ניצול שואה או עבריין מין, קרבן או מקרבן, נערץ על גאונותו או דחוי בשל מעשיו: שביל הבריחה של רומן פולנסקי
דמותו השנויה במחלוקת של רומן פולנסקי מורכבת וקשה לעיכול: יש מי שחושבים שהוא עבריין מין; יש מי שמעריצים אותו על כישורי הקולנוען המופלאים שלו; ויש מי שכלל לא זוכרים את ניצול השואה שעדיין מסמן לעצמו את שביל הבריחה
05.02.2019 00:00
רוני נאור
ניצול השואה, רומן פולנסקי (85), ידוע בעיקר בשל היותו בימאי גדול בעל כישרון יוצא דופן. בו זמנית הוא ידוע בשל ההאשמות נגדו בגין עבירות מין, שמזעזעות רבים. פולנסקי ידוע בשל הצלחותיו הגדולות: הסרטים המופלאים שהוא יצר ושכבשו את כולנו (“Rosemary’s Baby”, “The Pianist”). בו זמנית הוא ידוע בשל הטרגדיה הנוראה שחווה: הרצח האכזרי של אשתו, השחקנית שרון טייט, בידי חברים בכת של צ'רלס מנסון, כשהיא בהיריון. דמותו המורכבת של פולנסקי היתה ועודנה שנויה במחלוקת. יתכן ודווקא באמביוולנטיות זו טמון סוד הקסם של האיש, ששרד את השואה והפך לאחד הבימאים המצליחים והידועים בהיסטוריה של הקולנוע.
פולנסקי
מפגש טרגי ראשון
ריימונד פולנסקי נולד ב-18 באוגוסט 1933 בפריס, שבצרפת. בגיל שלוש, עבר יחד עם משפחתו לעיר הולדתו של אביו, קראקוב, שבפולין. בתוך כחמש שנים, התגלה המעבר הזה כטעות טרגית, כשהוריו נכלאו במחנות ריכוז נאציים שונים: אמו נשלחה לאושוויץ ונרצחה שם בעודה בהיריון. אביו, שנשלח למטהאוזן, הצליח לשרוד את המלחמה. סיכוייו של פולנסקי לשרוד את השואה כילד בן 8 בפולין היו אפסיים. אך על מנת להציל את חייו, הוא אימץ זהות נוצרית ומצא מסתור תוך שהוא עובר בין בתיהן הכפריים של משפחות פולניות שונות, עד שהתאחד עם אביו בשנת 1944.
כשבגר והפך לנער, פיתח פולנסקי כישורי משחק והשתתף בדרמות ששודרו ברדיו ובסרטים. בשנת 1954 החל את לימודיו באקדמיה הלאומית לקולנוע בלודז', כשאת עיקר מרצו הקדיש לסרטים קצרים ולסרטים דוקומנטריים. לאחר שסיים את לימודיו, השתתף במספר סרטים, בהם גם כמה של הבימאי הפולני הידוע, אנדז'יי ויידה (“Lotna” 1959, “Innocent Sorcerers” 1960, “Samson” 1961).
בשנת 1962 ביים פולנסקי את סרטו הראשון, “Knife in the Water”. הסרט הביא לו הכרה בינלאומית ומועמדות לפרס אוסקר על הסרט הזר הטוב ביותר. מכאן ואילך, התאפשר לו להנגיש את יצירותיו לקהל הזרם המרכזי. המותחן הפסיכולוגי, “Repulsion”, אותו ביים בשנת 1965, בעת שהתגורר בלונדון, זכה גם הוא, בדומה לסרטו הראשון, לאהדה בקרב המבקרים והצופים.
הטרגדיה מכה שנית
בשנת 1968 עבר פולנסקי להוליווד וביים את הסרט האמריקאי הראשון שלו, Rosemary’s Baby, בכיכובם של מיה פארו וג'ון קאסווטס. שנה לאחר מכן, בעוד הקריירה הקולנועית שלו מצליחה והולכת, חווה פולנסקי אסון טרגי נוסף. אשתו, השחקנית שרון טייט, שהיתה בהיריון, נרצחה באכזריות על ידי חברים בכת של צ'רלס מנסון.
