התוכנית שנועדה להגן על הדיירים מנוצלת למלחמת התשה נגדם

אין הרבה דיירים שלא עברו חוויה דומה, ולו במקצת, לזו של דברה סטון, תושבת בברלי גרוב. היא התעוררה בבוקר שבת אחת אשתקד, הלכה למטבח להכין לעצמה כוס קפה של שחרית - וגילתה מים מטונפים שמטפטפים במרץ מהתקרה.

 

בברלי גרוב. אחלה שכונה - במיוחד אם מצליחים להיפטר מדיירת מוגנת (צילום: RENTcafe)

 

תחת "תוכנית תנאי מגורים לדייר" שהגיש בעל הבית שלה לעירייה, תיקון הדירה היה אמור לקחת מספר חודשים ולהסתיים באוקטובר. במקום זאת, השיפוצים נגררו אל תוך השנה החדשה, בעוד סטון נאלצת להתקיים בקאוץ'-סרפינג ולהיאבק בבית המשפט נגד בעל הבית, המבקש לפנותה מן הנכס בו היא מתגוררת כבר מעל עשרים שנה. "אני פשוט רוצה לחזור הביתה", היא אומרת בראיון ללוס אנג'לס טיימס. אולם מומחים אומרים כי סיפורה של סטון מייצג תרחיש מדאיג עבור השוכרים בלוס אנג'לס, שבה משבר הדיור במדינה גרם למחירי השכירות להרקיע שחקים ומפתה בעלי בתים לגרום לדיירים ותיקים לעזוב על מנת שיוכלו להעלות בחדות את שכר הדירה.

הפוטנציאל לשימוש לרעה בחוקים קיים כבר מזמן. כך בנוגע ל"חוק אליס", חוק מדינה המתיר לסלק דיירים מדירות בשכר דירה מבוקר, אם הבעלים הורס את הבניין כדי לבנות חדש, או יוצא מעסקי השכירות. אולם פעילים למען זכויות דיירים אומרים שבעלי הבתים מנצלים גם אמצעים אחרים לגירוש דיירים, כולל תוכנית תנאי הדיור של עיר המלאכים. תחת כללי התוכנית, בעלי בתים המבצעים שיפוצים רציניים חייבים להגיש תוכנית תנאי דיור ולהסביר כיצד יגנו על הדיירים, בין אם בעודם נשארים בדירה, שוהים במלון, או עוברים זמנית ליחידה "בת-השוואה" באותו בניין או בבניין אחר. קרוב ל-700 תוכניות כאלה התקבלו על ידי העירייה בחמש השנים האחרונות.

אולם פעילי זכויות דיירים אומרים כי התוכניות, המיועדות להגן על אנשים מפגעי הבנייה, יכולות לשמש ככלי לדחיקת דיירים עד שיוותרו על דירותיהם ששכר הדירה שלהן בפיקוח. "הם פשוט לוקחים את הזמן שלהם במקרים מסוימים", אומרת קלאדיה מדינה, עורכת דין בתחום. "קשה לדעת מתי בעל הבית מבקש ארכה בתום לב כדי להשלים את השיפוצים, ומתי בעל הבית רואה בזה דרך לייגע את הדייר עד שיעזוב".

קבלנים ובעלי בתים משיבים שלעתים קרובות, העיכובים אינם בשליטתם. "שום דבר לא חקוק בסלע כשאתה מתחיל לשדרג ולשפץ", אומר דניאל יוקלסון, מנכ"ל התאחדות הדירות של לוס אנג'לס רבתי. "אם בעל בית צריך להמתין לבדיקה או אישור של העירייה - איך הם אמורים לכפות את זה?"

 

"שום דבר לא חקוק בסלע כשאתה מתחיל לשפץ", ולפעמים מתישים את הדיירים כדי שיעזבו (צילום: Shutterstock)

 

כשהושקה תוכנית תנאי הדיור לפני 14 שנה באמצעות צו עירוני, היא נתפשה כדרך להגן על דיירים מפני "פינוי קונסטרקשן" - תנאי דיור כה עלובים עד שדיירים מרגישים שנכפה עליהם לעזוב. התוכנית מאפשרת לדיירים להגיש ערעורים על תוכניות תנאי הדיור ומאפשרת לבעלי הבתים להחזיר את הוצאות השיפוצים על ידי העלאת שכר הדירה יותר מכפי שתקנת הפיקוח על שכר הדירה מתירה.

