על פניו, הפרק הראשון של ״בלתי מנוצח״, הסדרה החדשה של רוברט קירקמן, מבית היוצר של אמזון, לא מחדש דבר. אותו ז'אנר מוכר ואהוב של גיבורי על. אך לאחר צפייה בפרק השני, ובפרקים הנוספים, מהר מאוד ניתן להבין- מדובר בסגנון מודרני יותר, אלים יותר, ונועז יותר.
הצלחת הסדרה נובעת מאנימציה מעוררת התפעלות, לצד תוכן איכותי, אך לא מתנצל וחתרני, כזה שעוסק בנושאים המורכבים והרגישים ביותר של התקופה. קירקמן, יוצר הסדרה, אשר אחראי גם על ״המתים המהלכים״, יצר את הסדרה על בסיס סדרת קומיקס מוכרת.
עלילת הסדרה עוסקת בנער מתבגר, שאמו היא בת אנוש ממש כמו כולנו, אך אביו הגיע לעולם מכוכב אחר, ומחזיק בכוח על טבעי, שהוא במקרה, היכולת לעוף. האב נתפס כגיבור לאומי, כזה שמגן על בני האדם מפני אויבים שונים. הסיפור מתחיל כאשר הגיבור מקבל בירושה את הכוחות של אביו, כאשר כמו תמיד- עם כוח גדול, מגיעה אחריות גדולה.
די במהרה, מוצא את עצמו הגיבור המתבגר, נלחם מול כוחות אפלים כגון מפלצות, חייזרים, וכדומה, כאשר הוא לא בדיוק מוכן לכל זה. במקביל לכוחות העל והמלחמות, מתקיימים גם חייו הרגילים, בתיכון בו הוא לומד. ואם זה לא מספיק, גם מערכת יחסים רומנטית בינו לבין נערה מתבגרת, לה כוחות על משלה.
אפשר לומר כי מה שמעניין באמת בסדרה הוא דווקא התנגשות שני חייו של הגיבור, כנער מתבגר בתיכון, וכגיבור עם כוחות על. בנוסף, מערכת היחסים בין הגיבור לאביו מעניינת אף היא, כאשר ניתן להבחין במתח ומטענים רבים בין השניים, בעיקר כאשר האב מנסה להכשיר את בנו להיות הגיבור הבא, ולהשתמש נכון בכוחות העל שלו.
מעבר לדמויות המרכזיות בסדרה, קיימות לא מעט דמויות משניות נוספות, אך מעניינות לא פחות: חייזר בשליחות, מנהל הסוכנות, שד שנפלט מגיהנום ועוד. לכל אחת מדמויות המשנה יש אופי ואישיות, מה שנקרא, דמות עגולה ומעניינת. התוצאה? פסיפס דמויות צבעוניות במיוחד, מגוונות, ומעניינות.
קירקמן מחליט לשמור על חוקי היסוד של הז'אנר, אך אין זה אומר שהסדרה צפויה, משעממת או אפורה. ההפך, דווקא היצמדות לחוקים, היא זו שמאפשרת לה להציג גם רגעים מרעננים, אותנטים, ומרגשים. אין ספק כי יוצרי הסדרה, ביניהם קירקמן, ידעו כיצד להפוך את הסדרה לעוד אבן דרך בז׳אנר האהוב, על ידי שימוש מקורי בדמיון, יצירתיות, וכישרון.
לסיכום, בהחלט ניתן לומר, בביטחון מלא, כי ״בלתי מנוצח״ מצליחה להביא לצופה הרבה אקשן, אנושיות, מקוריות לצד נורמות הז'אנר, וצבעוניות ממכרת. התוצאה היא, כאמור, צפייה מהנה וקלילה, מבדרת, ובעיקר מומלצת, לחובבי הז'אנר, אך לא רק.
