"אנחנו מכירים את השורשים מהם זה צמח. מדובר בפרק של עליונות לבנה בתולדות המדינה"

בשנת 1950 הצביעו תושבי קליפורניה בעד הכללת סעיף בחוקת המדינה המקשה על עניים למצוא מקום לגור בו. סעיף 34 לחוקה, שעודנו בתוקף, מחייב לקבל את הסכמת הבוחרים לפני שבונים דיור ציבורי בקהילה כלשהי.

 

גם למה שכבר נבנה נוסף הליך ארוך ויקר

 

כשהועברה ההחלטה, טענה תעשיית הנדל"ן כי לבוחרים יש זכות להצביע על פרויקטים לדיור למעוטי-הכנסה משום שהם בגדר תשתית במימון ציבורי, כמו כבישים ובתי ספר. הקמפיין גם פנה בצורה בוטה לחששות גזעניים משכונות מעורבות והצורך להילחם ב"סוציאליזם".

החוק עיכב בניית דיור למעוטי-יכולת בקליפורניה במשך יותר מחצי מאה. כך לדוגמא היה אמור לקום פרויקט שיכון למעוטי-יכולת בשכונת שאווז ראבין בלוס אנג'לס. אולם בשל הצורך לקבל על כך אישור מהבוחרים החליטו היזמים והעירייה לוותר על צורך קיומי לחלשים בחברה ובמקום זה בו איצטדיון לקבוצת הבייסבול של העיר, הדודג'רס - אותה פיתו לעבור ממשכנה ההיסטורי בברוקלין באמצעות הבטחה למתקן משחקים על חשבון הציבור.

סעיף 34 החליש ניסיונות לאינטגרציה בקהילות פרבריות ברחבי המדינה והוביל לפסיקה היסטורית של בית המשפט העליון שאפשרה לממשלי מדינה ברחבי ארה"ב להפלות נגד עניים. "אנחנו מכירים את השורשים מהם זה צמח", אומר ראש עיריית לוס אנג'לס, אריק גארסטי, ומבהיר: "מדובר בפרק של עליונות לבנה בתולדות המדינה".

 

מוביל את המאבק למחוק את הכתם. ראש עיריית לוס אנג'לס, אריק גארסטי (צילום: אמילי שור, ויקיפדיה)

 

גארסטי עומד מאחורי מאמץ חדש - הרביעי במספר - לבטל את סעיף 34, ובכך למחוק מה שרבים רואים ככתם על חוקת מדינת הזהב. למדינות אחרות היו חוקים - שבוטלו עם הזמן - שחייבו הצבעה על בניית דיור ציבורי, אולם אף מדינה לא קיבעה זאת בחוקתה כפי שעשתה קליפורניה.

כיום, בתוך מחסור חסר תקדים בדיור ציבורי, גם לסעיף 34 יש חלק בבעיה. ללא הצבעה בשנים הקרובות לא תוכל לוס אנג'לס לממן פרויקטים של דיור למעוטי-הכנסה - אף שיש לה הכסף לשם כך. סנאטור המדינה בן אלן (דמוקרטי מסנטה מוניקה) הגיש הצעה לביטול הסעיף הבעייתי בידי משאל עם. אם תופיע הצעת הביטול בקלפי ב-2020, תהיה זו כמובן הפעם הרביעית בהם נעשה ניסיון לבטל את הסעיף, האחרון שבהם ב-1993.

כיום סעיף 34 מהווה מכשול פחות חמור לבניית דיור ציבורי מאשר בעבר. אחת הסיבות היא ההסכמים ההולכים ורווחים לפיהם בתמורה לאישור פרויקט, מסכים הקבלן להקצות מספר מסוים של יחידות דיור לטובת דיור ציבורי. במקרה כזה, או במקרה שהבנייה ממומנת על ידי תקציב פדרלי או נקודות זכות מס של המדינה, אין צורך בהצבעה לאישור הבנייה. גם המצביעים הפכו בדור האחרון לידידותיים יותר כלפי דיור ציבורי, ובשנות ה-90 עברו בהצלחה כ-80% מן ההצבעות למימון פרויקטים כאלה. ועדיין, נוכח המחסור האדיר בדיור ציבורי בקליפורניה, כל מכשול מיותר שיוסר יביא להקלה כלשהי במצב.