לאחר שבוע חיובי בוול-סטריט, חשיפת תכנית החזרה לעבודה של הנשיא, ובמקביל להפגנות מקומיות ברחבי אמריקה התובעות מהנשיא להתניע מחדש את גלגלי הכלכלה נראה כי המשק האמריקני בדרך האיטית ליציאה המיוחלת חזרה אל מסלולו.
סטיבן מנוחין ואילוסטרציה של הצ'ק העתידי שיישלח לאזרחי ארה"ב (צילום: NY POST/ MOTHER JONES)
רמות אבטלה גבוהות, סכנת אינפלציה, וחשש מחוב לאומי מתרחב לא מפריעים למזג האופטימי בוול סטריט ובגבעת הקפיטול.
שר האוצר סטיבן מנוחין אף אמר אמר בראיון לחדשות CNN, כי היה זה הרעיון שלו לשים את שמו של הנשיא על הצ'קים שחילק ה-IRS ושנשלחו לאמריקנים שאין ברשותם שירות של הפקדה ישירה בחשבון הבנק.
"זה היה הרעיון שלי. הוא הנשיא, ואני חושב שזה סמל נהדר עבור הציבור האמריקני", כך אמר מנוחין בתכנית מצב האומה בערוץ הטלוויזיה בכבלים הידוע כמזוהה עם המפלגה הדמוקרטית.
סכום ההמחאות העומד ברוב המקרים על כ-1,200 דולרים הועבר עד עתה דרך הפקדות ישירות, אך עבור מי שאינם משתמשים בשירות זה ההמחאות טרם נשלחו והסיבה לכך היא רצונם של בכירי ממשל להביא אזרחים לאתר מס ההכנסה Irs.gov על מנת לחסוך ניירת ובירוקרטיה ולבצע את התהליך שם, בצורה בטוחה הרבה יותר, במידה ועדיין לא עשו כן.
כפי שדיווחנו אמש הכלכלה האמריקנית לא הייתה היחידה שהגיבה היטב לשרשרת האירועים של סוף השבוע, גם באירופה השווקים שמרו על אופטימיות, ובמספר מדינות כולל איטליה אף החלה התחלה הדרגתית של פתיחת שוק העבודה המקומי.
עם זאת, נראה כי דווקא סין, שאמש פורסמו נתוני הרבעון הלאומיים שלה, היא שאינה מגיבה היטב למשבר. ויש אף הטוענים, כמומחה לענייני סין והמזרח הרחוק, סטיבן מושר, שפרסם מאמר נרחב בנושא באתר ברייטבארט, כי הכלכלה הסינית במצב קשה מאד, וכי "זו בדיוק העת לנתק את סין ממערכת ההנשמה הפיננסית", על רקע המחדלים המכוונים של הדיקטטורה הקומוניסטית שאפשרו את התפרצות הנגיף ותפוצתו ליתר ארצות העולם.
בתוך כך, נראה כי "מלחמה כלכלית טוטאלית" שכזו, דוגמת זו שהתקיימה בין בריה"מ לשעבר, וארצות הברית אינה צפויה שכן התלות ההדדית בין צמד מעצמות העל הכלכליות היא הדוקה מדי בשלב זה.
העסקים האמריקנים שמייצרים את מרבית מוצריהן בסין, וההון הסיני שחלקים בלתי מבוטלים ממנו מוחזקים בצורות של אג"ח אמריקני - לא מאפשרים "נסיגה חד צדדית" שכזו, או צעדים עוינים אף יותר.
בתוך כך, נראה כי פרשנים כלכליים הבקיאים ביחסי סין ארה"ב, יודעים לומר כי במקרה ומלחמת מכס נוספת תתרחש, הרי שהיא אף עשויה להחמיר ולהפוך למלחמת ייצור. בתרחיש שכזה, ייתכן וכל הכלכלה העולמית תפסיד.