לפני מספר שנים החלו פעילי זכויות דיירים להתלונן על בעיות בתוכנית. במקרה אחד, דיירת קשישה מווסטלייק קיבלה כתובת אליה היתה אמורה לעבור באופן זמני, אולם כשהגיעה נוכחה לדעת שזו לא דירה - אלא בית העלמין אנג'לוס-רוזדייל. בעקבות מקרה זה ואחרים הוקשחו הנהלים. בעירייה אומרים שהם מבקרים כעת ביחידות אליהן הדיירים עוברים זמנית כדי לוודא שהן "בנות השוואה". הם גם עוברים על פינויים מוצעים מדירות ששכר הדירה שלהן בפיקוח כדי לוודא שלא בוצעו עבירות על תוכנית תנאי הדיור.

פינויים כאלה נעשו נדירים בשנים האחרונות, על פי מחלקת הדיור וההשקעה בקהילה בעיריית לוס אנג'לס ובשנתיים האחרונות, רוב תוכניות תנאי הדיור שהתקבלו על ידי העירייה לא הצריכו את עזיבת הדיירים בזמן השיפוץ. "סגרנו הרבה פרצות", אומרת טאי גלן, יועצת משפטית ראשית באינר סיטי לאו סנטר, ארגון המייצג דיירים. "אולם בעיית גרירת השיפוצים לנצח עודנה קיימת".

אם בעל הבית אינו מסיים את השיפוצים או השדרוגים בזמן הקבוע בתוכנית תנאי הדיור, יש לדיירים פתרון פשוט: הם יכולים לקבל פיצוי חובה של עד כ-20 אלף דולר ולעזוב את היחידה לנצח. זה לא מנחם אנשים כמו דברה סטון, שאומרת שזה בדיוק מה שבעל הבית שלה רוצה.

 

הכנסות מדירות חדשות יכולות להיות כה גבוהות, עד שלקבלנים ישתלם להאריך את משך הבניה או השיפוץ. דירות חדשות בבברלי גרוב (הדמיה: Mid City West Community Council)

 

"20 אלף דולר לא יתנו לי את ההפרש בשכר הדירה", היא אומרת, ומציינת ששכר הדירה באזור בברלי גרוב זינק לאחרונה. היא משלמת פחות מ-2,400 דולר על דירת שני חדרי השינה שלה. דירות דומות בשכונה מושכרות כעת ב-3,500 דולר או יותר לחודש.

סטון תקועה במאבק משפטי עם החברה שמחזיקה בבעלות על דירתה ועם מנהל הנכס. לאחר שערערה על דירה אחת אליה רצו לשלוח אותה לתקופת השיפוצים, בשכונת קוריאהטאון, היא נשלחה לאחרת, שם גילתה שהמנעולים לא עובדים. מאז היא נודדת בין ספות של חברים. מנהל הנכס, בתגובה, תבע אותה על כך שנכנסה לדירה בזמן השיפוצים ללא הודעה והתקינה מצלמות (אותן מאז הסכימה להסיר ולהשמיד את הצילומים).

לטענת יוקלסון, באופן כללי לא משתלם לבעלי הבתים לעכב את השיפוץ. אם צריך להעביר את הדיירים ליחידה בת השוואה, היא לרוב תהיה יקרה יותר בשל עליית המחירים - ובעל הבית הוא שצריך על פי החוק לכסות את ההפרש במחירים. "מי רוצה להאריך את זה בזמן שהוא מוציא את כל הכסף על שיפור הנכס?" הוא אומר. אולם לעתים ההפרש בין מה שמשלמים הדיירים הקיימים למה שיצטרכו דיירים חדשים לשלם הוא כה גבוה, עד שהמספרים כן מסתדרים.

יש אמנם תקנות הקובעות עונשים לקבלן או בעל בית ששיקרו בתוכנית תנאי הדיור, אולם קשה מאד להוכיח ששיקרו בכוונה. חבר מועצת העיר פול קורץ, המייצג את בברלי גרוב, אומר שמצבה של סטון שופך אור על פרצה בתוכנית תנאי הדיור "שהייתי רוצה לנסות לתקן". לדבריו, פקחי בנייה צריכים עוד כלים לכפות על בעלי הבתים לעמוד בתנאי התוכנית שהגישו. "ההפרות אולי נדירות יחסית, אבל כשהן קורות המצב יכול להתסבך", אמר. גם סטון רוצה לראות את הפרצה נסגרת. "אני רוצה לוודא שזה לא יקרה לאף אחד אחר", אמרה.