גנב מיליונים בלחיצת כפתור? הישראלי שהוסגר לארה"ב עלול להישלח לכלא ל-20 שנה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

לפי משרד המשפטים האמריקאי, גורביץ' ניצל לכאורה חולשה בתוכנה של פלטפורמת הקריפטו נומאד ברידג', ובאמצעות ארבע פעולות מחשב הצליח להעביר לארנק דיגיטלי שבשליטתו מטבעות וירטואליים בשווי של כמעט שלושה מיליון דולר. בהמשך, כך נטען, הוא פעל להסוות את מקור הכספים באמצעות המרתם למטבעות דיגיטליים אחרים והעברתם בין ארנקים שונים.

גורביץ' נעצר בישראל במאי 2025, אך רק ביום חמישי האחרון הועבר לידי הרשויות האמריקאיות. ביום שישי כבר הופיע לראשונה בפני שופט פדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה. בכך נפתח למעשה השלב האמריקאי בהליך הפלילי נגדו, המתבסס על כתב אישום שהוגש עוד בשנת 2023.

הפרשה החלה באוגוסט 2022, כאשר נחשפה פרצת אבטחה חמורה בנומאד ברידג', מערכת שנועדה לאפשר העברת נכסים דיגיטליים בין רשתות בלוקצ'יין שונות. בעולם הקריפטו, שבו מטבעות ונכסים פועלים על גבי מערכות טכנולוגיות נפרדות, גשרים כאלה מאפשרים למשתמשים להעביר ערך מרשת אחת לאחרת באמצעות נעילת נכסים והנפקת ייצוג מקביל שלהם ברשת השנייה.

אלא שמנגנון האבטחה שאמור היה לוודא שהנכסים המקוריים אכן הופקדו וננעלו כראוי הכיל, לפי מסמכי החקירה, חולשה משמעותית. הפרצה אפשרה לבצע פעולות שהמערכת קיבלה, אף שלא התקיימו התנאים הכלכליים והטכנולוגיים שהיו אמורים לאשר אותן.

גורביץ' מתמודד עם שלושה סוגי אישומים מרכזיים: גרימת נזק למחשב מוגן, העברת כספים גנובים בין מדינות והלבנת כספים. על פי משרד המשפטים, העונש המרבי על עבירת המחשב הוא עשר שנות מאסר וקנס של עד 250 אלף דולר. עונש מרבי דומה קבוע גם לעבירת העברת הכספים הגנובים, בעוד עבירת הלבנת הכספים עשויה לשאת עונש מרבי של 20 שנות מאסר וקנס של עד 250 אלף דולר.

לפי בקשת ההסגרה האמריקאית, גורביץ' זיהה את החולשה וביצע תחילה כמה העברות ניסיוניות כדי לבדוק אם ניתן לנצל אותה. לאחר מכן, בסביבות 1 באוגוסט 2022, הוא ביצע לכאורה ארבע עסקאות משמעותיות שבאמצעותן הועברו לארנק שבשליטתו 103 יחידות של ביטקוין עטוף ו-300 יחידות של אתר עטוף. שווי הנכסים בעת ביצוע הפעולות הוערך ב-2,894,390 דולר.

המונח ביטקוין עטוף מתייחס לנכס דיגיטלי המייצג ביטקוין על גבי רשת אחרת, באופן שמאפשר להשתמש בערכו מחוץ לרשת הביטקוין המקורית. כך פועלים גם נכסים עטופים אחרים. המנגנון אמור לשמור על התאמה בין הנכס המוחזק כבטוחה לבין הנכס הדיגיטלי המייצג אותו. כאשר מנגנון האימות נכשל, עלולה להיווצר אפשרות להעברת נכסים ללא גיבוי מתאים.

לטענת התביעה, הפעולות שביצע גורביץ' לא היו עסקאות לגיטימיות אלא ניצול מכוון של פגם בתוכנה. החוקרים טוענים שהנכסים הועברו ללא הרשאה וללא האימות הנדרש, ולכן מדובר בגניבה ולא בשימוש מותר בפלטפורמה.

אולם כאן הסיפור מסתבך. על פי הדיווחים על הליכי ההסגרה בישראל, פעולותיו של גורביץ' היו קשורות לחשיפת הפרצה גם בפני משתמשים נוספים. בעקבותיה הצליחו משתמשים רבים להעביר מנכסי המערכת סכום עצום שהגיע ליותר מ-186 מיליון דולר. מדובר באחת הפרשות הבולטות של ניצול חולשות בגשרי קריפטו באותה תקופה.

חשוב להדגיש כי גורביץ' אינו מואשם בגניבת כל הסכום הזה. האישומים האישיים נגדו בארצות הברית מתייחסים לנכסים בשווי של כ-2.89 מיליון דולר. הסכום הגבוה בהרבה משקף את היקף הפגיעה הכולל שנגרמה לפלטפורמה כאשר משתמשים נוספים ניצלו את החולשה.

החקירה הסתעפה גם לפעולות שבוצעו לאחר העברת המטבעות. לפי כתב האישום, גורביץ' המיר חלק מהנכסים שהשיג למטבעות דיגיטליים אחרים, בהם ביטקוין, והעביר את הכספים דרך כמה כתובות בלוקצ'יין. התובעים טוענים כי מטרת הפעולות הייתה להסתיר את מקור הכספים, את זהות בעליהם ואת השליטה בהם.

