החצבת חזרה להרוג בניו יורק: ילד מת מהמחלה לראשונה זה 30 שנה

ילד ממחוז לואיס שבצפון מדינת ניו יורק מת לאחר שנדבק בחצבת, במה שהוגדר על ידי רשויות הבריאות כמקרה המוות הראשון הקשור למחלה במדינה זה יותר משלושים שנה. ההודעה הדרמטית, שפורסמה ביום שני, 2 בנובמבר, מגיעה בשיאה של התפרצות חצבת מתמשכת, בשעה שארצות הברית מתמודדת עם שחיקה בשיעורי ההתחסנות ועם חזרתן של מחלות שבעבר נחשבו לכאלה שניתן לשלוט בהתפשטותן באמצעות חיסונים.

זהותו של הילד, גילו המדויק והנסיבות הרפואיות שהובילו למותו לא פורסמו. הרשויות גם לא מסרו אם היה מחוסן נגד המחלה. משרד הבריאות של מדינת ניו יורק ומחלקת הבריאות של מחוז לואיס פרסמו הודעה משותפת שבה הביעו צער עמוק על מותו וביקשו לכבד את פרטיות משפחתו. אולם מאחורי ההודעה הרשמית והמאופקת מסתתרת מציאות מדאיגה: מחלה שנדחקה במשך עשרות שנים לשולי מערכת הבריאות האמריקאית שבה לגבות קורבנות.

מחוז לואיס הוא אזור כפרי בצפון מדינת ניו יורק, כ-150 קילומטרים מצפון לעיר סירקיוז. מדובר באזור מרוחק יחסית מהמרכזים העירוניים הגדולים, אך התפרצות המחלה בו ממחישה כיצד גם קהילות קטנות עלולות להפוך למוקדי הדבקה כאשר שיעורי החיסון אינם מספקים.

לפי נתוני הרשויות המקומיות, במחוז התגלו לפחות 15 מקרי חצבת, וכל הנדבקים שנכללו בדיווח המקומי היו אנשים שלא חוסנו. עם זאת, הרשויות לא פרסמו מידע המאפשר לקבוע אם הילד שמת נמנה עם אותם נדבקים לא מחוסנים.

מושלת ניו יורק, קתי הוקול, הגיבה בחריפות לידיעה. בהודעה שפרסמה אמרה כי כאם וכסבתא היא אינה יכולה לדמיין את הכאב שחווה המשפחה, והדגישה כי החצבת היא מחלה מידבקת ביותר, שחיסון ממשיך להיות אמצעי ההגנה הטוב ביותר נגדה. הוקול גם תקפה את מדיניות הממשל הפדרלי בוושינגטון, שלטענתה פוגעת בהישגים של עשרות שנות מאבק במחלות שניתן למנוע באמצעות חיסונים.

לפי נתוני הרשויות המקומיות, במחוז התגלו לפחות 15 מקרי חצבת, וכל הנדבקים שנכללו בדיווח המקומי היו אנשים שלא חוסנו. עם זאת, הרשויות לא פרסמו מידע המאפשר לקבוע אם הילד שמת נמנה עם אותם נדבקים לא מחוסנים.

למעשה, מדינת ניו יורק כבר החלה להיערך להתפשטות המחלה עוד לפני מותו של הילד. ב-5 באוקטובר הכריזה הוקול על מצב חירום בעקבות התפרצויות חצבת בשטחה ובמדינות שכנות. ההכרזה אפשרה לרשויות להרחיב את מעגל אנשי המקצוע המוסמכים לתת חיסונים, ובהם גם פרמדיקים ומיילדות, ולהקל על ביצוע בדיקות ואיתור נדבקים.

לפי נתוני משרד הבריאות של ניו יורק, עד 24 באוקטובר אובחנו השנה 178 מקרי חצבת במדינה. מתוכם 170 מחוץ לעיר ניו יורק ושמונה בתחומי העיר עצמה. המספרים עשויים להיראות נמוכים בהשוואה למחלות נשימתיות אחרות, אך דווקא משום שחצבת נחשבת לאחת המחלות המידבקות ביותר המוכרות לרפואה, גם מספר קטן יחסית של נדבקים עלול להוביל להתפרצות נרחבת.

חצבת מתפשטת באוויר כאשר אדם נגוע משתעל או מתעטש. הנגיף מסוגל להישאר באוויר בחלל סגור גם לאחר שהאדם החולה עזב אותו, ואנשים שאינם מחוסנים עלולים להידבק אפילו בלי לבוא במגע ישיר עם החולה. אדם שנדבק יכול להפיץ את הנגיף כבר ארבעה ימים לפני הופעת הפריחה האופיינית למחלה, ולהמשיך להדביק במשך ארבעה ימים לאחר הופעתה.

