"חשוב לנו שהקהילה בלוס אנג'לס תראה בקונסוליה את הבית שלה"

כמו בכל יעד על פני הגלובוס, גם עבור ישראלים שעברו במהלך מסלול חייהם ללוס אנג'לס, בין אם לתקופה זמנית או לצמיתות, הקונסוליה המקומית מהווה עוגן בינם לבין מדינת מוצאם ולמעשה היא זו שנמצאת שם למענם במקרי שגרה כמו חידוש דרכון וכן בתרחישי חירום דחופים יותר במצב מצוקה.

אולם, לצד העניינים הטכנים, ישנו מגוון שלם של עשייה אשר נעלם כמעט לחלוטין מעיני הציבור הישראלי בלוס אנג'לס והוא כולל בתוכו רבדים נרחבים שאינם זוכים למודעות הראויה, כמו גם על האנשים מאחורי הקלעים אשר פועלים מסביב לשעון במיוחד בתקופת קורונה מאתגרת שכזאת. 

בשיחה עם מערכת חדשות היברו ניוז חושפים בפנינו הקונסולית לעניינים קונסולריים, רויטל דנקר, והקונסול לדיפלומטיה ציבורית, יונתן בר-אל, את נבכי עבודתם ופעילותם המאומצת של כלל עובדי הקונסוליה ובנוסף מסירים את ערפל אי הוודאות בנוגע לשאלות השכיחות שעלו אצל רבים בקרב האוכלוסיה הישראלית בעיר כשגולת הכותרת היא דרכי התקשרות החדשות שמתפרסמות כאן לראשונה אצלנו.

המשמעות היא שמעתה, התלות במענה טלפוני תצומצם באופן קריטי ויצירת הקשר שלכם מול הקונסוליה תתאפשר בפלטפורמות חדשניות, מהירות ויעילות הרבה יותר מכפי שהורגלנו עד כה. 

אז לטובת הקוראים והתושבים, ספרו לנו קצת על המסלול שעברתם עד להגעתכם לעיר המלאכים

רויטל: התחלתי את התפקיד בלוס אנג'לס בקיץ האחרון. קודם לכן הייתי בשליחות בבולגריה בתור קונסול וקצינת מנהלה ובהמשך כיהנתי באותו תפקיד באירלנד ובמשך שלוש שנים בטרם הגעתי לכאן, עשיתי זאת גם בגרמניה, שם נמצאת אחת מהשגרירויות הישראליות הגדולות והחשובות באירופה כולה.

יונתן: הגעתי לכאן לפני שנה וחצי, אחרי שלוש שנים בהן שירתתי כסגן השגריר בצ'ילה. מכורח הנסיבות, מרבית תקופת העבודה שלי בלוס אנג'לס היא תחת מגבלות הקורונה שזה כמובן היה דבר בלתי צפוי אבל הכניס הרבה פלפל ועניין לתפקיד. 

אני חושב שלוס אנג'לס היא אחת הבירות התרבותיות וצומת מרכזי להמון דברים שאנחנו עושים. קודם כל, עבורי כדיפלומט ישראל בארה"ב, שהיא כידוע, ידידתנו הגדולה ביותר, להכיר לעומק מבפנים את היחסים בין שתי המדינות, זה פרק חובה בקריירה של כל דיפלומט ישראלי.

מלבד זאת, לוס אנג'לס הינה מקום מרתק בכל הקשור לתעשיית הבידור והתרבות ולהיות כאן בתפקיד הזה מאוד מעניין ומאתגר אותי. הקהילה היהודית, שהיא אולי השנייה בגודלה בעולם יושבת כאן, כמו גם הקהילה הישראלית הגדולה והחמה ושתיהן יחד מכניסות נדבך מלהיב נוסף לעבודה שלנו בקונסוליה. 

