רק בשנת 1921 בשיאה של העלייה השלישית, אפשר להתחיל לדבר על ראשוני הארגונים הפלשתינאים שקמו בעקבות תוצאות מלחמת העולם הראשונה.
היו אלה אגודות נוצריות-מוסלמיות שעדיין לא כינו את עצמם כפלשתינאים, או ראו עצמם כבני עם כלשהו, אגודות אלה אבל יהיו הראשונות לדבר על קיומו של עם פלשתינאי מהערב-רב שחי כאן, וכדברי אחד ממייסדי אש"ף אחמד שוקיירי "אין דבר כזה פלשתינאים, אנו דרום-סורים".
ובכל זאת, נראה כי המאורע המרכזי שדחף להיווצרות הרעיון של יחידה לאומית "פלשתינאית" נפרדת, ולראשיתו של הסיפור הפלשתינאי, היה הסיפוח הבריטי של עבר הירדן המזרחי והענקתו למלך עבדאללה, והויתור של המלך פייסל על שטח פלשתינה - קרי מה שיצר את הרעיון הזה כאילו הערבים בארץ ישראל הם "עם", הוא מהלך של בריטים וצמד מלכים ערביים.
לאחר הפוגרומים של ערביי הארץ ביהודים (מאורעות תרפ"ט, תר"פ, תרצ"ו), ולאחר הניצחון הישראלי במלחמת 1948 במהלכם אומות ערב הפצירו בערביי ארץ ישראל לעזוב כי הם ישובו לבתיהם בתוך שבועות, אפשר היה לראות כיצד התחזקה הזהות של ערביי פלשתינה בהיותם פליטים מאותה חלקת ארץ. בתוך כך צמד הרגעים המכוננים של העם החדש הזה נוצרו א. לאחר ויתור של מלך ערבי על הענקת חסות שלהם ב. לאחר יציאה למלחמה של ארצות ערב נגד ישראל.
ההיסטוריה מראה שבפועל הבעיה הפלשתינאית היא בעיה הקשורה בהתנהלות מדינות ערב, ושהיא קדמה בעשרות שנים "לכיבוש" ולכן המחשבה כי היהודים יוכלו לפתור את הבעיה הפנים-ערבית הזו הייתה הזויה מלכתחילה.
עתה אנו מגלים כי כל מה שחשבנו מאז 1967 היה טעות. הפלשתינאים הם לא הבעיה של היהודים, הם בעיה של טעויות הערבים, והיום הערבים פשוט הבינו כי נמאס להם לגרור את הטעות הזו לעוד 70 שנים.
הרעיון כי פתרון לסכסוך שלהם עימנו יגיע דרכנו ולא דרך מי שיצר את הבעיה לכתחילה, לא רק שהיה מנוגד למציאות, אלא שהוא עלה בשפיכות דמים מיותרת.
אכן, הלוגיקה הפשוטה התעוותה בעיקר על ידי השמאל הגאה היהיר שרובו מורכב מדור הבנים של יוצאי אשכנז שלא מבינים ערבית.
שלקח על עצמו את "משא השלום", מבלי להבין שאמנם הציונות הייתה פקטור מרכזי ביצירת וגיבוש העם הפלשתינאי והבעיה הפלשתינאית אבל לא הפקטור היוצר או המכונן של העם והבעיה הזו.
ייתכן, אולי צדק אריה אליאב שאמר שהם הפכו לעם ברמה התודעתית רק בגלל שבאו המתיישבים היהודים, אבל הטעויות והמוטיבציות היו ערביות, והבעיות שנוצרו משם היו בעיות וטעויות ערביות – לא ציוניות – וזה כולל את מלחמת ששת הימים.
