השבוע הזה מסמן את הסוף הרשמי של פרשת האהבה הארוכה בין וושינגטון עיר הבירה לעמק הסיליקון.
משרד המשפטים האמריקאי ו-11 תובעים כלליים של המדינה הגישו תביעה שוברת שיאים נגד גוגל- והאשימו אותה בהיותה מונופול בלתי חוקי בשל אחיזת החנק שלה בתחום החיפוש באינטרנט.
הממשלה טענה שגוגל באופן לא הוגן, הפכה בזכות ההצלחה הפרועה שלה לנתח שוק של 80% בחיפוש אינטרנטי בארה"ב, בהערכת שווי של טריליון דולר. עוד פורט שעסקאות של מיליארדי דולרים מצד גוגל במטרה להיות מנוע החיפוש כברירת המחדל ברבים מדפדפני האינטרנט בעולם ומגוון טלפונים חכמים הגבילה מאוד את המתחרות האחרות בשוק.
רק תסתכלו על המילה "גוגל", התביעה נימקה, "זה הפך להיות פועל, זה אומר לחפש באינטרנט." איזו חברה יכולה להתחרות בזה?
ראש המחלקה הגלובלית של גוגל, קנט ווקר, אמר כי תיק התביעה של הממשלה "פגום עמוקות". החברה הזהירה כי אם משרד המשפטים ינצח, אנשים ישלמו יותר עבור הטלפונים שלהם ויהיו להם אפשרויות גרועות יותר לחיפוש באינטרנט.
סביר להניח שיחלפו שנים עד שהקרב הזה ייפתר. אחרי הכל, החקירות של ממשלת ארה"ב על מיקרוסופט לפני דור, שהגיעו לשיא בניסיון של משרד המשפטים לפרק את החברה, התפרסו על פני יותר מעשור.
אבל שינוי טקטוני גדול קורה עכשיו: ארה"ב נגד גוגל היא הביטוי הגדול ביותר של מה שנודע כ "Techlash" — נוצר תיאבון גובר לרסן אותם באמצעות רגולציה.
"זה הסוף של המגזר הטכנולוגי", אמר ג'ין קימלמן, בכיר לשעבר בהגבלים עסקיים במשרד המשפטים. "זו כנראה תחילתו של עשור של רצף תביעות נגד חברות כמו גוגל ששולטות בשוק הדיגיטלי".
בתמונה מעלה: המנכלים של 4 ענקיות הטכנולוגיה שבשנה האחרונה מוזמנים לשימועים וחקירות מול ממשלת ארה"ב, משמאל לימין- מארק צוקרברג- פייסבוק, מנכל גוגל- סונדר פיצ'אי, מנכ"ל אפל- טים קוק, מנכ"ל אמזון- ג'ף בזוס
וושינגטון ועמק הסיליקון: "מערכת יחסים של קיצוניות"
זה לא תמיד היה ככה. במשך שנים, תחת ממשלים רפובליקנים ודמוקרטיים, כוכבי הטכנולוגיה של עמק הסיליקון שגשגו עם מעט ביקורת רגולטורית.
אפילו משרד המשפטים הודה בכך, בתביעה שהוגשה השבוע, שתיארה את גוגל בתחילת דרכה כ"סטארט-אפ קשוח עם דרך חדשנית לחפש באינטרנט המתפתח". אבל היא הוסיפה "שגוגל נעלמה מזמן".
יש ספקנות דומה בוושינגטון לגבי פייסבוק, אמזון ואפל - החברות שבמקביל לגוגל הפכו לביג טק- זה מהדהד להם כזיכרון מהנבלים התאגידיים של תקופות קודמות כמו חברות הטבק הגדול של המאה שעברה או מונופולין הדלק מאז.
כל ארבע ענקיות הטכנולוגיה נמצאות בשנה האחרונה תחת חקירה של רגולטורים, תובעים כלליים של המדינה והקונגרס - שינוי חד מלפני רק כמה שנים, כשפוליטיקאים רבים ניסה להתחפש לילדים המגניבים של עמק הסיליקון.
חברות טכנולוגיה מוציאות מיליוני דולרים על לשדל מחוקקים, ופקידי ממשל בכירים רבים עזבו את הפוליטיקה כדי לעבוד בתחום הטכנולוגי, החל מאיש יחסי הציבור והמדיניות הבכיר ביותר של אמזון, ג'יי קארני, שבילה שלוש שנים כאיש קשר בכיר מול העיתונות של הנשיא ברק אובמה, ועד לראש מחלקת המדיניות הציבורית העולמית של פייסבוק, ג'ואל קפלן, ותיק בבית הלבן של הנשיא ג'ורג' בוש השני.
