שני טיפולים התנהגותיים ותרופות עשויים להיות יעילים יותר לטיפול בנשים הסובלות מבריחת שתן. כך עולה ממחקר חדש, שממליץ על שילוב בין שני סוגי הטיפולים. החוקרים נתחו נתונים מ-84 מחקרים קודמים אחרים, אקראיים, שבדקו טיפולים בלחץ ובדחיפות, ללא תרופות. על פי רוב, הטיפולים נועדו על מנת לחזק את רצפת האגן או על מנת לשנות את ההתנהגות, וכללו אימון לחיזוק שלפוחית השתן, דיקור, לימוד, ירידה במשקל, יוגה וטיפולים אחרים.
הטיפולים הפרמקולוגיים כללו הורמונים, תרופות אנטי-אפילפטיות, תרופות או הליכים רפואיים המשפיעים על מערכת העצבים וכן, בין היתר, טיפול בבוטוקס (Toxin Botulinum).
החוקרים מצאו ראיות טובות לכך, שהטיפולים כולם, למעט זה ההורמונלי, היו יעילים יותר מאשר אי קבלת טיפול כלל או קבלת טיפול תרופתי בלבד, לשם השגת שיפור במצב. טיפולים התנהגותיים בלבד או בשילוב עם תרופות, היו בדרך כלל יעילים יותר מאשר הטיפול באמצעות תרופה אחת.
לעתים, נמצא קשר בין טיפולים תרופתיים לבין תופעות לוואי לא נעימות, אך כאלה שאינן חמורות.
לדברי החוקרים, הטיפול הסביר עמו מומלץ להתחיל הוא זה שמוביל לשינויים התנהגותיים. אם הטיפול לא מצליח מומלץ לעבור טיפול בתרופות או בהליכים רפואיים. אך מדובר בעניין שמשפיע על איכות החיים, ולא בבעיה מסכנת חיים, לכן, החוקרים ממליצים לעבור על כל האפשרויות להניח למטופלת להחליט.