אסון טרגי נוסף. פולנסקי עם אשתו שנרצחה, שרון טייט
האלימות הקיצונית לה נחשף פולנסקי במהלך חייו באה לידי ביטוי לעתים קרובות בסרטיו, שנטו להתמקד בנושאים אפלים, בניכור וברוע בסרטו Chinatown משנת 1974, בכיכובם של ג'ק ניקולסון ופיי דאנוויי, אפשר לראות את אחת הדוגמאות הקלאסיות לכך.
מקרבן למקרבן
בשנת 1977 הוגש נגד פולנסקי כתב אישום בגין שש עבירות פליליות של קיום יחסי מין עם קטינה בת 13, והוא הועמד לדין. על פי כתב האישום הבימאי הידוע ביצע את העבירות בעת ששהה בביתו של השחקן, ג'ק ניקולסון. גם ניקולסון וגם בת זוגו דאז, השחקנית אנג'ליקה יוסטון, העידו נגד פולנסקי במהלך המשפט המתוקשר. פולנסקי הודה באישום אחד של קיום יחסי מין לא חוקיים ונשלח להערכה פסיכיאטרית למשך שישה שבועות, בכלא של מדינת קליפורניה.
למרות ששאר האישומים הפליליים נגד פולנסקי טרם הוכרעו והתיק לא נסגר, הוא נמלט מארצות הברית מיד עם שחרורו מהכלא. פולנסקי המשיך להתמודד עם האפשרות של מאסר במידה וישוב לארצות הברית. המנוסה שפולנסקי גזר על עצמו, מנעה ממנו לבקר בקברם של בני משפחתו, שבלוס אנג'לס. גם על מות רוצח אשתו בחודש נובמבר האחרון, 48 שנה לאחר הרצח המזוויע, פולנסקי לא יכול היה לדעת לולא נודע לו על כך במייל ששלחה לו אחותה של אשתו המנוחה, דברה טייט.
פולנסקי עם אשתו הנוכחית, עמנואל סנייה
בעודו על שביל הבריחה, נסע פולנסקי לאירופה ושב לעיר הולדתו, פריס. שם ביים את סרטו שזכה לביקורות מהללות במיוחד, “Tess” משנת 1979, הלא הוא עיבוד לרומן של תומס הארדי, “Tess of the d'Urbervilles”. במהלך שנות השמונים התמקד פולנסקי בעיקר במשחק על במה, והופיע בהפקות שונות, בהן “Amadeus” בשנת 1981 ו- “Metamorphosis”בשנת 1988. באותה שנה הוא שב אל המסך הגדול עם סרט המתח האינטנסיבי, “Frantic”, בכיכובם של הריסון פורד ובטי באקלי. בהמשך למותחן הזה הוא ביים גם את הדרמה הארוטית, “Bitter Moon” משנת 1992, בהשתתפות יו גרנט ואשתו הנוכחית של פולנסקי, עמנואל סנייה.
שני הסרטים האחרונים לא הצליחו להרשים את המבקרים במידה שעשו זאת קודמיהם. אך פולנסקי חזר לעצמו בשנת 1994 עם הסרט, “Death and the Maiden”, אדפטציה קולנועית למחזה של אריאל דורפמן. בשנת 1999, ג'וני דפ נבחר לככב במותחן שביים פולנסקי, “The Ninth Gate”, שזכה לתגובות פושרות הן מהמבקרים והן בקופות.
פאר היצירה
קאמבק נוסף של פולנסקי הגיע בשנת 2002, עם דרמת השואה המופתית שלו, “The Pianist”, שזכתה בפרס בפסטיבל קאן. על סרט זה הוא זכה במפתיע בפרס האוסקר על הבימאי הטוב ביותר, אך לא הורשה להשתתף בטקס בשל כתב האישום הפלילי התלוי ועומד נגדו. גם כוכב הסרט, אדריאן ברודי, זכה באוסקר על הופעתו. לאחר זכייתו, אמר פולנסקי שהוא מעוניין ליצור סרט שילדיו יוכלו ליהנות ממנו. בהמשך לכך, הוא בחר לעבוד על עיבוד קולנועי לרומן הקלאסי של צ'רלס דיקנס, “Oliver Twist”, בכיכובו של בן קינגסלי. למרות רשימת השחקנים המפורסמים שכיכבו בו, הסרט זכה לביקורות פושרות ולהישגים גרועים בקופות.
