הקצבאות עולות ב-3.6%: מיליוני אמריקנים יקבלו תוספת, אבל החשש הגדול נשאר

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

מאחורי המספרים עומדת שנה כלכלית סוערת, שבמהלכה התייקרו מחירי האנרגיה על רקע המלחמה עם איראן והמתיחות במזרח התיכון. העלייה במחירי הנפט התגלגלה לתחנות הדלק, להובלה ולעלויות המחיה. לפי הנתונים שפורסמו באוגוסט, האינפלציה השנתית בארצות הברית הגיעה ל-3.4%, מחירי הבנזין היו גבוהים ב-27.4% לעומת השנה הקודמת ומחירי הסולר לחימום זינקו ב-52%. עבור משקי בית שמתקיימים בעיקר מקצבה חודשית קבועה, מדובר בהתייקרות שקשה לספוג.

העלאה של 3.6% בקצבאות לשנת 2027, שעליה דווח בעקבות פרסום נתוני האינפלציה, עשויה להוסיף כ-75 דולר בחודש לקצבת הפרישה הממוצעת. עבור גמלאים רבים מדובר בכסף נחוץ שיסייע בתשלום חשבונות החשמל, המזון והדיור. אלא שהעלייה הזאת משקפת גם את ההתייקרות שכבר פגעה בכיסם, ובמקביל מתקרב המועד שבו קרן הפנסיה האמריקנית עלולה להיקלע למחסור חמור בעתודות.

ההתאמה השנתית של קצבאות הביטוח הסוציאלי, המכונה התאמת יוקר המחיה, נועדה לפצות את מקבלי הקצבאות על שחיקת כוח הקנייה. היא מחושבת על בסיס השינוי במדד המחירים לצרכן של עובדים עירוניים במהלך החודשים יולי, אוגוסט וספטמבר, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. המשמעות היא שההעלאה אינה מענק מיוחד מהממשלה, אלא מנגנון אוטומטי שנועד לאפשר לגמלאים להמשיך לרכוש פחות או יותר את אותם מוצרים ושירותים גם כאשר המחירים עולים.

אבל כאן בדיוק מתחילה המחלוקת. ארגוני הגמלאים טוענים כבר שנים שהמדד המשמש לחישוב ההעלאה אינו משקף כראוי את ההוצאות של האוכלוסייה המבוגרת. בעוד שהמדד מבוסס על הרגלי הצריכה של עובדים, גמלאים נוטים להוציא שיעור גבוה יותר מהכנסתם על טיפול רפואי, תרופות, ביטוח בריאות ודיור. כאשר ההוצאות האלה עולות מהר יותר מהמדד הכללי, תוספת שנראית נדיבה על הנייר אינה בהכרח מספיקה בפועל.

ננסי אלטמן, נשיאת ארגון סושיאל סקיוריטי וורקס, נמנית עם המבקרים של שיטת החישוב הנוכחית. ארגוני גמלאים מציעים להשתמש במדד חלופי, המתחשב במיוחד בדפוסי ההוצאה של בני 62 ומעלה. לטענתם, מדד כזה יאפשר להתאים את הקצבאות בצורה מדויקת יותר להוצאות האמיתיות של האוכלוסייה המבוגרת. עם זאת, שינוי המדד אינו מבטיח בהכרח העלאה גדולה יותר בכל שנה, והוא עשוי גם להגדיל את העלויות העתידיות של המערכת.

על פי הנתונים הרשמיים, קצבת הפרישה החודשית הממוצעת תעלה בינואר מ-2,095 דולר ל-2,170 דולר. זוג גמלאים ששניהם מקבלים קצבאות צפוי לקבל בממוצע 3,355 דולר בחודש, לעומת 3,238 דולר כיום. גם מקבלי קצבאות נכות ייהנו מההתאמה, וכך גם זכאי תוכנית הסיוע המשלימה לבעלי הכנסות ומשאבים מוגבלים. בתוכנית האחרונה יעלה התשלום הפדרלי המרבי ליחיד מ-994 דולר ל-1,029 דולר בחודש.

אלא שגם התוספת הזאת אינה מגיעה בהכרח בשלמותה לחשבון הבנק. עבור גמלאים רבים, הפרמיה של מדיקר חלק ב', המממנת שירותים רפואיים וביקורי רופאים, מנוכה ישירות מקצבת הביטוח הסוציאלי. כל עלייה בפרמיה מקטינה את התוספת נטו. בניגוד להערכות שכבר פורסמו לגבי גובה הפרמיה ב-2027, מינהל הביטוח הסוציאלי הבהיר בהודעתו הרשמית כי הנתון המעודכן יפורסם בהמשך. לפיכך, עדיין מוקדם לקבוע בדיוק כמה כסף יישאר בידי הגמלאי הממוצע לאחר הניכוי.

ההעלאה תיכנס לתוקף באופן אוטומטי, ללא צורך בהגשת בקשה. מקבלי קצבאות הביטוח הסוציאלי יראו את הסכומים החדשים בתשלומי ינואר 2027, ואילו מקבלי הסיוע המשלים יקבלו את התשלום המעודכן כבר ב-31 בדצמבר השנה. הודעות אישיות ובהן הסכום המדויק יישלחו בדצמבר, וחלק מהזכאים יוכלו לצפות בהן מוקדם יותר באמצעות החשבון האישי באתר המינהל.

