הסיפור שמאחורי הטבח בסרברניצה: ״לאן את הולכת, אאידה?״

כיצד בכלל ניתן לגשת לסיפור כה נוראי כמו הטבח בסרברניצה? את האתגר הזה לקחה על עצמה הבמאית המצליחה והאהובה, יסמילה זבניץ. מדובר על סרטה החמישי של היוצרת, אשר יצרה הפעם סרט מטלטל, נוגע ללב, ואינטנסיבי. 

העלילה כאמור, מבוססת על סיפור אמיתי, כאשר בשנת 1993 הגיעו הקרבות בבוסניה לשיא. הסרט מתמקד בדמותה של אאידה, מורה בבית הספר מקומי, שבשעות הפנאי שלה מתפקדת כמתורגמנית המתווכת בין חיילי האו״ם לבין הסרבים. כך למעשה היא מקבלת גישה כמעט חופשית להיכנס לדיונים, ולהיות עדה לכל המתרחש. 

אך יום אחד, בעלה ובנה נשארים מחוץ לגדר, אז היא משקיעה את כל האנרגיה והמשאבים שלה, בניסיון להשיג עבורם אישורי כניסה. העלילה עמוסה דמויות, סיפורי רקע, אירועים, ולכן לעיתים מעט קשה לעקוב, אך התוצאה לגמרי מתגמלת וחווית הצפייה היא לא פחות מסוערת ומפעימה.

זבניץ ביססה את סרטה החדש על ראיונות שונים וראיות מצד אנשים שהיו שם בזמן אמת. ואין ספק כי רואים את העבודה הקשה שהשקיעה ב״לאן את הולכת, אאידה?״. התוצאה היא יצירה קולנועית אותנטית ומרגשת המצליחה לשקף נקודת מבט יחסית אובייקטיבית על הטבח הנורא הזה, אשר רבים לא יודעים על קיימו.

לצד השחקנים הנהדרים, הבימוי בסרט מופתי, כל רגע בו נעשה בקפידה רבה וניתן לראות את יצר הפרפקציוניזם של זבניץ. תוכלו למצוא בו רגעים קשים, מלאי דרמה ומתח, וגם רגעים אינטימיים, קטנים, נוגעים ללב. הסרט, ובצדק, הצליח לגרוף לא מעט ביקורות טובות מצד המבקרים והצופים כאחד, ואף גרף פרסים רבים והיה מועמד לאוסקר האחרון. לסיכום, אם אתם לא חוששים מסיפורים קשים, לגמרי שווה צפייה.