

לקוראים ישראלים יש גם אירוניה פוליטית לא קטנה בפרשה. טראמפ עצמו תקף בעבר את איראן על הוצאות להורג פומביות והציג אותן כסמל לאכזריות המשטר. כעת הממשל שלו בוחן מהלך שעלול להפוך הוצאה להורג אמריקאית לאחד מאירועי האינטרנט הנצפים ביותר של השנה.

בינתיים, ההחלטה הסופית עדיין מונחת על שולחנו של הנשיא. עבור ההורים, לעומת זאת, השאלה כבר פחות תיאורטית. אם השידור אכן יתקיים, הבעיה לא תהיה רק אם ילדיהם יבחרו לצפות בו - אלא האם בכלל תהיה להם אפשרות להימנע ממנו.