בשנת 2009 נעצר פולנסקי על ידי המשטרה השוויצרית, בשעה שהיה בדרכו לטקס פרסים בציריך. בהמשך לכך, הקרנת הבכורה של אחד הפרויקטים האחרונים שלו, “The Ghost”, בכיכובם של פירס ברונסן ויואן מקגרגור, התקיימה בפסטיבל הסרטים בברלין, בפברואר 2010, בהיעדרו. בבסיס המעצר עמדה בקשה מצד ארצות הברית להסגרה של פולנסקי, אך לאחר מאבק משפטי, השוויצרים דחו את הבקשה.
בשנת 2011, התקיימה בשווייץ הקרנת הבכורה של הסרט הדוקומנטרי, “Roman Polanski: A Film Memoir”, במהלכה קיבל הבימאי את הפרס על מפעל חיים, בו זכה כשנתיים קודם לכן. ארבע שנים לאחר מכן, נכשל ניסיון נוסף של ארצות הברית לקבל לידיה את פולנסקי, כשפולין דחתה בקשה בעניין.
לא נותן לכם לשכוח אותו
בחודש מאי 2018, בשל סטנדרטים אתיים חדשים, שכוננו בהתבסס על פעילותה של תנועת MeToo, סילקה האקדמיה האמריקאית לקולנוע משורותיה את פולנסקי לאחר קרוב ל-50 שנות חברות, 28 מועמדויות לאוסקר וזכיה בפרס הבימאי הטוב ביותר לשנת 2003. במקביל סילקה האקדמיה גם את מפיק הסרטים המואשם בהטרדה מינית, הארווי וויינשטיין, ואת השחקן ביל קוסבי, שהורשע בביצוע עבירות מין ונמצא כעת במאסר.
פולנסקי ערער על החלטת האקדמיה ובחודש ינואר האחרון חבריה דחו את הערעור וסיכמו את הדברים בהצהרה קצרה, לפיה "ההליכים שננקטו להוצאתו של מר פולנסקי היו הוגנים וסבירים. האקדמיה עומדת מאחורי החלטתה כנדרש".
בשבוע שעבר, כשנה לאחר שהוצא מהאקדמיה, עתרו עורכי דינו של פולנסקי לבית המשפט בלוס אנג'לס, וביקשו לאלץ את האקדמיה להחזיר למרשם את חברותו. לדברי התובעים, סילוק של חבר מהאקדמיה דורש שימוע הוגן, ופולנסקי לא זכה לשימוע כזה. כעת, ככל הנראה, עומד הבימאי המהולל, שחייו היו דרמטיים כמו יצירותיו, בפני מאבק משפטי נוסף.
פולנסקי
מפגש טרגי ראשון
ריימונד פולנסקי נולד ב-18 באוגוסט 1933 בפריס, שבצרפת. בגיל שלוש, עבר יחד עם משפחתו לעיר הולדתו של אביו, קראקוב, שבפולין. בתוך כחמש שנים, התגלה המעבר הזה כטעות טרגית, כשהוריו נכלאו במחנות ריכוז נאציים שונים: אמו נשלחה לאושוויץ ונרצחה שם בעודה בהיריון. אביו, שנשלח למטהאוזן, הצליח לשרוד את המלחמה. סיכוייו של פולנסקי לשרוד את השואה כילד בן 8 בפולין היו אפסיים. אך על מנת להציל את חייו, הוא אימץ זהות נוצרית ומצא מסתור תוך שהוא עובר בין בתיהן הכפריים של משפחות פולניות שונות, עד שהתאחד עם אביו בשנת 1944.
כשבגר והפך לנער, פיתח פולנסקי כישורי משחק והשתתף בדרמות ששודרו ברדיו ובסרטים. בשנת 1954 החל את לימודיו באקדמיה הלאומית לקולנוע בלודז', כשאת עיקר מרצו הקדיש לסרטים קצרים ולסרטים דוקומנטריים. לאחר שסיים את לימודיו, השתתף במספר סרטים, בהם גם כמה של הבימאי הפולני הידוע, אנדז'יי ויידה (“Lotna” 1959, “Innocent Sorcerers” 1960, “Samson” 1961).
