פיוטית, פילוסופית וסוחפת: הכירו את הסדרה שכולם מדברים עליה

נראה כי הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה עוד סדרה על מגפה עולמית. אך ״תחנה 11״ מצליחה לעשות את הבלתי אפשרי. ובמציאות המורכבת בה אנו חיים כבר לא מעט זמן, היא מצליחה לספק את האסקפיזם המושלם. כן, הפוך על הפוך. קצת כמו בחיינו, הסדרה מציגה עולם מוכה מגפה.

המפגה ב״תחנה 11״ היא חשוכת מרפא, ותוך זמן קצר היא מחסלת את רוב האנושות, אך בניגוד לסדרות פוסט אפוקליפטיות, היא מצליחה להיות עדינה, ולוקחת את הצופים לאזורים כמעט פואטיים. הדמויות עגולות, מלאות באנושיות ומעוררות הזדהות, הבימוי נהדר, והתפאורה עוצרת נשימה.

מי שאחראי על המופת הזה הוא פטריק סומרוויל, מי שכתב גם את ״הנותרים״, ועוד. העלילה למעשה עוסקת בחבורת ניצולים, עשרים שנה לאחר המגפה שהצליחה לחסל את האנושות כולה, כאשר הנרטיב חוזר אחורה בזמן כל הזמן. מחבר את החלקים החסרים.

״תחנה 11״ יודעת שהיא סדרה חכמה, שונה בנוף המקומי, אחרת ומרעננת, והתוצאה היא חווית צפייה באמת מיוחדת במינה. לא עוד דרמה זולה וסוחטת דמעות, לא עוד קומדיה רדודה, אלא מופע טלווזיוני במיטבו. ואם כל זה לא מספיק, גם הקאסט הוא מהמשובחים שנראו על המסך בזמן האחרון, וכולל את השחקנים גאל גרסיה ברנאל, מקנזי דיוויס, ועוד.