מול הבית הלבן: עשרות אלפים שאגו "לשחרר את פלסטין" בהופעת רוק

בלב בירת ארצות הברית, במרחק קצר מהבית הלבן ובצל אנדרטת וושינגטון, הפכה בשבת האחרונה הופעת רוק לאחד ממפגני התמיכה הגדולים בפלסטינים שנראו לאחרונה באירוע מוזיקלי אמריקאי. עשרות אלפי צעירים שהגיעו לצפות בלהקת הפאנק רוק טרנסטייל מצאו את עצמם משתתפים גם באירוע בעל מסר פוליטי ברור, כאשר הסולן ברנדן ייטס קרא מהבמה לשחרור פלסטין, סודן ולבנון, והקהל השיב בקריאות רמות.

האירוע נערך ב-24 באוקטובר בשטח הנשיונל מול בוושינגטון, סמוך לאנדרטה המפורסמת. בתחילה דווח על כ-25 אלף משתתפים, אולם הערכות מאוחרות יותר, שיוחסו לשירות הפארקים הלאומיים, העמידו את מספר הנוכחים על כ-60 אלף. מדובר בהופעה יוצאת דופן בהיקפה, במיוחד בהתחשב בכך שהכניסה הייתה חופשית לחלוטין.

הרגע הפוליטי הבולט הגיע כאשר ייטס פנה לקהל וביקש להשמיע את הקריאות בעוצמה שתגיע עד לבית הלבן. הוא קרא "לשחרר את פלסטין! לשחרר את סודן! לשחרר את לבנון!", ואלפים הצטרפו אליו. בתיעודים מהאירוע נראה קהל צפוף במיוחד, עם ידיים מורמות ומעריצים המגיבים בהתלהבות לקריאות מהבמה. בין המשתתפים נראו גם מי שנשאו דגלי פלסטין.

הרגע הפוליטי הבולט הגיע כאשר ייטס פנה לקהל וביקש להשמיע את הקריאות בעוצמה שתגיע עד לבית הלבן. הוא קרא "לשחרר את פלסטין! לשחרר את סודן! לשחרר את לבנון!", ואלפים הצטרפו אליו. בתיעודים מהאירוע נראה קהל צפוף במיוחד, עם ידיים מורמות ומעריצים המגיבים בהתלהבות לקריאות מהבמה. בין המשתתפים נראו גם מי שנשאו דגלי פלסטין.

העובדה שהדברים נאמרו דווקא במקום הזה העניקה להם משמעות סמלית נוספת. הנשיונל מול הוא אחד האתרים המזוהים ביותר עם ההיסטוריה הפוליטית האמריקאית, ומוקד להפגנות, לעצרות ולמאבקים חברתיים. הפעם לא היה מדובר בהפגנה פוליטית מסורתית, אלא בהופעה של להקה מצליחה, שמשכה אליה קהל צעיר בהיקף שבדרך כלל מאפיין אירועי מוזיקה גדולים.

אלא שהמסר הפוליטי לא היה הפתעה של הרגע האחרון. הלהקה הודיעה מראש כי ההופעה תתקיים בשיתוף ארגון הסיוע הבינלאומי יומן קונצרן אינטרנשיונל, במטרה לגייס תרומות לפעילות הומניטרית בקרב אוכלוסיות שנפגעו ממלחמות בעזה, בסודן ובלבנון. על פי הודעת המארגנים, הכספים יחולקו באופן שווה בין פעולות הסיוע בשלושת האזורים.

המארגנים ביקשו להשתמש בכוחה של המוזיקה כדי לעודד תרומות למזון, מים, טיפול רפואי ומקלט למשפחות שנפגעו מהלחימה. יעד גיוס הכספים שעמד בתחילה על סכום נמוך יותר נחצה, ועד יום ראשון אחר הצהריים כבר הצביע עמוד התרומות על יותר מ-240 אלף דולר מכ-3,500 תורמים.

טרנסטייל איננה להקה שולית המופיעה רק בפני קהל מחתרתי. ההרכב, שנוסד בבולטימור בשנת 2010, הפך בשנים האחרונות לאחד השמות הבולטים בסצנת הרוק וההארדקור האמריקאית. בפברואר השנה זכתה הלהקה בשני פרסי גראמי, בהם פרס אלבום הרוק הטוב ביותר, ובתחילת אוקטובר הופיעה לראשונה בתוכנית הטלוויזיה המפורסמת "סאטרדיי נייט לייב".

הצלחתה המסחרית מעניקה משקל נוסף להצהרותיה הפוליטיות. כאשר להקה שזוכה להכרה בתעשיית המוזיקה המרכזית משתמשת בבמה שלה כדי להעביר מסר הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, הדברים מגיעים לקהל רחב הרבה יותר מזה של פעילים פוליטיים המגיעים להפגנות.

בהופעה בוושינגטון, שנמשכה כ-75 דקות, ביצעה הלהקה שירים מאלבומה המצליח האחרון וסיימה את החלק השני של סיבוב ההופעות שלה בצפון אמריקה. ההופעה הייתה פתוחה לכל הגילים, ולפי דיווחים מקומיים, שערי המתחם נסגרו לאחר שהקהל הגיע לקיבולת המרבית, בעוד מעריצים נוספים נותרו מחוץ למחסומים וניסו לצפות במתרחש.

לצפייה: https://www.facebook.com/reel/2074737869839322

עבור חברי הלהקה, השילוב בין מוזיקה לפעילות חברתית אינו חדש. במאי 2025 קיימה טרנסטייל הופעת חינם בבולטימור, שאליה הגיעו יותר מעשרת אלפים איש ושבמסגרתה גויסו למעלה מ-35 אלף דולר לארגון המסייע לחסרי בית. אולם האירוע בוושינגטון היה גדול בהרבה, הן במספר המשתתפים והן בחשיפה הציבורית והפוליטית.

לצד התמיכה בפלסטינים, חשוב להדגיש כי המסר הרשמי של האירוע לא התמקד בישראל בלבד. הלהקה והמארגנים כללו במפורש גם את סודן ולבנון, והגדירו את מטרת הערב כסיוע הומניטרי לנפגעי מלחמות. לא דווח כי הלהקה קראה במהלך ההופעה לאלימות נגד ישראלים או יהודים.

ובכל זאת, מבחינת הקהל הישראלי והיהודי בארצות הברית, קשה להתעלם מהתמונה שהגיעה מוושינגטון: עשרות אלפי מעריצים, רובם צעירים, המשתתפים בקריאות למען פלסטין מול אחד הסמלים החשובים ביותר של השלטון האמריקאי. האירוע ממחיש כיצד הסוגיה הפלסטינית ממשיכה לתפוס מקום מרכזי גם בתרבות הפופולרית האמריקאית, הרבה מעבר לקמפוסים ולהפגנות הרחוב.

מה שהחל כהופעת רוק חינמית הסתיים במפגן המוני שבו המוזיקה, התרומות והאמירות הפוליטיות התמזגו לאירוע אחד. וכאשר קריאות הקהל הדהדו למרגלות אנדרטת וושינגטון, היה ברור שהלהקה הצליחה להשיג הרבה יותר מעוד הופעה מוצלחת: היא הפכה את הבמה שלה לכלי להעברת מסר פוליטי בפני עשרות אלפי אמריקאים.