התסמינים הראשונים כוללים בדרך כלל חום גבוה, שיעול, נזלת ועיניים אדומות ודומעות. כעבור מספר ימים מופיעה פריחה שמתחילה בדרך כלל באזור הפנים ומתפשטת בהדרגה לשאר חלקי הגוף. אבל הסכנה האמיתית אינה מסתכמת בחום ובפריחה. חצבת עלולה לגרום לדלקת ריאות, לפגיעה במערכת החיסון, לדלקת מוח ולסיבוכים קשים נוספים. במקרים נדירים היא אף עלולה לגרום למחלה מוחית קטלנית המתפתחת שנים לאחר ההדבקה הראשונית.

בשנת 2000 הכריזה ארצות הברית כי הצליחה לחסל את ההעברה המתמשכת של חצבת בשטחה, הישג משמעותי של מערכת הבריאות הציבורית. משמעות ההכרזה לא הייתה שהנגיף נעלם לחלוטין, אלא שלא התקיימה עוד שרשרת הדבקה מקומית רציפה במשך שנה לפחות. מקרים שהגיעו מחוץ למדינה עדיין התרחשו, אך שיעורי התחסנות גבוהים מנעו בדרך כלל התפרצויות ממושכות.

כעת ההישג הזה נמצא תחת לחץ גובר. כדי למנוע התפרצויות חצבת נדרשת בדרך כלל רמת התחסנות של כ-95 אחוזים באוכלוסייה. כאשר הכיסוי החיסוני יורד מתחת לרמה הזאת, נוצרים כיסים של אנשים פגיעים שבהם הנגיף יכול להתפשט במהירות. הירידה בשיעורי ההתחסנות בשנים האחרונות הפכה את הבעיה למורכבת במיוחד, בעיקר בקהילות שבהן קיימת היענות נמוכה לחיסוני ילדים.

על פי נתוני מערכת הבריאות האמריקאית, שתי מנות של החיסון המשולב נגד חצבת, חזרת ואדמת מספקות הגנה של כ-97 אחוזים מפני חצבת. מנה אחת מספקת הגנה של כ-93 אחוזים. זהו אחד החיסונים הוותיקים והנחקרים ביותר ברפואה המודרנית, והשימוש הנרחב בו הוא שהוביל בעבר לירידה הדרמטית בתחלואה ובתמותה.

המצב בניו יורק הוא חלק מתמונה אמריקאית רחבה יותר. במהלך השנה נרשמו התפרצויות במדינות נוספות, ומדינת פנסילבניה דיווחה על חמישה מקרי מוות הקשורים לחצבת ועל בדיקת מקרה נוסף. במקביל, נתוני המרכזים הפדרליים לבקרת מחלות הציגו מספר נמוך יותר של מקרי מוות מאומתים ברמה הארצית, פער הנובע בין היתר מהבדלים באופן שבו מקרים מדווחים ומסווגים. הרשויות פועלות לתיאום ההגדרות, אך עצם הצורך בבירור ממחיש את ממדי המשבר.

עבור משפחות ישראליות המתגוררות בארצות הברית, ובעיקר כאלה המרבות לטוס בין ישראל לאמריקה, ההתפרצות היא גם תזכורת מעשית. משרד הבריאות של ניו יורק ממליץ לוודא שהחיסונים מעודכנים לפני נסיעות בינלאומיות או ביקורים באזורים שבהם קיימת התפרצות פעילה. במצבים מסוימים מומלצת גם מנת חיסון מוקדמת לתינוקות מגיל שישה חודשים, לאחר התייעצות עם גורם רפואי. מנה מוקדמת כזאת אינה מחליפה את שתי המנות הנדרשות בהמשך לפי לוח החיסונים.

הרשויות מדגישות גם את החשיבות של זיהוי מוקדם. מי שמפתח תסמינים המתאימים לחצבת, במיוחד לאחר חשיפה אפשרית לנגיף, מתבקש להתקשר למרפאה לפני הגעתו כדי לאפשר לצוות הרפואי להיערך ולמנוע חשיפה של מטופלים אחרים. במקביל נמשכים המאמצים לאתר אנשים שבאו במגע עם חולים ולצמצם את שרשראות ההדבקה.

מותו של הילד במחוז לואיס אינו רק אירוע רפואי מקומי. הוא מסמן את חזרתה של סכנה שמערכת הבריאות האמריקאית הצליחה במשך עשרות שנים לצמצם באופן דרמטי. מאחורי הנתונים, ההכרזות והוויכוחים הפוליטיים ניצבת כעת משפחה אחת שאיבדה ילד למחלה שניתן במקרים רבים למנוע באמצעות חיסון.

שלושים שנה חלפו מאז מקרה המוות הקודם מחצבת במדינת ניו יורק. הרשויות מקוות שלא יידרשו להתמודד עם מקרה נוסף, אך מזהירות שהדרך למנוע זאת עוברת בשיקום ההגנה החיסונית ובהתייחסות רצינית לכל התפרצות, קטנה ככל שתהיה.