זהו רכיב מרכזי באישום הלבנת הכספים. העובדה שעסקאות בלוקצ'יין נרשמות ברשת פומבית אינה מבטיחה בהכרח שניתן לזהות מיד את האדם השולט בכל ארנק. העברת נכסים בין כתובות רבות, ובמיוחד בין סוגים שונים של מטבעות, עשויה להקשות על מעקב אחר המסלול שעבר הכסף.

פרט יוצא דופן נוסף נחשף במסגרת הליכי ההסגרה בישראל. לפי הדיווחים, גורביץ', המחזיק באזרחות ישראלית ורוסית, שינה את שם משפחתו לבלוק ב-29 באפריל 2025, וקיבל דרכון חדש למחרת. ב-1 במאי נעצר בנמל התעופה בן גוריון כאשר התכוון לעלות לטיסה לרוסיה. הנסיבות הללו זכו להתייחסות במסגרת הפרשה, אף שעצם שינוי השם אינו מהווה הוכחה לביצוע העבירות המיוחסות לו.

המאבק נגד הסגרתו נמשך בבתי המשפט בישראל. גורביץ' ניסה למנוע את העברתו לארצות הברית וטען, בין היתר, טענות הנוגעות לאופי הפעולות שבוצעו במערכת הממוחשבת. במסגרת ההליכים התעוררה שאלה עקרונית: האם ניתן לראות בפעולה שנעשתה באמצעות ממשק טכנולוגי קיים חדירה אסורה למחשב, כאשר המערכת עצמה אפשרה את ביצועה בשל שגיאת תכנות?

בית המשפט העליון בישראל דחה את הערעור נגד ההסגרה וקבע כי עצם העובדה שמערכת ממוחשבת מאפשרת פעולה אינה שוללת בהכרח את האפשרות שמדובר בחדירה בלתי חוקית או בניצול אסור של המערכת. ההחלטה אינה הרשעה של גורביץ' בעבירות המיוחסות לו, אך היא בעלת משמעות רחבה בעולם הטכנולוגיה והסייבר.

לפי דיווחים על המסמכים שהוגשו בהליכי ההסגרה, גורביץ' אף החזיר חלק מהמטבעות לאחר האירוע ויצר קשר עם גורם בכיר בנומאד באמצעות אפליקציית טלגרם. במסגרת הקשר הזה הוא הציע לכאורה להחזיר נכסים נוספים תמורת תשלום עבור גילוי פרצת האבטחה. המגעים לא הבשילו להסדר, והחברה פנתה לרשויות האכיפה האמריקאיות.

כעת הוא מתמודד עם שלושה סוגי אישומים מרכזיים: גרימת נזק למחשב מוגן, העברת כספים גנובים בין מדינות והלבנת כספים. על פי משרד המשפטים, העונש המרבי על עבירת המחשב הוא עשר שנות מאסר וקנס של עד 250 אלף דולר. עונש מרבי דומה קבוע גם לעבירת העברת הכספים הגנובים, בעוד עבירת הלבנת הכספים עשויה לשאת עונש מרבי של 20 שנות מאסר וקנס של עד 250 אלף דולר.

אלה עונשי המקסימום הקבועים בחוק לכל עבירה, ולא תחזית לעונש שיוטל עליו אם יורשע. בשלב זה גורביץ' עדיין נחשב חף מפשע, והתביעה תידרש להוכיח את האישומים מעבר לספק סביר.

החקירה מנוהלת בידי הבולשת הפדרלית, בסיוע גורמים במשרד המשפטים האמריקאי וברשויות בישראל. עצם הסגרתו ממחישה את שיתוף הפעולה הבינלאומי ההולך ומתרחב במאבק בעבירות מחשב ובפשעי קריפטו, שבהם הנכסים הדיגיטליים יכולים לעבור בין מדינות בתוך שניות, בעוד הליכי החקירה וההסגרה נמשכים שנים.

עבור תעשיית ההייטק והקריפטו הישראלית, המקרה מעורר שאלות החורגות מגורלו האישי של הנאשם. חולשות בתוכנה, בדיקות אבטחה, תמריצים לגילוי פרצות וההבחנה בין מחקר אבטחה לגיטימי לבין ניצול פלילי של חולשה הם נושאים מרכזיים בענף שבו פועלים גם יזמים ומומחי סייבר ישראלים רבים.

ארבע שנים לאחר מתקפת הקריפטו, וכשנה וחצי לאחר מעצרו בנתב"ג, גורביץ' ניצב כעת בפני מערכת המשפט האמריקאית. הפרשה שתחילתה בכמה פעולות מחשב ובנכסים דיגיטליים בשווי מיליוני דולרים הפכה למאבק משפטי בינלאומי שעשוי להשפיע גם על האופן שבו בתי משפט מתייחסים לניצול פרצות במערכות מבוזרות. השאלה אם גורביץ' אכן ביצע עבירה פלילית, או אם יש ממש בטענות ההגנה שהעלה, תוכרע בהליך המשפטי המתנהל כעת בקליפורניה.