בית המשפט הותיר בכך על כנם את המפות שציירו בתי המחוקקים של המדינה, שבשליטה רפובליקנית, אשר שורטטו בתגובה לצו של בית משפט פדרלי ב-2013. השופט סמואל אליטו, שכתב את חוו"ד הרוב, בו נאמר כי "חובה להניח תום לב מצד בית המחוקקים של המדינה".

זה אומר לא עמדו בנטל ההוכחה, וזו אומרת ראיות בלתי ניתנות להכחשה. זה ניצח, בינתיים (צילום: Shutterstock.com)

עוד הוסיף השופט השמרן כי "היה זה נטל העותרים להראות כי בית המחוקקים של שנת 2013 פעל מתוך כוונה מפלה כשיישם את התוכנית שבית המשפט עצמו ציווה". השופטת סוניה סוטומאיור כתבה את חוו"ד הרוב, בשם עצמה ושלושת החברים הליברלים האחרים - דייויד סאוטר, אלנה קגן ורות באדר גינסבורג.

"לאחר שנים של תביעות וראיות בלתי ניתנות להכחשה של אפליה מכוונת, ימשיכו מצביעים בני-מיעוטים - על אף היותם רוב בתוך מדינתם - לסבול מתת-ייצוג בתהליך הפוליטי", כתבה סוטומאיור. היה זה התיק היחיד בנושאי שרטוט נפות הצבעה שבית המשפט הואיל לפסוק בו. מוקדם יותר החודש סירב בית המשפט לדון בעתירות על נפות משורטטות-פוליטית מוויסקונסין וממרילנד, והיום שלחו השופטים עתירה מצפון קרוליינה בחזרה לבית המשפט הפדרלי האזורי לבחינה מחודשת.

בניגוד לתיקים אלה, התיק בטקסס עוסק בעניין "שגרתי" יותר של שימוש בגזע לצורך שרטוט קווי הגבול בין נפת בחירה אחת לשכנתה. זהו נושא בו נאלץ בית המשפט העליון לפסוק שוב ושוב לגבי מדינות (בעיקר בדרום) בעלות עבר של התעלמות מדרישות חוק זכויות ההצבעה 1968. המחלוקת בתיק זה החלה ב-2011, אז יצרו בתי המחוקקים של טקסס מפות של נפות בחירה שנועדו להיטיב עם הרפובליקנים - זאת למרות שכמעט כל הגידול באוכלוסיית המדינה בשנים שקדמו לכך היתה של מיעוטים, הנוטים להצביע לדמוקרטים.

משמאל: בחירות בטקסס ב-2004. מימין: ב-2008. טקסס הולכת ונעשית כחולה, אבל הצד האדום עושה כל מה שאפשר לעכב את זה.

אשתקד פסק הרכב אזורי פדרלי של שלושה שופטים כי חלק מנפות הבחירה לחברי בית הנבחרים ולנציגים בבתי המחוקקים של המדינה שורטטו בכוונה להפלות נגד שחורים והיספאנים, אולם סירב להכריז עליהם כ"שרטור פוליטי אסור" (Gerrymandering). שני הצדדים עתרו - המדינה כדי לבטל את הקביעה כי השרטוט בוצע על רקע גזע, ואילו המפלגה הדמוקרטית של טקסס ביקשה כן להכריז על המפות כשרטוט אסור. המדינה ניצחה, הפעם.