ה"מלחמה במזומן" המתמשכת קדמה מאוד למגיפה, ומטרתה לכוון אנשים לשימוש באמצעי תשלום הניתנים למעקב.
אך עתה נראה כי היא מגיעה לשימוש יעיל בעידן COVID בדיוק מהסיבה שמלכתחילה נמתחת ביקורת על המדיניות - היא הופכת את המלאכה קלה עבור הרשויות לעקוב אחר אנשים המשתמשים בעסקאות בכרטיסים.
כעת ישנם דיווחים של תושבים באוסטרליה שקיבל הוראה להסגר לאחר שהשתמשו בכרטיס האשראי שלהם כדי לשלם במקום, בו שהה מישהו שידוע כי נדבק בנגיף.
קבלות של כרטיסי אשראי הובילו לאדם שנאלץ לבודד את עצמו (אם כי לא היה לו קורונה) - וככל הנראה הוביל את האדם לשקול מה, אם בכלל, נותר מהפרטיות שלו בעולם שבו יותר ויותר אנשים השאירו מאחוריהם "שבילי נתונים" ארוכים.
אמצעים כמו מעבר לדפדפנים אלטרנטיביים בצד - נראה שהדרך היחידה להחזיר קצת פרטיות בעולם המעקב ההמוני היא לפנות לחלופות - אך לעשות זאת בעקביות, ולהיות מוכנים לשלם עבור הזכות להסיר את עצמכם מהמערכות האקולוגיות הסגורות כמו אלה שנשלטו באגרוף ברזל על ידי גוגל, אפל או מיקרוסופט. באשר לשימוש בעסקאות כרטיסים לביצוע מעקב אחר מגע COVID, אוסטרליה רחוקה מלהיות המדינה היחידה שעושה זאת.
למעשה, דרום קוריאה, היו חלוצים ולפי הדיווחים, פיקוח על נתונים שימש את הרשויות שם כדי לוודא שאנשים שלא היו מסוגלים או לא מוכנים לחלוק כל צעד שלהם ייאלצו בסופו של דבר לעשות זאת.
אוסטרליה "הבדילה" את עצמה בכך שהיא מוכנה לסכן את פרטיותם של אנשים באמצעות סדרת אמצעי מעקב ובקרה של COVID במהלך 18 החודשים האחרונים.
בנובמבר האחרון המליץ מכון המעקב הלאומי, שיושב ראשו הוא המדען הראשי באוסטרליה, אלן פינקל, להשתמש בנתוני כרטיסי אשראי של צרכנים למטרות מעקב.
אבל מה עם פרטיות? כללי הפרטיות יחולו - עד שלא יחולו - זה כנראה הנורמלי החדש.
"כללי הפרטיות יחולו", נכתב בסקירה, אך לאחר מכן נאמר כמובן, "ובחלק מהשיפוטים עשויים להתרחש צרכים של שינוי חקיקה".