"בין אם אתגלה כגיבור של חיי שלי, או שמישהו אחר ימלא את התפקיד הזה, הדפים האלה יראו. על מנת להתחיל את חיי עם התחלת חיי, אני רושם שנולדתי (כפי שדווח לי ואני מאמין) ביום שישי בחצות הלילה". כך נפתח הרומן של דיקנס, ״דיוויד קופרפילד״.
הספר יצא לראשונה בשנת 1850, והוא מספר לא מעט חוויות ביוגרפיות של דיקנס בעצמו. אם משווים אותו לרומנים אחרים של הסופר, יצירה זו יכולה די בקלות להחוויר, אך עדיין, מדובר על סיפור יוצא דופן, אשר מצליח לזקק את כתיבתו של דיקנס.
העלילה מסופרת על ידי דייוויד, אשר מספר כיצד התייתם מאביו עוד לפני שנולד, כאשר אימו נישאה מחדש, ואביו החורג התייחס אליו בצורה משפילה ומזלזלת. דיוויד נשלח לעבוד בלונדון והתגורר עם דודתו. בבגרותו, החל בקריירה משפטית, נישא לאישה, וגילה יום בהיר אחד, את כישרון הכתיבה שלו.
דיקנס חוזר לדמויות שלו שוב ושוב, לאחר פרקי זמן שונים, מה שמצליח לסחוף את הקורא אל תוך הספר ולעולמו הפנימי העשיר. במילים אחרות, גם ברומן זה בולט הכישרון החד פעמי של דיקנס ליצור מציאות בדיונית מיוחדת במינה, כזו שמצליחה לתפוס אותך מהרגע הראשון.
כמו כן, השפה עצמה, על אף שהיא שייכת לאמצע המאה ה-19 הינה קריאה ומהנה, והיא מאפשרת הצצה נדירה לתקופה אחרת. כזכור, לא מזמן יצא אף עיבוד קולנועי לספרו של דיקנס, אשר הצליח לגרוף לא מעט ביקורות טובות מצד המבקרים והצופים כאחד.ֿ
אין זה העיבוד הקולנועי הראשון לספריו של דיקנס, כאשר לפי הדיווחים ספריו עובדו ליותר מ-400 סדרות טלוויזיה וסרטים, בהם 24 עיבודים שונים לרומן המדובר ״דיוויד קופרפילד״. כאמור, לאחרונה יצא העיבוד החדש, מאת הבמאי ארמנדו יאנוצ׳י והוא הראשון שיצא מאז שנת 1999.
הסרט הצליח להציג את הרבדים השונים הקיימים בספר והתנועה העדינה בין דרמה לבין הומור. כמו כן, הוא לא וויתר על הביקורת החברתית של דיקנס והצדדים היותר גרוטסקיים של היצירה, כך שהתוצאה היא חווית צפייה סוחפת ומהנה, ממש כמו הקריאה של הספר עצמו.