"יהודים מושחתים": תביעה הוגשה בעקבות 16 שנות מחאה מחוץ לבית כנסת
ביהמ"ש הפדרלי ייאלץ להכריע את הסוגיה ולקבוע האם חופש הביטוי גובר על פני הטרדת מתפללים ואנטישמיות. דווקא אדם יהודי עומד מאחורי שני הארגונים, שמפגינים מחוץ לבית כנסת במישיגן בכל יום שבת מאז 2003
12.26.2019 12:01
סוכנויות הידיעות
יהודי ממישיגן הגיש בשבוע שעבר תביעת ענק כנגד ראש העיר ושני ארגונים פרו-פלסטינים אשר מפגינים מדי יום שבת מחוץ לבית הכנסת שבו נוהג להתפלל.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
המחאה מחוץ לבית הכנסת. ביהמ"ש יקבע אם חופש הביטוי גובר על אנטישמיות (צילום: MLIVE)
מהמסמכים שהוגשו עולה כי כי המחאה מתרחשת ב-16 השנים האחרונות מחוץ לבית הכנסת בת' ישראל בעיר אן ארבור. לטענת התובע, מרווין גרבר, מבצעי המחאה מתנהגים באופן פרובוקטיבי, ועל כן הטלת מגבלות עליהם לא תפגע בחופש הביטוי שאליו הם זכאים.
"עשרות בני אדם מגיעים מדי שבת לבית הכנסת עם שלטים בעלי מסרים פוגעניים ואנטישמיים, דבר שהינו בהכרח הטרדת מתפללים. לכן התיקון הראשון לחוקה אינו חל במקרה הזה", נכתב בתביעה שהוגשה לביהמ"ש הפדרלי במדינה.
"חופש הביטוי כפי שמופיע בתיקון הראשון לחוקה אינו מאפשר לדובר לומר דברי שנאה במשך שנים ובאותו מקום", צוין בתביעה.
חלק מהשלטים המונפים מדי שבת (צילום: הליגה נגד השמצה)
הנתבעים בתביעה הם הנרי הרסקוביץ' ושני הארגונים שהקים - "Jewish Witnesses for Peace and Friends" ו-"Deir Yassin Remembered". התביעה אף הוגשה כנגד כריסטופר טיילור, ראש עיריית אן ארבור.
בתקשורת המקומית במישיגן ציינו כי טיילור ושאר הבכירים בעירייה דווקא הביעו ביקורת חריפה כנגד המפגינים, אך חופש הביטוי אינו מאפשר להם לעשות דבר בנושא: "העיר פועלת במשך שנים עם הנהגת בית הכנסת והמתפללים כדי להסדיר את הנושא. אני מבין את הכאב שנוצר בעקבות המחאה, ובעיני מדובר בדבר מגעיל ביותר. אך עלינו לפעול לפי החוק, וכך עשינו", אמר טיילור.
הנרי הרסקוביץ' מתהלך עם השלטים שהכין מחוץ לבית הכנסת (צילום: MLIVE)
בתביעה נטען, בין היתר, כי חלק מהשלטים שמניפים המפגינים מכילים אמירות כגון "להתנגד לכוח היהודי" ו-"יהודים מושחתים", ביטויים שכמובן צריכים להיחשב כתקיפה אנטישמית.
ראש שני הארגונים, הרסקוביץ', הכחיש כי מדובר באנטישמיות, וציין את העובדה שהמילה "ישראל" מופיעה בשם בית הכנסת כהוכחה לכך שמדובר במקום שמותר למחות בו כנגד מדיניות מדינת ישראל.
בבית הכנסת הדפו את הטענה ואמרו כי מעשיהם של המפגינים נועדה לגרום לפגיעה בקהילה היהודית: "התנהגותם של המפגינים פוגעת בעיקר בילדים ובני הנוער המגיעים להתפלל בבית הכנסת", נכתב בתביעה.
לא ברור מה יעלה בגורל התביעה, שכן בעבר תביעות דומות נדחו בטענה כי המפגינים עושים משתמשים בחופש הביטוי כפי שנכתב בתיקון הראשון לחוקה. אם התביעה אכן תידחה, יתכן כי מגיש התביעה יחליט לערער על ההחלטה עד שהסוגיה תוכרע ע"י הערכאה המשפטית הגבוהה במדינה - בית המשפט העליון.