בשנת 1962 ביים פולנסקי את סרטו הראשון, “Knife in the Water”. הסרט הביא לו הכרה בינלאומית ומועמדות לפרס אוסקר על הסרט הזר הטוב ביותר. מכאן ואילך, התאפשר לו להנגיש את יצירותיו לקהל הזרם המרכזי. המותחן הפסיכולוגי, “Repulsion”, אותו ביים בשנת 1965, בעת שהתגורר בלונדון, זכה גם הוא, בדומה לסרטו הראשון, לאהדה בקרב המבקרים והצופים.
הטרגדיה מכה שנית
בשנת 1968 עבר פולנסקי להוליווד וביים את הסרט האמריקאי הראשון שלו, Rosemary’s Baby, בכיכובם של מיה פארו וג'ון קאסווטס. שנה לאחר מכן, בעוד הקריירה הקולנועית שלו מצליחה והולכת, חווה פולנסקי אסון טרגי נוסף. אשתו, השחקנית שרון טייט, שהיתה בהיריון, נרצחה באכזריות על ידי חברים בכת של צ'רלס מנסון.
אסון טרגי נוסף. פולנסקי עם אשתו שנרצחה, שרון טייט
האלימות הקיצונית לה נחשף פולנסקי במהלך חייו באה לידי ביטוי לעתים קרובות בסרטיו, שנטו להתמקד בנושאים אפלים, בניכור וברוע בסרטו Chinatown משנת 1974, בכיכובם של ג'ק ניקולסון ופיי דאנוויי, אפשר לראות את אחת הדוגמאות הקלאסיות לכך.
מקרבן למקרבן
בשנת 1977 הוגש נגד פולנסקי כתב אישום בגין שש עבירות פליליות של קיום יחסי מין עם קטינה בת 13, והוא הועמד לדין. על פי כתב האישום הבימאי הידוע ביצע את העבירות בעת ששהה בביתו של השחקן, ג'ק ניקולסון. גם ניקולסון וגם בת זוגו דאז, השחקנית אנג'ליקה יוסטון, העידו נגד פולנסקי במהלך המשפט המתוקשר. פולנסקי הודה באישום אחד של קיום יחסי מין לא חוקיים ונשלח להערכה פסיכיאטרית למשך שישה שבועות, בכלא של מדינת קליפורניה.
למרות ששאר האישומים הפליליים נגד פולנסקי טרם הוכרעו והתיק לא נסגר, הוא נמלט מארצות הברית מיד עם שחרורו מהכלא. פולנסקי המשיך להתמודד עם האפשרות של מאסר במידה וישוב לארצות הברית. המנוסה שפולנסקי גזר על עצמו, מנעה ממנו לבקר בקברם של בני משפחתו, שבלוס אנג'לס. גם על מות רוצח אשתו בחודש נובמבר האחרון, 48 שנה לאחר הרצח המזוויע, פולנסקי לא יכול היה לדעת לולא נודע לו על כך במייל ששלחה לו אחותה של אשתו המנוחה, דברה טייט.
פולנסקי עם אשתו הנוכחית, עמנואל סנייה
בעודו על שביל הבריחה, נסע פולנסקי לאירופה ושב לעיר הולדתו, פריס. שם ביים את סרטו שזכה לביקורות מהללות במיוחד, “Tess” משנת 1979, הלא הוא עיבוד לרומן של תומס הארדי, “Tess of the d'Urbervilles”. במהלך שנות השמונים התמקד פולנסקי בעיקר במשחק על במה, והופיע בהפקות שונות, בהן “Amadeus” בשנת 1981 ו- “Metamorphosis”בשנת 1988. באותה שנה הוא שב אל המסך הגדול עם סרט המתח האינטנסיבי, “Frantic”, בכיכובם של הריסון פורד ובטי באקלי. בהמשך למותחן הזה הוא ביים גם את הדרמה הארוטית, “Bitter Moon” משנת 1992, בהשתתפות יו גרנט ואשתו הנוכחית של פולנסקי, עמנואל סנייה.
