הסנקציות נגד סין לא מרתיעות משקיעים אמריקנים – אלא להפך

הגבלות רחבות על יוזמות פרטיות, הידוק רגולטורי ויחסים מתוחים בין ארצות הברית לסין – לא מאוד מרתיעות חברות אמריקניות מלעשות עסקים עם הכלכלה השנייה בגודלה בעולם.

 

(צילום: Shutterstock)

 

למעשה, איאן ברמר, נשיא קבוצת Eursaisa – חברת העוסקת בייעוץ סיכונים פוליטיים, אמר שהוא בקשר שותף עם מנהלי חברות שונות, שטוענים בפניו כי הם מתכננים להכפיל את ההשקעות שלהם עם המדינה הקומוניסטית.

"דיברתי עם מנכ"לים של חברות מערביות כל יום, ואני אגיד לך שבסך הכול, רובם מתכננים לעשות יותר עסקים בסין במהלך 10 השנים הבאות, לא פחות", אמר ברמר ל'יהאו ניוז'. "הסיבה לכך היא פשוטה. זה בגלל שסין בדרך להיות הכלכלה הגדולה בעולם עד 2030. ותאגידים, בסופו של דבר, רוצים להיות איפה שהשווקים שלהם הולכים להיות".

גודלו העצום של השוק הסיני הפך אותו מזמן לנכס היקר ביותר עבור חברות רב-לאומיות אמריקניות. כמו כן, כאמור, קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שסין תהפוך לכלכלה הגדולה בעולם בתחילת 2030.

אבל סיכויי הצמיחה הללו של חברות אמריקניות נכנסו תחת ערפל בשל סיכונים גיאופוליטיים וסביבה מקומית משתנה. בזמן שנשיא סין, שי ג'ינפינג, שואף להשיג קדנציה שלישית של חמש שנים ולחזק את המורשת שלו, הוא פועל לעצב מחדש את סדרי העדיפויות הכלכליות במטרה ל"שגשוג משותף", כאשר הוא רודף אחרי כמה מהחברות הגדולות בסין, כולל עלי-באבא וטנסנט.

"סין היום יותר לא שוויונית מבחינה כלכלית מאשר ארצות הברית. וסין היא לכאורה כלכלה סוציאליסטית. זה לא אמור לקרות, והנשיא שי מנסה מאוד לטפל בזה", אמר ברמר. "אם זה אומר לשבור כמה ביצים, במונחים של תאגידים סיניים מקומיים, מה אסור להם, סוג העושר שהם יכולים לצבור, סוג השיטות העסקיות שיכולות להיות להם... ברור שזה יוצר דאגה לגבי הצמיחה הסינית והקיימות של הצמיחה הזו".

כאמור, המדיניות של וושינגטון כלפי סין רק הוסיפה לכעס של המנהלים האמריקנים. בחודש שעבר חתם הנשיא ביידן על חוק האוסר על יבוא מאזור שינג'יאנג – אזור בו המערב טוען כי מתקיים רצח עם נגד מיעוט מוסלמי.

אינטל ווולמארט התמודדו עם תגובה נגדית מקומית, לאחר שסינים קראו ברשתות המדיה החברתית נגד הציות של החברות הללו לאיסור החדש.

בסקר שנערך לאחרונה על ידי מועצת העסקים של סין בארצות הברית (USBC), 45% מהחברות בארצות הברית אמרו שהן מרגישות תחת לחץ להצהיר את עמדתן על נושאים פוליטיים – כאשר הלחץ מגיע מממשלות סין, ארצות הברית, כמו גם מהצרכנים עצמם.