אבל לצד הוויכוח על עשרות הדולרים שיתווספו מדי חודש, מתפתח בוושינגטון משבר גדול בהרבה. דו"ח הנאמנים השנתי של הביטוח הסוציאלי, שפורסם ביוני, מזהיר כי עתודות קרן הפנסיה והשארים צפויות להתרוקן ברבעון האחרון של 2032. מדובר בהקדמה של שלושה חודשים לעומת התחזית הקודמת, ובתאריך שנמצא כעת במרחק של שש שנים בלבד.

המשמעות אינה שהממשלה תפסיק לשלם קצבאות או שמיליוני גמלאים יישארו לפתע ללא הכנסה. גם לאחר מיצוי העתודות, מסי השכר שישלמו עובדים ומעסיקים ימשיכו להזרים כסף למערכת. אלא שעל פי תחזית הנאמנים, ההכנסות השוטפות יספיקו אז לכיסוי של כ-78% בלבד מהקצבאות המובטחות. במילים אחרות, אם הקונגרס לא ישנה את החוק או את מקורות המימון, המערכת עלולה להידרש להפחתה של כ-22% בתשלומים המתוכננים.

כדי להבין את גודל האיום, די לחשוב על גמלאי שאמור לקבל קצבה חודשית של 2,500 דולר. הפחתה של 22% פירושה אובדן של 550 דולר בכל חודש, או 6,600 דולר בשנה. מדובר בהמחשה בלבד, ולא בתחזית לסכום הקצבה של אדם מסוים בשנת 2032, אך היא מבהירה מדוע משבר המימון מעורר דאגה עמוקה בקרב גמלאים וארגוני זכויות.

יש גם תרחיש מעט פחות חמור. אם שתי קרנות הביטוח הסוציאלי, קרן הפנסיה והשארים וקרן ביטוח הנכות, היו מחושבות כמערכת משותפת, עתודותיהן היו מספיקות עד לרבעון השלישי של 2034. בשלב זה ההכנסות היו מאפשרות לשלם כ-83% מהקצבאות המתוכננות. אלא שהקרנות נפרדות מבחינה חוקית, ולכן העברת כספים ביניהן מחייבת פעולה של הקונגרס.

הנאמנים מזהירים כי דחיית הטיפול במשבר רק תגדיל את היקף השינויים שיידרשו בעתיד. בין האפשרויות שנדונות לאורך השנים נמצאות העלאת מסי השכר, הגדלת תקרת ההכנסה החייבת במס הביטוח הסוציאלי, שינוי הדרגתי בגיל הפרישה והתאמות במבנה הקצבאות. לכל אחת מהאפשרויות השלכות שונות על עובדים, מעסיקים וגמלאים, וכל אחת מעוררת מחלוקת פוליטית.

בינתיים, שינוי אחד כבר נקבע לשנה הבאה: תקרת השכר השנתית שעליה משלמים מס ביטוח סוציאלי תעלה מ-184,500 דולר ל-192,300 דולר. המשמעות היא שעובדים בעלי הכנסות גבוהות ישלמו מס על חלק גדול יותר משכרם. עם זאת, השינוי השנתי הזה אינו פותר את הגירעון המבני של המערכת.

הנושא צפוי לקבל תשומת לב נוספת לקראת בחירות האמצע בנובמבר. הביטוח הסוציאלי נוגע כמעט לכל משפחה אמריקנית, וההכרעות הנדרשות אינן נוחות מבחינה פוליטית: הגדלת הכנסות המערכת מחייבת גביית מסים נוספים או שינוי אחר במימון, ואילו צמצום הוצאותיה עלול לפגוע בהטבות קיימות או עתידיות. בינתיים, הזמן שנותר עד למיצוי עתודות קרן הפנסיה הולך ומתקצר.

גם עבור ישראלים המתגוררים בארצות הברית, במיוחד מי שעבדו במדינה במשך שנים וצברו זכויות לפנסיה אמריקנית, מדובר בסוגיה בעלת משמעות ישירה. הקצבה החודשית היא חלק חשוב מתכנון הפרישה של רבים מהם, לצד חסכונות פרטיים ותוכניות פנסיה ממקומות העבודה. מי שכבר מקבל קצבה ייהנה מההעלאה בהתאם לזכאותו, אך גם הוא חשוף להתייקרות המחיה ולשינויים עתידיים במערכת.

בסופו של דבר, התוספת של 75 דולר בחודש היא בשורה ממשית למיליוני אמריקנים, אך היא אינה משנה את התמונה הרחבה. מערכת הביטוח הסוציאלי תשלם בשנה הבאה קצבאות גבוהות יותר כדי לפצות על יוקר המחיה, ובאותה שעה תמשיך להשתמש בעתודותיה כדי לממן את התחייבויותיה. השאלה שמעסיקה כעת את הגמלאים אינה רק כמה יקבלו בינואר הקרוב, אלא האם בעוד שש שנים תוכל הממשלה להמשיך לשלם להם את מלוא הסכום שהובטח.