החיסון, שנקרא intismeran ומפותח על ידי Moderna ו-Merck, נבדק בקרב יותר מ-1,100 חולי מלנומה בסיכון גבוה שהגידול שלהם כבר הוסר בניתוח. כל המשתתפים קיבלו את הטיפול המקובל לאחר הניתוח - התרופה האימונותרפית Keytruda - ומחציתם קיבלו בנוסף גם את החיסון האישי, בעוד האחרים קיבלו פלצבו.
שנתיים לאחר מכן, 82% מהמטופלים שקיבלו את החיסון יחד עם Keytruda עדיין היו ללא חזרה של המחלה, לעומת 70% בקרב מי שקיבלו את הטיפול הרגיל בלבד. לפי החוקרים, המשמעות היא ירידה של 42% בסיכון לחזרת המלנומה בתקופה שנבדקה. המחקר עדיין נמשך, והחוקרים ממשיכים לעקוב אחר המשתתפים כדי לבדוק אם היתרון נשמר גם בטווח הארוך.

חיסון אישי הפחית את הסיכון שהסרטן יחזור
בניגוד לחיסונים שאנחנו רגילים לקבל כדי למנוע מחלות, כאן מדובר בטיפול שניתן לאחר שהסרטן כבר התגלה והוסר. החוקרים מנתחים את המוטציות הייחודיות שנמצאו בגידול של כל מטופל, ובונים עבורו חיסון שמלמד את מערכת החיסון לזהות חלבונים חריגים שמאפיינים את תאי הסרטן. הרעיון הוא שאם תאים כאלה ינסו להתפתח שוב, מערכת החיסון כבר תהיה מוכנה לזהות ולתקוף אותם.
החיסון ניתן בתשע מנות, בהפרש של שלושה שבועות בין מנה למנה. הכנתו מתחילה בניתוח הגנטי של הגידול ובבניית "מתכון" אישי עבור המטופל, ותהליך הייצור כולו עשוי להימשך כשישה שבועות ולעיתים אף יותר. בזמן הזה המטופלים כבר יכולים להתחיל לקבל את הטיפול המקובל ב-Keytruda.
גם מבחינת תופעות הלוואי, החוקרים דיווחו על תמונה דומה לזו שמוכרת מחיסוני mRNA אחרים. התגובות העיקריות היו כאב באזור ההזרקה, עייפות ותסמינים נוספים שנחשבים שכיחים לאחר חיסון. Moderna ו-Merck כבר נמצאות בשיחות עם רשויות הבריאות לגבי הצעדים הבאים בדרך לאישור אפשרי של הטיפול.
העניין בחיסון החדש חורג ממלנומה בלבד. חיסוני סרטן מותאמים אישית המבוססים על mRNA נבדקים כיום גם בסוגי סרטן נוספים, ובהם סרטן ריאות, כליות ולבלב. החוקרים מדגישים שעדיין נדרש מעקב ארוך יותר, אבל אם התוצאות יישמרו, מדובר בצעד משמעותי בדרך לטיפולים שמכוונים לא רק לסוג הסרטן - אלא ממש למאפיינים הייחודיים של הגידול אצל כל מטופל.