חוויות שונות, טובות ורעות, מועברות בצורה הטובה ביותר על ידי האנשים שחווים אותם וגם במקרה של השריפות העצומות בקליפורניה של הימים האחרונים, אלה שמסתכלים לאש בעיניים ומרגישים על בשרם את הנזק העצום, הם אלה שמעבירים את מה שקורה שם באופן המוחשי ביותר.
ליאת דסקלוב (34), היא ישראלית המתגוררת בלוס אנג'לס ומנהלת את הסניף המקומי של עמותת הסיוע לילדים החולים בסרטן "גדולים מהחיים". היא הגיעה אתמול לסמינול ספרינגס (Seminole Springs), קהילה של בתים ניידים הממוקמת בדיוק בין מאליבו ואגורה הילס, כדי לראות מקרוב את מה שפעם היה בית אמה.
תושבי המקום פונו לפני שהאש העצומה הגיעה לקהילה ולבטח קיוו כי יהיה להם לאן לחזור, אך האש כילתה בתים שלמים, ביניהם בית אמה של דסקלוב שהעלתה לחשבון הפייסבוק תמונות וסרטונים המספקים הצצה נדירה להרס העצום שהשאירה מאחוריה השריפה הקטלנית.
"לאורך השנים האחרונות תמיד נהגתי לומר שהמשפחה שלי הצליחה לעבור בשלום וגם להתחמק מהאסונות השונים שפגעו בקליפורניה", כתבה דסקלוב בפוסט שהעלתה לאחר ביקורה בסמינול ספרינגס, "לא היינו כל כך ברי מזל הפעם. הבית של אמי נשרף עד היסוד וזה פשוט שןבר לב".
"אני מקווה שאף אחד לא יצטרך להתמודד עם כאב כזה", המשיכה דסקלוב בתיאור התחושות הקשות והוסיפה מסר לשאר האנשים שנפגעו מהשריפה: "לכל מי שנפגע, אנחנו אתכם בצער שלכם".
במהלך סרטון של כ-4 דקות שהעלתה דסקלוב לחשבון הפייסבוק שלה, היא ואמה נסעו במכוניתן ברחבי הקהילה בדרך למקום בו היה בית האם. וצילמו את המחזה המצמרר של השממה שנותרה לאחר השריפה. כל הבתים נמחקו ונשארו רק שאריות שרופות של ציוד, רכבים שהושארו ליד הבתים נראו גם הם שרופים לגמרי.
"אמא שלי, אסתר מרנץ, פונתה מביתה בשעה 2:30 לפנות בוקר ביום שישי, והכביש כבר היה מפוצץ בכלי רכב", סיפרה דסקלוב להיברוניוז. "היא היתה אמורה לצאת לחופשה לאיי הגלאפגוס אתמול (שבת). היא מורה לשעבר לחינוך מיוחד בביה"ס התיכון טאפט, והתגוררה בקהילת הקרוואנים בסמינול ספרינגס במשך 12 שנה. "יש לה דייר שפונה בכפייה בשעה 05:30 בבוקר, והבית ככל הנראה נשרף זמן לא רב לאחר מכן".
היילו וחברו ביילי ממשיכים לנחם את גב' מרנץ. אלבומי התמונות אבדו לעד, אבל הזיכרונות קיימים (צילום: ליאת דסקלוב)
אתמול הסיעה דסקלוב את אמה לפינה בה עמד הבית, והמראה שבר את רוחה של המורה הגמלאות, שהחליטה שלא תוכל ליהנות מחופשתה בידיעה שביתה וכל רכושה עלו באש. נקודת האור היחידה היא שאסתר מרנץ הצליחה לקחת איתה את שני כלביה האהובים, והם ממשיכים לשמח אותה גם בעת אובדן רוב חייה החומריים. "מעבר לאלבומי התמונות - כל האלבומים שלי היו מאוחסנים אצל אמא - היא מצטערת במיוחד על השעון שהאחים שלי קנו לה ביום הולדתה האחרון ביולי"' מספרת דסקלוב.
אז שמרו על עצמכם, הישמעו להוראות רשויות הבטיחות והחירום, ותאהבו זה את זה - כי החיים שלכם יכולים להתהפך ברשף מהיר.
סייע בהכנת הכתבה: יהודה אנקונינה