ממשלת ארה"ב בראשות הנשיא טראמפ עתידה להטיל קנס בגובה 1.7 מיליארד דולר על חברת התקשורת הסינית ZTE, כך על פי תחקיר שפרסמה היום (ו') סוכנות הידיעות רויטרס. מטרת הקנס היא קודם כל להעניש את החברה, אך גם להדק את השליטה בה בטרם יתאפשר לה לייצא לארה"ב. לפני מספר שבועות, הנשיא טראמפ התחייב להשיב משרות לסין בגין העובדה כי הטיל הסנקציות על החברה.
משרדי חברת ZTE (צילום: Shutterstock)
מחלקת המסחר של ארצות הברית דורשת לקבל אישור כניסה ללא הגבלה למתקני החברה, וזאת על מנת לוודא כי החברה משתמשת ברכיבים אמריקאים בצורה שבה הם מדווחים עליה לרשויות. מעבר לכך, המחלקה אף דורשת מ-ZTE לפרסם אילו מרכיבים אמריקאים נמצאים בכל מוצר שהחברה מייצרת. כזכור, על החברה הוטלו בחודש אפריל סנקציות האוסרות עליה לעשות שימוש בטכנולוגיות אמריקאיות במשך 7 שנים, וזאת לאחר שנודע כי היא שלחה מרכיבים לאיראן וצפון קוריאה, בניגוד לחוק האמריקאי.
ביתן של החברה בכנס טכנולוגי (צילום: Shutterstock)
ווילבר רוס, שר המסחר האמריקאי, יעשה את דרכו לסין במהלך סוף השבוע, שם הוא צפוי לנהל מו"מ בשם ממשלת ארה"ב. על פי התחקיר של רויטרס, אחד הסעיפים שאותם ידרשו האמריקאים היא החלפת צוות הניהול הבכיר של החברה תוך חודש ימים, אך גורמים רשמיים סירבו לאשר את נתון זה. מומחים מעריכים כי בין 25% לבין 30% מן המרכיבים שבהם עושה שימוש החברה הם מרכיבים מתוצרת ארה"ב. עוד פורט בתחקיר כיצד החברה הפכה לקלף מיקוח חשוב במשא ומתן הכלכלי שמנהלות סין וארה"ב בחודש האחרון. כך למשל, הסינים ירכשו יותר סחורות חקלאיות בתמורה לכך שארה"ב תקל את הסנקציות כנגד ZTE.
שר המסחר האמריקאי ווילבר רוס (צילום: Shutterstock)
בתחילת חודש מאי, הנשיא טראמפ צייץ שהוא חפץ בכך שמחלקת המסחר תמצא דרך לסייע ל-ZTE, תוך כדי שהוא מזכיר את קנס בגובה 1.3 מיליארד דולר ושינוי בצמרת הניהולית בחברה כאופציות מעשיות. אך יש מתנגדים לדברי הנשיא בקונגרס, הן בצד הדמוקרטי והן בצד הרפוקבליקני. שני הצדדים טוענים כי טראמפ מתרפס בפני הסינים כדי לסייע לחברה שהוגדרה כ"איום ביטחוני על ארה"ב". כלכלנים מעריכים כי ZTE תעשה הכל על מנת שיוסרו הסנקציות, וזאת לאחר שהחברה הפסידה 3 מיליארד דולר מאז שנכנסו לתוקפם בחודש אפריל. חשוב לציין כי הסנקציות משפיעות גם על חברות אמריקאיות, שכן הן מייצרות מרכיבים רבים שבהם עושה שימוש חברת ZTE. בשנת 2017, החברה שילמה כ-2.3 מיליארד דולר לחברות האמריקאית כגון קוואלקום, אינטל וברודקום.