הקונסולית לעניינים קונסולריים, רויטל דנקר

כפי שציינתי בתחילת השיחה ביננו, למרבה הצער, נראה כי לב פעילותכם די סמוי מעין הציבור. תארו לנו כיצד למשל הייתה השנה האחרונה עבורכם

מרבית הישראלים אכן מכירים וחושבים שעיקר הפעילות שלנו היא הטיפול באזרח, דרכונים, טיסות לישראל, אישורים, תעודות נוטריוניות וכן הלאה. זה באמת מרכיב מאוד משמעותי בעבודת הקונסוליה והצוות הקונסולרי אצלנו הוא גדול ומסור שעובד מאוד קשה מידי יום כדי לספק את המענה הטוב ביותר לצרכים הרבים של הקהילה הגדולה שחיה כאן במרחב.

כמובן שהקורונה הביאה איתה אתגרים משמעותיים בתחום הזה כי למעשה לפני קרוב לשנה עברנו לעבוד במודל של קפסולות כשבעצם חילקנו את הקונסוליה לשני צוותים כאשר אחד מהם עובד בקונסוליה עצמה ואילו השני עובד מהבית ולמחרת מתחלפים.

אז כתוצאה מכך, רק כמחצית מהצוות הקונסולרי יכול לקבל קהל וזה כמובן מקשה מאוד על העבודה והכריח אותנו גם להתאים את השירות הקונסולרי לעבודה מרחוק. מצד שני זה אפשר לנו לא לסגור את הקונסוליה מעולם. היא פעלה באופן רציף לאורך כל תקופת הקורונה. 

השניים מבקשים להעביר מסר לישראלים: "אנחנו מזמינים את כולם להכיר ולעקוב אחר שאר הפעילות שלנו שכרוכה בחיזוק הקשרים והיחסים בין ישראל וארה"ב. זה אמנם מושג מאוד רחב אבל בתוך המשימה הערטילאית הזאת אנחנו למעשה עובדים בכל מיני ערוצים כדי לחזק את הקשרים ואת ההיכרות עם ישראל במרחבים שאנחנו אחראים עליהם.

אילו דוגמאות עיקריות משקפות עשייה שכזו?

למשל, אנחנו עובדים עם הקהילות השונות בלוס אנג'לס כמו האפרו אמריקאית, הלטינית והאסייתית. כמו כן, אנחנו מקדמים תרבות ישראל וקשרי אקדמיה, כלכלה ומסחר בין ישראל לארה"ב. כל זאת לצד חיזוק הקשר עם הקהילה היהודית.

כמו כולם, נאלצנו מהר להעביר את הפעילות שלנו לזירה הדיגיטלית בזום ולכן הגדרנו ציר עבודה מרכזי שהוא סביב הנושא של הבעת סולידריות, סיוע ושותפות גורל עם הקהילות שציינתי. החלטנו לראות בתקופה הזאת הזדמנות ולא רק קושי. זה עזר לנו למפות את הצרכים של אותן קהילות שאנו בקשר עימן, בעיקר הלטינית והאפרו אמריקאית ולכן ערכנו מספר פרויקטים לאחרונה במטרה להביע סולידריות.

לדוגמה, השתתפנו בהקמת אתר בדיקות קורונה במזרח העיר בבול הייטס. עשינו זאת בשיתוף ארגון לטיני בכיר ועם המפקחת המחוזית. מדובר באתר שמשרת בעיקר את הקהילה הלטינית והנוכחות הישראלית הייתה חשובה לנו. בנוסף, חילקנו ציוד מחשבים ואוזניות לתלמידים אפרו אמריקאים באזור אינגלווד בשיתוף פעולה עם הבישוף אוילמר שהוא מנהיג קהילה במרחב הזה. הציוד הזה אפשר לילדים ללמוד בבית.

