בפברואר 1990, כשנלסון מנדלה שוחרר מהכלא, צבאו עשרות עיתונאים וצוותי טלוויזיה מכל רחבי העולם על דרום אפריקה ועשו את דרכם אל הרחוב המאובק שמחוץ לביתו בסווטו (Soweto). כולם ביקשו להשיג את אותה מטרה: לגרום למנדלה לספק לעולם מושג באשר ל-27 שנות מאסרו ולספר על תכניותיו לעתיד. למרות שלא היה לו ניסיון בהתנהלות מול המצלמות לפני שנכלא בשנת 1962, הוא בילה שעות בחליפה ועניבה כשהוא משיב לעיתונאי אחר עיתונאי על שאלותיו, תמיד נראה רגוע ובשליטה.המכתבים שמאגד הספר מתכתבים עם האוטוביוגרפיה שכתב מנדלה בעצמו
בסופו של דבר, לאחר ששניים מחבריו לתקופת המאסר הפצירו בו וסייעו לו, החליט מנדלה לספר על שנותיו בכלא בפירוט גרפי שלא משאיר מקום לדמיון, בספרו האוטוביוגרפי “Long Walk to Freedom”, שראה אור בשנת 1994. כעת, בחלוף מאה שנה להולדתו, רואה אור ספר אחר שנקשר בקשר הדוק בביוגרפיה ההיא של מנדלה. הספר, The Prison Letters of Nelson Mandela, מאגד 225 מכתבים בכתב ידו, בהם הוא שוטח את רגשותיו הגסים, קורעי הלב ומעוררי ההשראה, מתקופת מאסרו באי Robben; לאחר מכן בכלא Pollsmoor, שמחוץ לקייפטאון; ולבסוף בכלה ויקטור ורסטר, שליד Paarl, ממנו ניהל את השיחות עם פקידי הממשל שהביאו לשחרורו.
עורך הספר, העיתונאי והסופר הדרום אפריקני, סאהם ונטר, אסף את המכתבים במשך עשור שלם על מנת להציג אותם כפי שהם ודי בכך על מנת לעמת את הקורא עם הראיות הישירות לתהליך האבולוציה האינטלקטואלית של מנדלה; תהליך שהפך אותו לאחד מגיבורי המוסר הגדולים של זמננו.
בין המכתבים שמוצגים בספר, גם אוסף ששמר שוטר ולאחר שחרורו של מנדלה, החזיר מחברות שהוחרמו מתאו בשנת 1971. במהלכה העתיק את המכתבים שלו בזהירות, לפני שהעביר אותם לסוהרים, למשלוח בדואר. מנדלה ידע שהסוהרים הציגו את התכתובת הנכנסת והיוצאת, כשלעתים קרובות מנעו את שניהם במשך חודשים או צנזרו חלקים.גיבור מוסרי, נלסון מנדלה
ברבים מהמכתבים נחשף מנדלה הבעל והאוהב והאב שקשוב לחמשת ילדיו: השלושה הבוגרים יותר מאשתו הראשונה, אוולין, והשניים הצעירים יותר, מאשתו השנייה, ויני. מהמכתבים עולה המאמץ הרב של מנדלה לשמור על קשר גם עם משפחתו המורחבת, שלעתים קרובות בקשה את עצתו בענייני שבטים.
הוצאה: Liveright Publishing
מחיר: 35 דולר