בזמן שכוחות הכיבוי וההצלה פעלו לחלץ תושבים מבתים וממכוניות שהוצפו ברחבי מחוז ברווארד, החלה בחווה התארגנות עצמאית להצלת בעלי החיים. קריאות לעזרה הופצו ברשתות החברתיות, ותוך זמן קצר הגיעו מתנדבים עם משאיות, נגררים להובלת סוסים וציוד חילוץ. חלקם נכנסו ברגל למים שהגיעו עד ברכיהם כדי להוביל את הסוסים אחד אחרי השני אל מקום מבטחים.
המחזה הזה הפך לאחד הסיפורים האנושיים הבולטים בתוך אסון השיטפונות שפקד את החוף המזרחי של פלורידה בימים האחרונים. בזמן שבתים הוצפו, כבישים נסגרו ומשפחות נאלצו לעזוב את רכושן, תושבים שלא הכירו בהכרח זה את זה התגייסו כדי להציל גם בעלי חיים שלא היו מסוגלים להיחלץ בכוחות עצמם.

קריאות לעזרה הופצו ברשתות החברתיות, ותוך זמן קצר הגיעו מתנדבים עם משאיות, נגררים להובלת סוסים וציוד חילוץ. חלקם נכנסו ברגל למים שהגיעו עד ברכיהם כדי להוביל את הסוסים והחמורים אחד אחרי השני אל מקום מבטחים.
מרכז הרכיבה בלו לייק, הממוקם בקוקואה, אינו רק מקום שבו מחזיקים סוסים בתשלום. הוא משמש גם בית מחסה לבעלי חיים שניצלו ממצבים קשים, ובהם סוסים מבוגרים, חולים וכאלה שבעליהם נאלצו למסור אותם. עבור חלקם, העברה דחופה ממקום למקום היא משימה מורכבת במיוחד.
על פי הדיווחים המקומיים, יותר מ-20 סוסים ועשרות בעלי חיים נוספים נזקקו לפינוי. חלקם היו במצב בריאותי עדין, והמתנדבים נדרשו לפעול בזהירות כדי למנוע פציעות, נפילות ובהלה.
החווה, המשתרעת על שטח של כ-20 אקרים, הוצפה בעקבות הגשמים הכבדים שירדו באזור. סמנתה סיפרה כי אמה, המחזיקה במקום כבר כעשר שנים, נאלצה להתמודד בתוך שעות עם מצב שאיש מבני המשפחה לא צפה.
אבל הקריאה לעזרה לא נשארה ללא מענה. בעלי נגררים שהיו מסוגלים לשאת סוסים הציעו את עזרתם, מתנדבים הגיעו לפנות את בעלי החיים, ובעלי חוות אחרות התגייסו למציאת מקומות מחסה זמניים. חלק מהסוסים הועברו למתקנים באזור מימס, צפונית לקוקואה, שם יוכלו לשהות עד לירידת מפלס המים.
ההתגייסות הזאת התרחשה במקביל למבצע חילוץ נרחב בהרבה. לפי השריף של מחוז ברווארד, ויין אייבי, עד יום חמישי בערב כבר ביצעו כוחות החירום כמעט מאה חילוצים ממים גבוהים, ומספרם המשיך לעלות. בדיווח של רשת סי-בי-אס מיום שישי כבר נמסר על יותר ממאה חילוצים במחוז.
חלק מהתושבים חולצו ממכוניות שנתקעו בכבישים מוצפים. אחרים נזקקו לעזרה לאחר שמי השיטפונות הגיעו לבתיהם ומנעו מהם לצאת בבטחה.
צוותי משטרה, כבאים ואנשי חירום השתמשו בסירות, בכלי רכב מתאימים ובסירות אוויר כדי להגיע לשכונות שהכבישים המובילים אליהן הפכו בלתי עבירים.
לצפייה: https://www.instagram.com/p/Df7tAUrHDwD/
למרות ממדי ההצפות, השריף אייבי הדגיש במסיבת עיתונאים ביום חמישי כי עד לאותו שלב לא דווח על הרוגים כתוצאה מהסערה במחוז, ומספר הפצועים היה נמוך. לדבריו, לצד הנזק הכבד לבתים, לעסקים ולמכוניות, העובדה שאיש לא איבד את חייו הייתה הנתון החשוב ביותר.
עוצמת הגשמים הייתה חריגה גם במונחים של פלורידה, מדינה המורגלת בסופות טרופיות ובהוריקנים. בחלק מהאזורים ירדו בתוך יומיים כמויות גשם העולות על חצי מטר.
בקייפ קנוורל נמדדו כ-26.9 אינץ' של גשם, יותר מ-68 סנטימטרים, בתוך 48 שעות בלבד. בעיר מלבורן נרשם נובמבר הגשום ביותר מאז תחילת המדידות, עם יותר מ-17 אינץ' של משקעים מתחילת החודש.
