תעמולת עליונות לבנה הופכת לפופולרית ברחבי קליפורניה האחראית ל-40% ממקרי הפצת הגזענות בארה"ב.
לפי הדו"ח השנתי של ה-ADL (הליגה נגד השמצה) חלה עלייה של כ-120% בהפצת דברי שנאה ברמה הכלל-לאומית בשנה החולפת, כאשר נדמה כי דווקא בדרום קליפורניה תופעת הפצת דברי הבלע האנטישמיים או הגזעניים בצורת עלונים, כרוזים, ומדבקות, מגיעה לשיא של כל הזמנים.
קליפורניה הופכת למוקד של שנאה (צילום: הטיימס)
קליפורניה אינה לבדה, מדינות אחרות המככבות ברשימת התעמולה הגזענית והאנטישמית הינן טקסס, ניו יורק, מסצ'וסטס וניו ג'רזי, כך לפי הדו"ח הכולל גם מפה המתארת את מספרי מקרי הפצת התעמולה הגזענית לפי מיקום גיאוגרפי.
צעדת עליונות לבנה (צילום: הניו רפובליק)
באחרונה ארה"ב ככלל חווה הקצנה פוליטית בשולי הימין והשמאל המבקשים לחדור לשיח המיינסטרים האמריקני באמצעות מסרים רדיקליים, אך עתה נראה כי הקצנה זו לא מדלגת על מדינת קליפורניה שברחבי מוסדות הלימוד שלה תופעת ההקצנה החלה דובקת גם ב'בני-טובים'.
"אנו מבחינים בין מלל פוגעני המוגן על ידי התיקון הראשון לחוקה, ובין מלל החוצה את הגבול לכדי איומים והטרדות, או שיוצר סביבה עוינת לאנשים פגיעים", אמר אחד מראשי ה-ADL בהתייחס לאופן שכלול הנתונים שבדו"ח הנוכחי המתפרסם במקביל לגל של תקריות מטרידות שהתרחשו בזמן האחרון במספר תיכונים בסן ברננדינו ובריברדייל.
בתקריות אלה, תלמידי תיכון הופיעו עם סמלי הקונפדרציה (דגל מדינות הדרום האמריקאי שתמכו בעבדות) או עם סמלים נאציים. בשבוע שעבר אחד מתלמידי תיכון מרטין לותר קינג שבריברסייד הצטלם עם צלב קרס ודגל קונפדרציה כשהוא עומד ליד תמונה של הנשיא האמריקני הראשון שבתו יהודיה.
תיכון מרטין לותר קינג בריבסייד (צילום: לוס אנג'לס טיימס)
במקביל, דיווחים רבים על מתחים גזעיים בין נערים לבנים ובין נערים היספנים או אפרו-אמריקנים המתרחשים במספר תיכונים באזורי הספר של דרום קליפורניה הפכו לדבר שבשגרה. אכן, קליפורניה שהייתה בשנות ה-60 75% 'לבנה' שינתה את אופייה בעקבות ההגירה ההיספנית, והפכה במהלך חמישים השנים האחרונות ל-39% לבנה, וישנם כאלה שאינם מרוצים מהשינוי הדמוגרפי במרכיבים האתניים של המדינה.
"זה לא דבר מקרי שצעירים מופיעים עם כאלה סמלים רווי שנאה", אומר בריאן לוין מנהל במרכז לחקר שנאה וקיצוניות בקאל-סטייט שטוען כי "עליונות לבנה ודעות קדומות הופכות לחלק מהמיינסטרים."
"בקרב צעירים, ישנו גם צורך להיות פוגעני במיוחד במהלך אימוץ העמדות האלה. ללכת עם התכנים האלה עד הקצה ולהפיץ אותם גם באינטרנט. גזענות זה עכשיו 'מגניב' עבור צעירים המרגישים שהחברה מתרחקת מהם. זו דרך לבוא ולומר - הינה השבטיות שלי'.
צועדים בשרלוטסוויל לפני מספר שנים (צילום: אייריש טיימס)
לפי ה-ADL ישנם שלושה ארגונים המובילים את זרם התעמולה הארסית. החזית הפטריוטית, התנועה לזהות אמריקנית, והמרכז למורשת אירופאית בניו ג'רזי - שלושתם אחראיים לכ-90% מחומרי התעמולה בארה"ב.
ובתוך כך ישנם גורמי חינוך המבקשים להמעיט בערך התופעה, או לטעון כי מדובר במעשי קונדס,
"תלמידים שהצטלמו עם סמלים שכאלה אינם מאמינים בעליונות לבנה, זה פשוט שיפוט לקוי מצידם, אני לא יכול להאמין שכוונתם הייתה עליונות לבנה. בגיל הזה אנשים עושים דברים כי הם חושבים שזה מצחיק בלי להבין את השלכות מעשיהם".
"הרבה מהתלמידים התחרטו על המעשים וראו בה הזדמנות לגדילה", כך לפי טים ווקר סגן מפקח באחד התיכונים שתלמידיו הפיצו תמונות של עצמם מכוסים בדגלים נאציים. ווקר טוען כי "התלמידים האלה לא משקפים את הערכים של בית הספר השואף להכלה, ולהכללת כל התלמידים באופן שוויוני".
אך עבור יוהנה מנדלסון מה-ADL ההסברים האלה פשוט לא מצליחים לספק את הסחורה, "בורות ושיפוט לקוי הם בהחלט חלק מהתופעה, אך לאמץ נראטיבים כה קיצוניים, באמצעות הסמלים הללו, זה לכל הפחות חוסר רגישות קיצוני, אם לא ביטוי מופגן של שנאה, אני מקווה שהתקריות ישמשו כקרש קפיצה עבור התלמידים, בתי הספר, והקהילה, כאירועי למידה מכוננים עבורם", כך לדברי החוקרת במכון ה-ADL לחקר הקיצוניות.
ה-ADL מנסים להילחם בתופעה (אילוסטרציה)
במקביל ברור כי אחד המקומות המרכזיים להפצת התעמולה הקסנופובית הינה רשת האינטרנט, המרחב הוירטואלי הופך עבור צעירים למרכז אינדוקטרינציה של תיאוריות קונספירציה חשוכות המועברות באמצעות ממים אינטרנטיים, ומתודלקות בתת-תרבות שלמה של ז'רגון וקודים סודיים המעניקים למשתתפים תחושה שהם נמצאים בחוד החנית של תרבות האינטרנט.
התופעה כבר זכתה לשם Cyber-Rasicm והיא מבצועת באמצעות טקטיקה של שימוש בהומור וציניות כדי להעניק למסרים הקיצוניים אופי הומוריסטי, סאטירי ומבודח בקרב צעירים במטרה להעניק מעין ארשת קומית של נורמליות שובבה לעיסוק בתכנים רווי שנאה.
מנדלסון, קוראת להורים, מחנכים, ואנשי הקהילה לשמש דוגמא לצעירים כדי שהתנהגויות אלה יחזרו להיות טאבו.
"השנאה משגשגת כאשר הורים, מנהיגים, וקהילות לא מתמודדים עימה ישירות בדרך ברורה, כשיש חוסר-סבלנות בבתי ספרנו, יש לנו הזדמנות לרגע מכונן, רגע של למידה, עלינו לנצל כל הזדמנות שכזו".
