זה בדיוק הסיוט שלפי התביעה המחוזית בקווינס הפך למציאות עבור שוכרי דירות בניו יורק, במסגרת הונאה מתוחכמת שנמשכה יותר משנה. במרכזה עומד ראג'אט ורמה, בן 35 מפרנקלין סקוור שבלונג איילנד, שהואשם השבוע בניהול מערך של עסקאות שכירות פיקטיביות, שבאמצעותן הצליח לכאורה להוציא לפחות 61,625 דולר מאנשים שחיפשו קורת גג.
ביום שישי, 30 באוקטובר, הודיעה התובעת המחוזית של קווינס, מלינדה כץ, על הגשת כתב אישום בן 40 סעיפים נגד ורמה, הכולל עבירות של הונאה, גניבה, זיוף מסמכים, החזקת רכוש גנוב וגניבת זהות. לפי כתב האישום, הוא לא הסתפק בהצגת דירות שלא היו בבעלותו. הוא הצליח לקבל לידיו מפתחות של נכסים אמיתיים, להציג אותם לשוכרים פוטנציאליים ולגרום להם להאמין שהם עומדים לחתום על חוזה שכירות לגיטימי.

בחלק מהמקרים גילו השוכרים שהמפתחות שקיבלו אינם פותחים את דלת הדירה. במקרה חריג במיוחד, אחד הקורבנות הגיע לנכס ששכר וגילה שמשפחה אחרת כבר מתגוררת בו. לפי התביעה, גם אותה משפחה הייתה קורבן של ורמה, שהשכיר לכאורה את אותה דירה ליותר מאדם אחד.
השיטה הייתה פשוטה לכאורה, אבל יעילה במיוחד. ורמה נהג לפנות לבעלי דירות קטנים בקווינס ובברוקלין ולהציג את עצמו כאדם המעוניין לשכור נכס. לאחר שסיכם עמם על תנאי השכירות, הוא מסר להם המחאות מזויפות וקיבל לידיו את מפתחות הדירות.
בעלי הנכסים, שהאמינו שהתשלומים יכובדו, אפשרו לו לקבל את המפתחות עוד לפני שהבנק אישר סופית את ההמחאות. אלא שבאותם ימים, בזמן שהם המתינו לאישור התשלום, ורמה כבר החל לכאורה להפעיל את השלב השני של ההונאה.
הוא פרסם את הדירות להשכרה באתרי אינטרנט, הציג את עצמו כמתווך או כגורם המוסמך להשכיר אותן, והחל לנהל משא ומתן עם שוכרים פוטנציאליים. העובדה שהחזיק במפתחות אפשרה לו ליצור רושם משכנע במיוחד: הוא לא רק הציג מודעה ותמונות, אלא יכול היה להראות דירה אמיתית שנמצאת בשוק.
לפי החוקרים, כדי להימנע מזיהוי השתמש ורמה בשורה ארוכה של שמות בדויים, מספרי טלפון שונים וכתובות דואר אלקטרוני מתחלפות. בין השמות שבהם השתמש לכאורה היו ראג' שארמה, בארי פדמנבהאן, בובי גופטה, דייב מאיר ואחמד עבאס.
כל זה אפשר לו להציג את עצמו בכל פעם כאדם אחר, ולכאורה גם לנהל עסקאות מקבילות בלי שהקורבנות יבינו שמדובר באותו אדם.
השוכרים, שחלקם היו נואשים למצוא דירה בשוק הדיור היקר והתחרותי של ניו יורק, שילמו לו סכומים שהגיעו לאלפי דולרים. הכספים הועברו עבור פיקדונות ביטחון, מקדמות ותשלומי שכירות. בתמורה הם קיבלו חוזים שנחזו להיות מסמכים חוקיים, ולעיתים גם מפתחות.
אלא שברגע שבו ניסו לממש את העסקה, התברר שהכול היה לכאורה מצג שווא.
בחלק מהמקרים גילו השוכרים שהמפתחות שקיבלו אינם פותחים את דלת הדירה. במקרה חריג במיוחד, אחד הקורבנות הגיע לנכס ששכר וגילה שמשפחה אחרת כבר מתגוררת בו. לפי התביעה, גם אותה משפחה הייתה קורבן של ורמה, שהשכיר לכאורה את אותה דירה ליותר מאדם אחד.
התוצאה הייתה הרסנית מבחינת השוכרים. אנשים ששילמו סכומים גדולים מתוך מחשבה שהם מבטיחים לעצמם מקום מגורים נותרו ללא הכסף וללא הדירה. חלקם נדרשו להתחיל מחדש את החיפושים, לאחר שכבר האמינו שמצאו פתרון למצוקת הדיור שלהם.
לפי כתב האישום, הפעילות התבצעה בין 23 בספטמבר 2022 ל-24 בנובמבר 2023. במהלך התקופה הזאת פעל ורמה בשמונה נכסים שונים, שבעה מהם בקווינס ואחד בברוקלין.