"זו הייתה מערכת יחסים קיצונית", אמרה ההיסטוריונית של אוניברסיטת וושינגטון, מרגרט או'מרה, בקיץ, כאשר המנכ"לים של ארבע חברות הביג-טק עמדו בפני חקירה בקונגרס.
לדבריה, גישתה של וושינגטון כלפי חברות הטכנולוגיה אחראית לפחות חלקית להתפשטות המגזר הזה כמעט לכל היבט בחיינו.
"לחברות האלה ניתנה הרשאה לגדול ביג טיים, בין השאר בגלל שהיו להן אלופים פוליטיים משני צידי המתרס שבאמת תמכו בהן וצפו במה שהן עושות באופן לא ביקורתי. ואז החברות האלה הפכו להיות כל כך גדולות וחזקות וכל כך טובות במה שהן שמו להן כמטרה לעשות, שזה הפך להיות סוג של רכבת דוהרת ללא שליטה", היא אמרה.
או'מרה רואה תקדים היסטורי ל-"טק קלאש" של היום. "ראינו את זה בעבר בהיסטוריה האמריקאית עם תעשיות חדשות אחרות - מסילות ברזל, נפט, פלדה - שצמחו מהר מאוד וגדלו בצורה כמעט בלתי מוסדרת לחלוטין", אמרה. "אז הייתה נגדם תגובה עממית ופוליטית שהביאה לרגולציה של תעשיות אלה, ובמקרים מסוימים, לפירוק של חברות מסוימות".
גוגל השתלטה בצורה דומיננטית כברירות מחדל לחיפוש באינטרנט בכל אחד מהדפדפנים המוכרים ומגוון גדול של מכשירי סמארטפון
בעידן מפולג פוליטית, יש גם סקפטיות דו-מפלגתית לגבי הביג טק
התביעה של גוגל היא הפעולה הקונקרטית ביותר בארה"ב עד כה, שמאתגרת את כוחה של תעשיית הביג טק. בעוד הממשלה הפסיקה לקרוא באופן מפורש לפירוק החברות, סגן התובע הכללי של ארה"ב ריאן שורס אמר כי "שום דבר לא ירד מהפרק".אבל ענפים אחרים של הממשלה שוקלים דרכים אחרות לתקן את מצב ענקיות ההייטק.
הדמוקרטים בבית הנבחרים פרסמו החודש דו"ח גורף הקורא לחוקים חדשים במטרה להפשיט את אפל, אמזון, פייסבוק וגוגל מהכוח שהפך כל אחת מהן לדומיננטית בתחומן. המלצותיהם נעו בין "הפרדות מבניות" כפויות, עד לרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים האמריקאי.
הרפובליקנים, בינתיים, תיעלו חלק גדול מכעסם להאשמות שפלטפורמות כמו פייסבוק וטוויטר מוטות נגד שמרנים, טענה שאין לה ראיות חד משמעיות.
הרפובליקנים בקונגרס וממשל טראמפ משתמשים בטענות אלו כדי לדחוף לשיפוץ של סעיף 230 של חוק הגינות התקשורת מ-1996, חוק מגן משפטי ותיק שמגונן על פלטפורמות און ליין מפני תביעה על מה שאנשים מפרסמים בהן יוצר מצב שאי אפשר להעניש אותן על הענקת במה לעולם באמצעות הפוסטים האלה.
המנכ"לים של גוגל, פייסבוק וטוויטר צפויים להופיע בשבוע הבא בפני ועדת המסחר של הסנאט בדיון על סעיף 230.
אבל העניין בשינוי סעיף 230 משתרע גם מעבר, כאשר הדמוקרטים נבהלו יותר מהאופן שבו נעשה שימוש בפלטפורמות מדיה חברתית להפצת תוכן שנאה, שקרים ואפילו אלימות. המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'ו ביידן, אמר שיש לבטל את החוק.
באותו יום משרד המשפטים תבע את גוגל. שני דמוקרטים בבית הנבחרים, אנה אשו, שמחוז קליפורניה שלה כולל חלקים גדולים מעמק הסיליקון, וטום מלינובסקי מניו ג'רזי, הציגו הצעת חוק משלהם שמטרתה לכוון אל סעיף 230. היא תטיל על חברות הטכנולוגיה אחריות אם האלגוריתמים שלהן הגבירו או ימליצו על "תוכן מזיק וקיצוני שמוביל לאלימות מחוץ לעולם האינטרנטי".
זה אומר שלא משנה איזו מפלגה תזכה בשליטה על הבית הלבן והקונגרס בנובמבר, דמוקרטים או רפובלקנים הינו אך. ענקי ההייטק האלו לא צפויים יותר לקבל שום הנחות מהממשלה.
