בשנים האחרונות מצטברות עדויות באשר ליתרונות הפוטנציאליים שיכולים להיות לפרוביוטיקה ופביוטיקה על בריאות הגוף.
פרוביוטיקה מורכבת ממיקרואורגניזמים חיים, שניתנים לבני אדם בכמויות שמסייעות לגוף לאזן את התהליכים הביולוגיים ולהשיג תועלת בריאותית. החיידקים הטובים שנמצאים בגוף באופן טבעי אינם נחשבים כפרוביוטיים, משום שהם לא מנוהלים באופן חיצוני. באופן דומה, גם מוצרי מזון, כגון יוגורט או קימצ'י, שמכילים את אותם מיקרואורגניזמים פרוביוטיים, לא מסווגים כפרוביוטיים, משום שהם אינם מכילים את הכמויות המדויקות הדרושות לגוף.
לעתים קרובות מבלבלים בין פרוביוטיקה לבין פרביוטיקה. אך ההבדל חשוב. בפרביוטיקה היא סיווג לציון מוצרי מזון שמשמים לפרוביוטיקה. הפרביוטיקה יכולה להיחשב כחומר שמזין את השגשוג של המיקרואורגניזמים אותם מכילה הפרוביוטיקה. במקרים מסוימים, יכולה פרביוטיקה לגרום גם לשגשוג של חיידקים לא רצויים.
אחת הדוגמאות הרווחות בהן משתמשים מדענים על מנת להסביר את ההבדל בין פרביוטיקה לפרוביוטיקה היא הדשא שבחצר. כשמשתמשים בזבל אורגני על מנת להפרות את האדמה עליה צומח הדשא בחצר, בו זמנית קורה שגדלים עליה גם עשבים שוטים. הפרביוטיקה היא הדשן בעוד שהפרוביוטיקה היא הדשא. העשבים השוטים אנלוגיים לחיידקים המזיקים.