דברים שלנו מובנים מאליהם, אינם כך באזור הזה. שם אם לילד אין מחשב, הוא פשוט לא לומד ויפלט מהמערכת. פרויקט דומה של חלוקת מחשבים ערכנו עם ארגון וטרנים לטינים מוביל במרחב. כמו כן, גם עם הקהילה היהודית, היה לנו חשוב לשמור על הקשר מול מדינת ישראל ולמרות המגבלות השתדלנו פיזית להגיע ומרחוק לחלק מזון, מוצרים, מסכות. בין היתר זה נעשה מול בתי אבות ולניצולי שואה. 

כחלק מעניין הסולידריות, הצבנו שלטי חוצות בכבישים המהירים בהם הבענו תודה לצוותים הרפואיים. עשינו גם דבר דומה עם ארגון שנקרא "אמנים למען ישראל" שהכין עבורנו שלט תודה יפייפה שתלינו באחד מבתי החולים בעיר.

מלבד זאת, כאמור, המרנו את כל העבודה שלנו לדיגיטל ועשינו סדרה של וויבינרים תחת המיתוג 'ISRAELCONNECT' שבו אנחנו מחברים את ישראל אלינו בתקופה שכל אחד יושב בבית. עסקנו בהתמודדות מול אתגרי הקורונה, כמו גם בנושאי מזרח תיכון, פוליטיקה, מדע טכנולוגיה וכלכלה.

שלט החוצות בכביש המהיר בבולדווין פארק

לא דיברנו על היבט נוסף וחשוב במיוחד - תופעת ה-BDS

נכון, המאבק מול החרמת ישראל הוא אחד מצירי הפעילות המרכזיים שלנו ואנחנו עוקבים ומנטרים ובנוסף מנהלים קשר אדוק עם כל הארגונים שפועלים במרחב, כמו גופים יהודים או כאלו שנמצאים באוניברסיטאות במטרה למגר את התופעה הזאת.

מבחינתנו אנחנו רואים את האנטי ציונות כדבר רחב יותר מה-BDS שהוא ארגון שקורא לחרם ולאי השקעות בישראל. עצם המאבק בדה לגיטימציה בישראל והתנועה האנטי ציונית הוא מה שמטריד אותנו מאוד. אנחנו רואים בזה סוג חדש של אנטישמיות מודרנית שיכולה להגיע מכל מקום, ימין, שמאל או מדינות ערב. אין לה בית אחד. לכן אנו פועלים בכמה מישורים בהם באמצעות עידוד אימוץ הגדרת העבודה מול האנטישמיות של ארגון ה-IHRA הבינלאומי להנצחת זכר השואה. בנוסף גם על ידי וידוא שישראל מקבלת את היצוג ההולם והנכון שלה שמשקף אותה באמת ולא כפי שגופים אנטי ישראלים מתיימרים להציגה. 

הסכמי אברהם הביאו עימם הזדמנות היסטורית ואנחנו עסוקים מאוד בתדרוכים מול מקבלי החלטות, מחוקקים וגופי חברה אזרחית במרחב במטרה לקדם אותה. שכן ברגע שמדינות מוסלמיות מפרסמות את היחסים שלהן עם ישראל ושואפות לנורמליזציה והכרה מלאה בה כולל פתיחת שגרירויות, הרבה יותר קשה לגופים שרוצים ברעתנו לפעול בהחרמת ישראל והגדרתה כלא לגיטימית. 

מהו המסר העיקרי שתרצו להעביר לישראלים בלוס אנג'לס?

חשוב לנו שהקהילה תראה בקונסוליה את הבית שלה. אנחנו עובדים כולנו מאוד קשה כדי לשפר את השירות הקונסולרי שניתן לאזרחים. אפשר לראות זאת באתר החדש שהוקם בעברית, בדרכי התקשרות חדשות אלינו וכך אנחנו מצליחים לתת מענה לכלל הפונים בלוחות זמנים קצרים מאוד למרות מגבלות הקורונה. 

