מבוסס על סיפור אמיתי: ״ד״ר מוות״

המיני סדרה ״ד״ר מוות״ נפתחת דווקא עם הסוף. כלומר, שוט הפתיחה שלה מציג את ד״ר כריסטופר דאנץ׳ בבגדי אסיר, רגע אחרי שאחת מהמטופלות שלו מעידות בבית המשפט כי היא מתחרטת על היום בו הכירה אותו. 

במילים אחרות, כבר על ההתחלה ברור לנו כי מדובר על סיפור על נבל. על רופא שעושה יותר נזק מאשר טוב. על רופא שצריך להפסיק להיות כזה. וכאן למעשה נכנסים צמד הרופאים, הנדרסון וקריבי, אשר מבינים את הבעיה ומוכנים לעשות הכל על מנת להביא לפיטורו של דאנץ׳ ואף להעמיד אותו לדין. אגב, בסיפור האמיתי דאנץ׳ נשפט לשלושה מאסרי עולם. 

הסדרה מציגה את המעשים הבלתי נתפסים של המנתח הסאדיסט, קטיעה של מיתרי הקול, ברגים בעמוד השדרה, חורים בוושט, ועוד. כל זה והפתרון המיוחל מגיעים בשמונה פרקים בלבד, מה שגורם לסדרה להרגיש פעמים רבות דחוסה ומהירה מדי. 

ובכל זאת, ״ד״ר מוות״ מצליחה לעורר לא מעט עניין וסקרנות מצד הצופים, ואף זכתה ללא מעט ביקורות טובות. כמו כן, ניתן להבחין בנקודות במהלך הסדרה בהן ישנו ניסיון לעורר הזדהות כלפי דמותו של הנבל, כאשר מנסים לאפיין אותו כחולה, פרפקציוניסט, או קורבן להורות קשוחה וחינוך דתי חונק. אך כל זה לא בדיוק עובד. זה נראה חסר כל סיכוי לנסות ולעורר הזדהות או חמלה כלפי דמותו של המנתח המשוגע. 

נקודת החוזקה של הסדרה, היא ללא כל ספק, הליהוק. השחקן ההוליוודי אלק בולדווין בתצוגת משחק מרשימה מתמיד, ג׳ושוע ג׳קסון אשר מגלם את הנבל מצליח לעורר את כל קשת הרגשות אצל הצופה ולהיראות אותנטי ואמין. ולבסוף אי אפשר שלא לדבר על הביקורת הסמויה על מערכת הבריאות של ארצות הברית, אשר מנסה להגן על חוליה, אך לא מצליחה לעשות זאת. 

הדרך המייגעת והקשה שנאלצו צמד הרופאים לעבור על מנת להעמיד לדין את הנבל והמנתח הסדיסט היא רק הוכחה לכך שהחולים בארצות הברית משלמים מחיר כבד וזה אולי האלמנט הכי מערער וקשה במהלך כל הסדרה.