אבל הנתון המשמעותי ביותר הגיע מנהר סנט ג'ונס, הנהר הארוך ביותר בפלורידה, הזורם צפונה לאורך מאות קילומטרים.
ביום חמישי חצה מפלס הנהר ליד קוקואה את שיא ההצפה שנרשם בשנת 1953. השיא הקודם עמד על כ-17.6 רגל, ואילו ביום שישי כבר נמדד מפלס של יותר מ-18.7 רגל, כמעט 5.7 מטרים לפי סולם המדידה המקומי.
העלייה הזאת מסוכנת במיוחד משום שנהר סנט ג'ונס זורם באיטיות רבה. גם לאחר שהגשמים נחלשים, מים ממשיכים להתנקז אליו מאזורים נרחבים, ומפלסו עלול להמשיך לעלות במשך ימים.
ביום שישי קראו הרשויות לתושבים בחלקה המערבי של העיר רוקלדג' להיערך לעזיבת בתיהם כל עוד הדבר אפשרי בבטחה. כמה אלפי בני אדם באזור עלולים להיות מושפעים מהמשך עליית המים.
גם בערים נוספות לאורך החוף המזרחי נראו רחובות שהפכו לתעלות מים. באדג'ווטר, מצפון למחוז ברווארד, תועדו שוטרים צועדים במים עד הברכיים כשהם גוררים סירה קטנה שעליה תושבים שחולצו.
ההצפות פגעו גם בתשתיות. בפאלם ביי נהרס חלק מגשר בשדרות פורט מלבר, בפעם השנייה בתוך חודש. הגשר נפתח מחדש רק ימים אחדים לפני שהמים שוב גרמו לו נזק.
עבור משפחות רבות, השיטפונות הגיעו בזמן קשה במיוחד, ימים ספורים לפני חג ההודיה האמריקאי.
שרה הרננדז, המתגוררת באזור שהוצף, סיפרה לסוכנות הידיעות AP כי כבר קישטה את ביתה וקנתה את המצרכים לחג, כאשר ביום חמישי החלו המים להגיע עד דלתות הכניסה הקדמית והאחורית. למחרת בבוקר כבר חדרו מים לתוך הבית.
הרננדז, המתגוררת בפלורידה כבר 25 שנים, סיפרה שמעולם לא ראתה כמות מים כזאת באזור מגוריה. היא ובני משפחתה מצאו מחסה בביתו של גיסה, אבל כעת היא חוששת מהנזק לרכוש ומהעלויות שיידרשו לשיקום.
לדבריה, אין לה ביטוח שיטפונות, והיא אינה יודעת כיצד תוכל לממן את החלפת מכשירי החשמל שנפגעו. היא קיוותה להעניק לארבעת ילדיה חג הודיה חגיגי, וכעת המשפחה נאלצת להתמודד עם השאלה מתי תוכל לשוב הביתה.
המקרה שלה ממחיש את אחת הבעיות המרכזיות באסונות הצפה בארצות הברית. בניגוד לנזקי רוח או אש, נזקי שיטפונות אינם מכוסים בדרך כלל בפוליסות ביטוח הדירה הרגילות, ולכן תושבים שאין ברשותם ביטוח ייעודי עלולים להישאר עם הוצאות שיקום גבוהות במיוחד.
בינתיים, השירות המטאורולוגי הלאומי מזהיר כי הסכנה טרם חלפה. מערכת הגשמים נעה צפונה לעבר ג'ורג'יה והקרוליינות, אך המים שכבר הצטברו בנהרות ובשכונות הנמוכות צפויים להמשיך להשפיע על תושבי פלורידה גם בשבוע הבא.
חזאים מזהירים כי הקרקע באזור רוויה לחלוטין במים, אף שפלורידה נמצאת בתקופה שאמורה להיות העונה היבשה שלה. בחלק מהאזורים לאורך נהר סנט ג'ונס קיים חשש שהצפות יימשכו גם אל תוך החודשים הראשונים של שנת 2027.
עבור בעלי הבתים, העסקים והחוות, המשמעות היא שהמאבק האמיתי רק מתחיל. לאחר שהמים ירדו, יידרשו רבים להתמודד עם נזקי רטיבות, בוץ, ריהוט שנהרס, מכוניות שנפגעו ופגיעה במקורות ההכנסה.
אבל בינתיים, דווקא התמונות שהגיעו מחוות הסוסים בקוקואה מספקות את אחד הרגעים המעודדים של האסון: אנשים שנכנסו למים עמוקים, לא כדי להציל רכוש יקר, אלא כדי להוציא מהם בעלי חיים חסרי ישע.
בתוך ימים של שיטפונות, חרדה והרס, ההתארגנות הספונטנית של המתנדבים הזכירה לתושבי פלורידה שגם כאשר מערכות הניקוז והכבישים קורסות תחת כמויות המים, היכולת של שכנים להתגייס זה למען זה עדיין עומדת במבחן.