דבר חשוב נוסף הוא שקהילה תכיר ותחשף לכלל הפעילויות של הקונסוליה ותיקח בהן ולכן אנו מזמינים את כולם לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להצטרף לרשימות הדיברור שלנו כדי ללמוד ולהשתתף בהן.    

המטרה שלנו היא להמשיך לפתח ולחזק את הקשרים בין ישראל והקהילות השונות במרחב בכל הרבדים שמחברים ביננו לארה"ב. בסופו של דבר אנחנו חולקים את אותם ערכים משותפים ולכן השותפות היא כל כך חזקה ומשמעותית. 

הקונסול לדיפלומטיה ציבורית, יונתן בר-אל

בחודש האחרון פנינו אליכם הקוראים וביקשנו שתעבירו אלינו את השאלות הבוערות שברצונכם לקבל עליהן מענה. אלו תשובות צוות הקונסוליה לשאלות השכיחות ביותר שנתקבלו:

מהי הפרוצדורה להוצאת דרכון ישראלי לקטין?

תשובה: לכאורה זהו תהליך פשוט וקל. בהנחה ששני בני הזוג ישראלים, רווקים או נשואים אחד לשני ומבקשים בקשה זו מיד לאחר הולדת הקטינים, עליהם להגיע לקונסוליה תוך קביעת תור מראש בלוויית הקטינים ועם המסמכים הבאים:

 דרכוני ההורים
 תעודת לידה מקורית מאומתת בחותמת אפוסטיל.
 מסמך המאשר לידה ביולוגית בבית החולים, או במילים אחרות: verification/record Birth Hospital
 טופס הודעה על לידה של אזרח ישראלי בחו״ל
 טופס בקשה לניפוק דרכון הקטין
  שתי תמונות פספורט לכל קטין

 כרטיס אשראי

יש לשים לב שלא כל הורה ישראלי זכאי להעניק לילדיו אזרחות- רק אם ההורה נולד בישראל או עשה עליה לפני שנולדו הילדים. למידע נוסף בקר בדף זה.

הבעיות בתהליך מתחילות בכך שרוב האזרחים הישראלים לא מודעים לכך שעל כל שינוי בסטטוס האישי שנעשה בחו״ל (נישואין-גירושין-התאלמנות), צריך לעדכן באמצעות הקונסוליה את רשות האוכלוסין וההגירה(משרד
הפנים) אם לא עדכנו בזמן אנו בוחנים כל מקרה לגופו ונותנים לאזרחים את המידע הנוסף אשר לו יזדקקו.

עדכון המערכות של רשות האוכלוסין וההגירה ("משרד הפנים") יבוצע ללא תשלום באופן אישי בקונסוליה, תוך הצגת:

 תעודת נישואין/גירושין/פטירה מקורית מאומתת בחותמת אפוסטיל
 דרכוני האזרח/ית הישראלי/ית ובן/בת הזוג
 טופס הודעה על שינוי מצב אישי

איך וכמה מהר אפשר לוותר על אזרחות ישראלית?

תשובה: תהליך לויתור על אזרחות לוקח בדרך כלל כחצי שנה עד שמונה חודשים.
זוהי בקשה שצריך להגיש באופן אישי בקונסוליה יחד עם:

 דרכון ישראלי
 טופס בקשה לוויתור אזרחות
 הוכחות אזרחות ממדינה אחרת(דרכון זר לרוב) או הבטחה לאזרחות ממדינה אחרת (מכתב רשמי).
 פרטי כרטיס אשראי

 כל מסמך נלווה אחר אשר מעיד על שינויים במשרד הפנים כגון; שינוי שם, הודעה על כל שינוי במצב
אישי (נישואין/גירושין/התאלמנות), רישום של כל הילדים (בין אם נכללים בבקשה או לא) והסדר מעמד
צבאי.

האם ניתן לפנות למענה טלפוני?

