'התליין של טהרן': הכירו את הנשיא החדש של איראן

ביום שבת האחרון איראן בחרה נשיא חדש – איברהים ראיסי, מקורבו של המנהיג העליון עלי חמינאי, ומי שמסומן כמועמד המוביל לרשת אותו.

נשיא איראן החדש, איברהים ראיסי (צילום: רויטרס)

באופן לא מפתיע, ראיסי ידוע כמי שנוקט בעמדה נחרצת בכל הנוגע ליחסי ארצות הברית ואיראן. מבקרי הסכם הגרעין האיראני, שנחתם על ידי הנשיא לשעבר ברק אובמה והופסק על ידי ממשל טראמפ, טענו לכישלון בטיפול בנושאים כמו תוכנית הגרעין או הטילים הבליסטיים של איראן. ראיסי כבר הבהיר שהנושא הזה לא יעלה על שולחן המו"מ בעתיד.

"זה לא ניתן למשא ומתן", אמר ראיסי, ודחה על סף את האפשרות שייפגש עם הנשיא האמריקני ג'ו ביידן. עם זאת, הנשיא החדש ציין את חשיבותה של הסכם הגרעין, ואמר כי הקלה בסנקציות היא "מרכזית במדיניות החוץ שלנו".

ראיסי עצמו עומד בפני סנקציות שהטילה עליו ארצות הברית, וזאת בשל החלק שלקח בהוצאתם להורג של אסירים פוליטיים בשנת 1988. כשנשאל על כך ביום שני, הנשיא האיראני הבהיר שהוא לא מתחרט על דבר שעשה בעבר. "אני גאה בהיותי מגן על זכויות אדם ועל ביטחונם ונוחותם של אנשים כתובע, בכל מקום בו הייתי", אמר.

נשיא הרפובליקה האיראנית שימש כראש מערכת המשפט באיראן. לפני כן, הוא היה תובע, תפקיד אשר לקח על עצמו זמן לא רב לאחר המהפכה האיראנית בשנת 1979.

אגנס קלמד, מזכ"לית אמנסטי אינטרנשיונל הפועל לקידום זכויות אדם, אמרה: "אברהים ראיסי עלה לנשיאות במקום להיחקר בגין פשעים נגד האנושות שבהם היה מעורב – ברצח, העלמת אנשים ועינויים, וזאת היא תזכורת עגומה לכך שהשלטון האיראני ניתן פתור מעונש".

גם הממשלה הישראלית החדשה, בראשות נפתלי בנט, הגיבה לבחירתו של ראיסי ואזהירה את העולם. "מבין כל האנשים שחמינאי יכול היה לבחור, הוא בחר ב'תליין של טהרן', האיש הידוע לשמצה בקרב האיראנים ובעולם כולו, בכך שהוביל 'ועדות מוות', שהוציאו להורג אלפי אזרחים איראנים חפים מפשע לאורך שנים רבות". בנט אמר בישיבת הממשלה השבועית ביום ראשון, כי "הבחירה של ראיסי היא ההזדמנות האחרונה של מעצמות העולם להתעורר לפני שהם חוזרים להסכם הגרעין, ולהבין עם מי הם עושים עסקים".

אלכס וטנקה, עמית בכיר ומנהל תוכנית איראן במכון המזרח התיכון בוושינגטון, אמר כי בחירתו של ראיסי היא "דבר מובן מאליו". "המנהיג העליון עלי חמינאי עשה כל צעד אפשרי בכדי לוודא זאת", כתב והוסיף כי בחירתו והתגובות לכך "הסירו כל ספק" בנוגע לפופולריות של השלטון האסלאמיסטי.

"הפיקוח של חמינאי והפסילה ההמונית של מועמדים שאפתניים לנשיאות, הוא מביש וקריאת השכה", אמר. וטנקה ציין את אחוז ההצבעה הנמוך – רשמית 48%, אך עשוי להיות נמוך יותר במציאות, ורק 26% מתושבי הבירה טהרן יצאו להכניס פתק בקלפי. כמו כן, מיליונים הצביעו עם פתק לבן כמחאה.

גם משרד החוץ האמריקני גינה את הליך הבחירות. "המגבלות של איראן על חופש הביטוי וההתאגדות פוגעת ביסודה של הסביבה האלקטורלית. מאות אסירים פוליטיים נותרו בכלא, ואנחנו מצטרפים לקהילה הבינלאומית בקריאה לשחרורם", נמסר ממשרד החוץ האמריקני.

התקשורת הממלכתית באיראן, לעומת זאת, האשימה את הסנקציות של ארצות הברית ואת מגפת הקורונה במספר המבציעים הנמוך, ולא שינוי עמדה בקרב האוכלוסייה.