שני הסרטים האחרונים לא הצליחו להרשים את המבקרים במידה שעשו זאת קודמיהם. אך פולנסקי חזר לעצמו בשנת 1994 עם הסרט, “Death and the Maiden”, אדפטציה קולנועית למחזה של אריאל דורפמן. בשנת 1999, ג'וני דפ נבחר לככב במותחן שביים פולנסקי, “The Ninth Gate”, שזכה לתגובות פושרות הן מהמבקרים והן בקופות.
פאר היצירה
קאמבק נוסף של פולנסקי הגיע בשנת 2002, עם דרמת השואה המופתית שלו, “The Pianist”, שזכתה בפרס בפסטיבל קאן. על סרט זה הוא זכה במפתיע בפרס האוסקר על הבימאי הטוב ביותר, אך לא הורשה להשתתף בטקס בשל כתב האישום הפלילי התלוי ועומד נגדו. גם כוכב הסרט, אדריאן ברודי, זכה באוסקר על הופעתו. לאחר זכייתו, אמר פולנסקי שהוא מעוניין ליצור סרט שילדיו יוכלו ליהנות ממנו. בהמשך לכך, הוא בחר לעבוד על עיבוד קולנועי לרומן הקלאסי של צ'רלס דיקנס, “Oliver Twist”, בכיכובו של בן קינגסלי. למרות רשימת השחקנים המפורסמים שכיכבו בו, הסרט זכה לביקורות פושרות ולהישגים גרועים בקופות.
בשנת 2009 נעצר פולנסקי על ידי המשטרה השוויצרית, בשעה שהיה בדרכו לטקס פרסים בציריך. בהמשך לכך, הקרנת הבכורה של אחד הפרויקטים האחרונים שלו, “The Ghost”, בכיכובם של פירס ברונסן ויואן מקגרגור, התקיימה בפסטיבל הסרטים בברלין, בפברואר 2010, בהיעדרו. בבסיס המעצר עמדה בקשה מצד ארצות הברית להסגרה של פולנסקי, אך לאחר מאבק משפטי, השוויצרים דחו את הבקשה.
בשנת 2011, התקיימה בשווייץ הקרנת הבכורה של הסרט הדוקומנטרי, “Roman Polanski: A Film Memoir”, במהלכה קיבל הבימאי את הפרס על מפעל חיים, בו זכה כשנתיים קודם לכן. ארבע שנים לאחר מכן, נכשל ניסיון נוסף של ארצות הברית לקבל לידיה את פולנסקי, כשפולין דחתה בקשה בעניין.
לא נותן לכם לשכוח אותו
בחודש מאי 2018, בשל סטנדרטים אתיים חדשים, שכוננו בהתבסס על פעילותה של תנועת MeToo, סילקה האקדמיה האמריקאית לקולנוע משורותיה את פולנסקי לאחר קרוב ל-50 שנות חברות, 28 מועמדויות לאוסקר וזכיה בפרס הבימאי הטוב ביותר לשנת 2003. במקביל סילקה האקדמיה גם את מפיק הסרטים המואשם בהטרדה מינית, הארווי וויינשטיין, ואת השחקן ביל קוסבי, שהורשע בביצוע עבירות מין ונמצא כעת במאסר.
פולנסקי ערער על החלטת האקדמיה ובחודש ינואר האחרון חבריה דחו את הערעור וסיכמו את הדברים בהצהרה קצרה, לפיה "ההליכים שננקטו להוצאתו של מר פולנסקי היו הוגנים וסבירים. האקדמיה עומדת מאחורי החלטתה כנדרש".
בשבוע שעבר, כשנה לאחר שהוצא מהאקדמיה, עתרו עורכי דינו של פולנסקי לבית המשפט בלוס אנג'לס, וביקשו לאלץ את האקדמיה להחזיר למרשם את חברותו. לדברי התובעים, סילוק של חבר מהאקדמיה דורש שימוע הוגן, ופולנסקי לא זכה לשימוע כזה. כעת, ככל הנראה, עומד הבימאי המהולל, שחייו היו דרמטיים כמו יצירותיו, בפני מאבק משפטי נוסף.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
