שרה גרוסמן, תושבת אוהיו בת 22, נפטרה יומיים לאחר שרוססה בתרסיס פלפל על ידי המשטרה במהלך הפגנות ג'ורג' פלויד בעיר קולומבוס, אוהיו.
גרוסמן נכחה בהפגנה ב-28 במאי, כאשר היא "נחשפה לגז מדמיע וריסוס פלפל" ש"ששוחררו על ידי המשטרה כחלק ממאמץ שליטה בקהל", אמר אביה.
יום לאחר כן, תושבת העיירה סנטרוויל נמצאה בבית הוריה כשהיא אינה מגיבה לקריאותיהם בערך בשעה עשר בלילה.
הוריה מצאו אותה כשהיא מתקשה לנשום והיא הובהלה לבית החולים, שם הגיעה במצב של דום לב ושם נקבע גם מותה.
עיתון הדייטון דיילי ניוז, סקר את דו"ח הנתיחה שלאחר המוות, בעזרת הוראה הקיימת בחוקי מדינת אוהיו המאפשרת לתקשורת לבדוק רשומות נתיחה שלאחר המוות.
סיבת המוות של הצעירה נותרת בחקירה אם כי ברור שלגז ולאסטמה יש חלק בכך.
אחות במיון דיווחה על חשד למנת יתר, אולם לא הושלמה בדיקה טוקסולוגית ונכון לעתה משפחתה מכחישה כל היסטוריה של שימוש בסמים.
בגופתה של גרוסמן לא נראו סימנים לטראומה קטלנית, והמצב הרפואי היחיד שהוזכר ברשומות הראשונות היה אלרגיה לבוטנים, כך דווח בעיתון.
"המשטרה השתמשה בגזים כדי לפזר את ההמונים באותו לילה. לא קיבלנו תלונה רשמית, וגם חוקרים במחוז מונטגומרי לא דיברו עם משטרת קולומבוס", מסרה דוברת העיר רובין דייוויס לדייטון דיילי ניוז.
"שוב, אנו מעודדים את כל מי שהיה איתה במחאה או ב-29 או ב-30 במאי לבוא ולשוחח עם משרד השריף של מחוז מונטגומרי או (משטרת קולומבוס)".
אחותה של גרוסמן אמרה כי שרה מתה מסיבות של עומס על דרכי הנשימה לאחר שנחשפה לגז מדמיע.
מנהלת התקשורת בעיריית קולומבוס, מלאני קראביל, אמרה היום, כי גורמים בעירייה לא ראו תמונות או סרטונים של גרוסמן במחאה, ואף לא שמעו מאף אחד שהיה איתה.
"לא קיבלנו תלונה מהמשפחה, או מהשריף במחוז מונטגומרי " מסרה קראביל, "זה טרגי בכל פעם שאדם צעיר ייהרג, אך אין לנו מידע רב".
גרוסמן סיימה לימודיה באוניברסיטת אוהיו עם תואר בתוכנית סביבה, כלכלה, פיתוח וקיימות, נכתב על בהודעת האבל.
"אי אפשר למצוא את המילים המתארות את טוב לבה, רוחה הייחודית וההתמדה הבלתי מעורערת בהרשעותיה", כתבו בני משפחתה.
"שרה הייתה תומכת נלהבת ומלאת חמלה בסוגיות סביבתיות וצדק חברתי", הוסיפו.
"חברה אמיתית שאהבה והוקירה את חברויותיה הבלתי רגילות. היא הייתה הבת הכי אכפתית ומהורהרת, נכדה אהובה, ואחות אוהבת".
גרוסמן, שבילתה את שני הקייצים האחרונים בגואטמלה בחקר ענף הקציר במדינה, "תכננה להמשיך בעבודות לקידום מדיניות חיובית בנושאי איכות הסביבה, אקלים וקרקעות, ולסייע למהגרי עבודה וקהילות ילידיות", אמרו בני המשפחה.
"כמפגינה שלווה בסוף השבוע, היא קמה כדי לסיים את האכזריות של המשטרה והייתה בגז מדמיע כתוצאה מכך. מותה הגיע לאחר מכן, אך המורשת שלה עוד יותר חזקה".