תשובה: לאחרונה, עם הקמת האתר בעברית למדור הקונסולרי , שילבנו דרכים יעילות ומהירות יותר למענה לאזרחים, זאת דרך אפליקציות אשר קיימות כמעט בכל טלפון חכם היום – כגון ווצאפ, מסנג'ר של פייסבוק , כתובת אימייל וטופס פניות ציבור . קישורים לכל אלו ניתן למצוא בדף הראשי של המחלקה הקונסולרית (בעברית ובאנגלית) באתר הקונסוליה.

בעיקרון, תמיד נעדיף ליצור עמנו קשר בדרכים אלו בשל סיבות רבות , אחת מהן היא העובדה כי צוות עובדי המחלקה הקונסולרית מחולקים לקפסולות ונאלצים לתת מענה גם כשהם עובדים מהבית . לצוות אין גישה לטלפון המשרד. כמו כן, העובדים הנמצאים בקונסוליה, עסוקים במתן שירות בחלון קבלת קהל וטיפול בדואר, ולכן אינם יכולים בזמן אמת לענות לטלפונים. היות וכך, העדיפות מבחינתנו שהפונים, יצרו קשר באמצעות שאר האפליקציות. אם בכל זאת מישהו בוחר להתקשר לקונסוליה, עליו להשאיר הודעה קצרה וברורה ונציג יחזור אליו מאוחר יותר במשך היום או למחרת.

יש לקחת בחשבון שחלק מהשיחות תבוצענה ממספר חסוי. חלק מהפונים בוחרים להגדיר את מכשיריהם לדחות שיחות ממספרים חסויים וחלק אינם עונים מסיבות שונות.

מהן שעות קבלת הקהל?

תשובה: עם פרוץ מגיפת הקורונה, שעות קבלת הקהל צומצמו ולעיתים אף בוטלו לחלוטין. החל מחודש יוני 2020 חזרנו למתכונת קבלת קהל חלקית ועל פי דחיפות וכן החל מספטמבר נפתח מחדש זימון התורים אונליין. עם זאת, ישנם שירותים רבים אשר ניתן לבצעם באמצעות הדואר ללא צורך בנוכחות אישית. ניתן לבדוק כאן אם השירות המבוקש דורש נוכחות אישית.

אנו פתוחים לקהל בקביעת תורים מראש משני עד שישי בין 9 בבוקר ל-12 בצהריים ,לא כולל חגים. יש לציין שוב כי בשל המצב , אנו עובדים בצוות מצומצם בחמישים אחוזים מאז תחילת המגיפה, כך שקיבולת השירות הפרונטלי שאנו יכולים לתת הצטמצמה בהתאם, כלומר, התורים מתמלאים במהירות וכדאי להזמין תורמראש ולא לחכות. ניתן יהיה לבטל תור לאחר קביעתו. בקשת תור נעשית בדף זימון תורים.

מהו הנוהל למי שמעוניין לעלות לישראל?

תשובה: עליה לישראל תחילתה בבקשה הסוכנות היהודית וארגון "נפש בנפש". כל הבקשות באזורנו מתרכזות אצל הסוכנים בלוס אנג׳לס.

ניתן לפנות אליהם ישירות: aliyahla@jafi.org. כמו כן בטלפון: 323-658-7302. לאחר האישור- טפסי הבקשה והדרכון נשלחים לקונסוליה לקבלת אשרת העלייה.

כיצד ניתן לטוס לישראל עם בן משפחה שאין לו דרכון ישראלי?

נכון לעכשיו, כל מי שלא מחזיק בדרכון ישראלי צריך להגיש בקשה להיתר עליה למטוס. לצורך הגשת הבקשה, נדרש המבקש להמציא מסמכים התומכים בבקשתו(לדוגמה, הורים ישראלים לילדים בעלי דרכון זר ומעוניינים לטוס איתם לישראל, יחויבו לספק תעודות לידת הילדים ומסמכים נוספים. דוגמה נוספת, על בני זוג זרים של אזרחים ישראלים להיות מעודכנים במשרד הפנים כנשואים על מנת שהבקשה תיבחן). כל מקרה ייבחן לגופו.

