הדברים נאמרו ביום שלישי, במהלך שיחה עם העיתונאית והסופרת סוזן מקיי באולם O2 בבלפסט שבצפון אירלנד. אובמה הגיע לעיר במסגרת סבב הרצאות בבריטניה, ובמהלך האירוע התייחס בהרחבה לסכסוך הישראלי-פלסטיני. אלא שדווקא כשהחל לדבר על ההיסטוריה של העם היהודי, בחר הנשיא לשעבר בניסוח שעורר תגובות קשות.
"העובדה היא שבמשך אלפי שנים העם היהודי סבל מדיכוי, מאפליה ומרצח", אמר אובמה. "אירופה הייתה אחראית לחלק גדול מכך, ואפשר להבין מדוע היהודים חיפשו מקלט". אלא שמיד לאחר ההכרה ברדיפות הוסיף: "מה שגם אינו מוטל בספק הוא שהם לקחו אדמות מאנשים אחרים, והגזימו. ואותם אנשים אמרו, באופן מובן: 'זה עוול, ואני רוצה את האדמה שלי בחזרה'".

נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה
הביקורת על הדברים לא איחרה להגיע. באתר החדשות השמרני The Daily Wire, אותו ייסד בין היתר בן שפירו, האשימו את אובמה במחיקת יותר מ-3,000 שנות היסטוריה יהודית. לטענת המבקרים, הנשיא לשעבר בחר להציג את הציונות בעיקר כתוצאה של רדיפות היהודים באירופה, כאילו הקשר של העם היהודי לארץ ישראל החל רק בעקבות האנטישמיות והשואה.
גם ארגון HonestReporting תקף את הדברים והזכיר כי יהודים חיו בארץ ישראל ברציפות במשך דורות, הרבה לפני הקמת התנועה הציונית המודרנית. "הלגיטימיות של ישראל לא התחילה עם הרדיפות באירופה, וגם ההיסטוריה היהודית לא", נמסר מהארגון. בעיני מבקריו, דווקא ההשמטה הזאת היא לב הבעיה: אובמה הכיר בסבל היהודי, אך לא הזכיר את הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ שאליה שב.
ויש גם עובדות היסטוריות נוספות שנעדרו מדבריו. במשך עשרות שנים לפני הקמת המדינה רכשו יהודים קרקעות באופן חוקי ובתשלום, בין היתר מבעלי אדמות ערבים. עסקאות רבות תועדו בתקופת המנדט הבריטי, והיו חלק ממפעל ההתיישבות הציוני. המבקרים הזכירו גם כי ההנהגה היהודית קיבלה את תוכנית החלוקה של האו"ם ב-1947, בעוד שההנהגה הערבית דחתה אותה, וכי הקמת המדינה לוותה במלחמה שפרצה בעקבות התנגדות מדינות ערב להקמתה. לצד העובדה שפלסטינים רבים איבדו את בתיהם במהלך המלחמה, מדובר בהיסטוריה מורכבת בהרבה מהתיאור הגורף של יהודים ש"לקחו אדמות".
אובמה המשיך משם לביקורת על מדיניות ישראל כיום. לדבריו, העליונות הצבאית והטכנולוגית של ישראל אינה מעניקה לה זכות לפעול כרצונה, לקחת שטחים ולסרב לפשרות. הוא הזהיר כי התנהלות כזאת עלולה לגרום לה לאבד את מעמדה המוסרי, וטען שממשלת ישראל הנוכחית נראית כמי שאימצה את הגישה הזאת. הנשיא לשעבר אף תהה אם הישראלים מצפים שילדיהם ונכדיהם יחיו לנצח מאחורי חומות, והדגיש שכ-7 מיליון פלסטינים חיים באזור ואינם עומדים להיעלם.
לצד הדברים האלה, אובמה מתח ביקורת גם על הפלסטינים וקרא להם לזנוח את דרך האלימות. לדבריו, אין להם אפשרות להביס את ישראל מבחינה צבאית, ולכן עליהם להתמקד במאבק לא אלים ובטיעונים מוסריים. בהתייחסות לטבח שמחת תורה טען כי מתקפת חמאס הייתה מהלך שסיכוייו להביא לשינוי מדיני משמעותי עבור הפלסטינים היו נמוכים במיוחד. הוא גם קרא להפסקת האלימות, להקלה על הסבל האזרחי, לעצירת הרחבת ההתנחלויות ולשיקום עזה.
הסערה הנוכחית אינה מתרחשת בחלל ריק. לאורך שמונה שנות נשיאותו של אובמה נרשמו עימותים חוזרים בינו לבין ממשלת ישראל, במיוחד סביב הסכם הגרעין עם איראן והבנייה בהתנחלויות. אחד המשברים החריפים הגיע בסוף 2016, רגע לפני סיום כהונתו השנייה, כאשר הממשל שלו נמנע בהצבעה במועצת הביטחון של האו"ם, ובכך אפשר את אישורה של החלטה 2334 נגד ההתנחלויות. בישראל ראו במהלך פגיעה קשה במדינה מצד ממשל אמריקאי יוצא. לצד המחלוקות, בתקופת כהונתו נחתם גם הסכם סיוע ביטחוני לישראל בהיקף של 38 מיליארד דולר לעשור.
אובמה, שזכה בפרס נובל לשלום בשנת 2009, מכיר היטב גם ביקורת מסוג אחר. הפרס היוקרתי הוענק לו פחות מתשעה חודשים לאחר שנכנס לבית הלבן, עוד לפני שהספיק להציג הישגים כנשיא בתחום השלום. ועדת נובל הסבירה את הבחירה במאמציו לקדם דיפלומטיה ושיתוף פעולה בינלאומי, אך ההחלטה עוררה תהיות נרחבות כבר אז. מבקריו טענו כי מדובר בפרס שניתן בעיקר על הבטחות ותקוות לעתיד, ולא על הישגים ממשיים שכבר הוכחו בשטח.
גם הזירה הפוליטית הנוכחית מספקת רקע נוסף למחלוקת. ימים ספורים לפני ההתבטאות בבלפסט, אובמה הביע את תמיכתו בעבדול אל-סייד, המועמד הפרוגרסיבי לסנאט מטעם משיגין שמחזיק בעמדות אנטי-ישראליות ואנטי-מערביות. אובמה אף צפוי להשתתף בעצרת בחירות לצדו בדטרויט ב-24 באוקטובר.