בין השכונות שבהן פעל לכאורה היו גלן אוקס, רגו פארק, קולג' פוינט, אוזון פארק, הוליס ומספת. מדובר באזורים מגוונים, שבהם מתגוררות משפחות ותיקות לצד מהגרים ואנשים המחפשים דיור במחירים נגישים יחסית לאזורים היקרים ביותר במנהטן.
אחת השכונות המוכרות במיוחד לישראלים וליהודים בניו יורק היא רגו פארק, שבה קיימת קהילה יהודית גדולה, לצד אוכלוסיות רבות נוספות. עם זאת, התביעה לא פרסמה את זהות הקורבנות או את השתייכותם הקהילתית, ואין אינדיקציה לכך שההונאה כוונה דווקא נגד ישראלים או יהודים.
התובעת המחוזית מלינדה כץ אמרה כי הנאשם ניצל לכאורה אנשים שחיפשו מקום מגורים, כשהציג את עצמו כמתווך והשכיר נכסים שלא היו שייכים לו.
לדבריה, השוכרים התמימים מסרו לו כספים וחתמו על חוזי שכירות מזויפים, ובסופו של דבר נשארו ללא בית וללא הכסף שהעבירו. כץ קראה לכל אדם שחושד כי נפגע מפעילותו של ורמה לפנות לרשויות, כדי לאפשר לחוקרים לאתר קורבנות נוספים.
המשטרה מעריכה כי לפחות 15 בני אדם נפלו קורבן למעשים המיוחסים לו, אולם המספר עשוי לגדול אם יתגלו מקרים נוספים.
הפרשה ממחישה את הסיכונים המיוחדים הטמונים בשוק השכירות של ניו יורק. בניגוד לרכישת נכס, שבה נהוג לבצע בדיקות משפטיות, לקבל מסמכי בעלות ולהסתייע לעיתים קרובות בעורך דין, עסקאות שכירות רבות מתבצעות במהירות, תוך הסתמכות על מודעות באינטרנט, פגישות עם מתווכים ותשלומים שנדרשים עוד לפני הכניסה לדירה.
בשוק שבו דירות מבוקשות נחטפות לעיתים בתוך ימים ספורים, שוכרים עלולים לחשוש שאם יתעכבו בבדיקות, מישהו אחר יקדים אותם. הלחץ הזה יוצר הזדמנות לנוכלים שמציגים דירה אמיתית, דורשים תשלום מהיר ומבטיחים שהמפתחות יימסרו מיד לאחר מכן.
המקרה של ורמה חריג במיוחד משום שלפי התביעה הוא הצליח לעבור את אחד ממכשולי האמינות המרכזיים: עצם החזקת המפתחות. עבור שוכר ממוצע, אדם שמסוגל לפתוח את דלת הדירה ולהציג אותה מבפנים נתפס בדרך כלל כמי שמורשה להשכיר אותה.
אלא שהפרשה מוכיחה שהמפתחות לבדם אינם מעידים בהכרח על זכות חוקית להשכרת הנכס.
מומחי צרכנות ונדל"ן ממליצים לשוכרים לוודא מי הבעלים הרשום של הדירה, לבדוק את זהותו ואת סמכותו של האדם שמציג אותה, להימנע מהעברת כספים לחשבונות שאינם קשורים לבעל הנכס ולוודא שכל תשלום מתועד. כאשר מדובר במתווך, ניתן גם לבדוק אם הוא מחזיק ברישיון הנדרש במדינת ניו יורק.
עבור ישראלים שעוברים לניו יורק או מחפשים דירה לילדיהם הלומדים או עובדים בעיר, מדובר באזהרה רלוונטית במיוחד. שוכרים שאינם מכירים היטב את השוק המקומי, את הנהלים ואת המסמכים המקובלים עלולים להתקשות לזהות סימני אזהרה, בעיקר כאשר המודעה נראית מקצועית והנכס עצמו קיים.
ורמה הובא ביום חמישי האחרון בפני השופטת לי צ'נג בבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק בקווינס. הוא מואשם בין היתר בעבירות הונאה מדרגה ראשונה ושנייה, ב-12 סעיפים של גניבה חמורה מדרגה שלישית, בשבע עבירות של החזקת מסמך מזויף ובשתי עבירות של גניבת זהות מדרגה ראשונה.
הדיון הבא בעניינו נקבע ל-23 בנובמבר. אם יורשע בעבירות המיוחסות לו, הוא צפוי לעונש של עד שבע שנות מאסר. בשלב זה מדובר בכתב אישום בלבד, והוא נהנה מחזקת החפות.
בינתיים, החוקרים ממשיכים לנסות לברר אם היו קורבנות נוספים שלא התלוננו. הרשויות פתחו אפשרות לפנייה למוקד ההונאות הצרכניות של התביעה המחוזית בקווינס, שמספרו 718-286-6673.
מאחורי המספרים והסעיפים המשפטיים מסתתר סיפור פשוט ומקומם: אנשים שחיפשו בית העבירו את מיטב כספם לאדם שהציג עצמו כמי שמחזיק במפתח להתחלה חדשה. אלא שלפי התביעה, המפתחות שקיבלו פתחו לא דלת לדירה חדשה, אלא את הדרך להונאה שהותירה אותם בלי כסף ובלי קורת גג.