את רשימת המקרים בהם תיבחן בקשה להיתר כניסה, והדרך להגיש, ניתן למצוא כאן. כמו כן ניתן למצוא בדף זה פרסומים ועדכונים בנוגע להגבלות החלות על הנוסעים לישראל בתקופה זו.

להלן רשימת הקריטריונים שתאפשר מתן אישור חריג לתושבים ואזרחים ישראלים להגיע לארץ גם בתקופה זו של סגר אווירי.

קריטריונים לאישורי כניסה חריגים:

1. למטרות טיפול רפואי חיוני ביותר שאינו סובל דיחוי (עבור המבקש או קטין התלוי בו), על-פי הצגת זימון ממוסד רפואי.

2. למטרת הגעה ללוויה של בן משפחה מדרגה ראשונה, בכפוף לאימות הפרטים.

3. במקרים של תאונה או פציעה פתאומית של קרוב משפחה מדרגה ראשונה המאושפז במוסד רפואי בארץ, בהתאם להצגת מסמכים.

4. למטרות עבודה של עובד חיוני במערכת שהינה חיונית לתפקוד המדינה, ובתנאי שלא ניתן לדחותה או לבצעה מרחוק.

5. לשם חזרתן לארץ של משלחות ממשלתיות, כולל מחברות ממשלתיות, שיצאו לשהות קצרה בחו"ל ושל שליחים רשמיים מטעם המדינה שיצאו למטרות ייצוג המדינה באופן רשמי.

6. הוועדה תוכל גם לשקול מקרים נוספים המשיקים לסעיפים 1, 2 ו-3 שלעיל, והדומים להם מבחינת מהותם, דחיפותם, וחומרתם מבחינה הומניטרית.

על המבקש יהיה לפרט הנימוקים ההומניטריים בהתאם לקריטריונים הנ"ל ולצרף אסמכתאות לאימות הנטען .

בנוסף, נקבע שחזרה לארץ תותנה בעריכת בדיקת קורונה בחו"ל (החל מ-72 שעות טרם עלייה למטוס) ובארץ על פי דרישות משרד הבריאות, וכן התחייבות מראש לשהות של לפחות עשרה ימים במלונית בידוד ממשלתית.

את הבקשות הפרטניות יבחן צוות מצומצם שתרכז רמ"ט שר האנרגיה עו"ד מור חלוץ, ויכלול נציגים של משרד הבריאות, משרד החוץ ומשרד המשפטים.

מי שאינו אזרח ישראל או תושב קבע והוא בן זוג של אזרח ישראל או תושב קבע או הורה לילד שהוא אזרח ישראל או תושב קבע רשאי להיכנס לישראל באישור ועדת חריגים ובהתקיים הסייגים לגבי אזרח או תושב.

* פניה לוועדת החריגים תתבצע באמצעות טופס מקוון שיהיה זמין באתרי משרד החוץ, הבריאות, רה״מ ורשות האוכלוסין וההגירה, בליווי מסמכים רלוונטיים.

* ועדת החריגים תורכב מנציגי משרדי החוץ, הפנים, הבריאות, התפוצות והתיירות.

* בראש ועדת החריגים תעמוד רשות האוכלוסין וההגירה ובראש ועדת ההשגות (ערעורים) יעמוד השר צחי הנגבי.

* הוועדות תוכלנה לדרוש ממגיש הבקשה הצגת אישורים או מסמכים להוכחות פנייתו ולצורך הכרעתה.

* מי שקיבל אישור יציאה/כניסה מוועדה קודמת שפעלה בעניין, לא צריך לבקש אישור נוסף.

ההגבלות בתוקף מיום 2.7.21 בשעה 7:00 ועד ליום שבת, ה-2.20.21