נפגשנו בסטודיו ריקודים ענק בוואלי בין כיתת לימוד למשנה, שמעתי את סיפור חייה של מיטל אזולאי. ב- Dancing With Meital היא מלמדת כיתות ריקוד בעיר ובוואלי, שיעורי קבוצה ושיעורים פרטיים, הסגנונות הם בלט, ג'אז, היפ-הופ לילדים ונוער, קרדיו דאנס, פיטנס ויוגה לבוגרים. "עכשיו שהורידו מסכות אפשר לחזור לפעילות קרדיו תקינה בסטודיו."
צלם: פרדריק אורבך
בימים אלו מיטל גם מלמדת ריקוד ותנועה בבי"ס "פרסמן אקדמי" בוורלי הילס, וב"דאנס דימנסשיינס" וודלנד הילס, אך בד בבד מנהלת סטודיו חדש ופרטי בוודלנד הילס ב- Leap Dragon Academy, והיא מזמינה אתכם להגיע ולנוע.
"זהו מרכז למידה מקסים לכל הגילאים, ואני מנהלת את הסטודיו לריקוד. פתחנו לפני מספר שבועות וההרשמה החלה!" הבי"ס נמצא בדה סוטו וונטורה.
שמה מיטל אזולאי, וחדי העין אולי זיהו אותה כשחקנית בסדרות כמו "כחולים" וזמרת ורקדנית בתוכניות כמו ישנן בנות ו"הדבר הגדול הבא", וכמנחה ב- Fashion T.V .
מיטל נולדה בפתח תקווה ובילדותה עברה עם המשפחה לאילת. שם, בעיר החלומות הדרומית, גילתה לראשונה את האהבה לבמה. בגיל עשר היא כבר רקדה לצד שלומי שבת .
בהמשך הפכה לרקדנית מקצועית, כוריאוגרפית, שחקנית וזמרת, עם ניסיון בימתי גדול היא עשתה מסלול שהתחיל בניהול אמנותי של צוותי בידור באילת, ובארץ כיכבה כרקדנית/כוריאוגרפית עבור אומנים כמו שרית חדד, שירי מיימון, הנרי וניקה, סבלימינל וחברת Nike.
מאז שעברה לאל איי השתלבה בתעשיית הבידור המטורפת של אל איי, השתתפה בפרסומות, ביניהם ל- Verizon, יצרה כוריאוגרפיה לסרט מחזמר קצר - הפקה של AFI. יוצרת ומקליטה את האלבום המוזיקלי שלה באנגלית.
בזמן הקורונה מיטל שחררה את הסינגל "Everyday Alive" שיר מעצים וקצבי בו משתתפים כ 32- אמנים מכל מיני מקומות בעולם, רקדנים, מוסיקאים, אקרובטים ועוד. השיר מדבק וניתן למצוא אותו בספוטיפיי, אפל מיוזיק, פנדורה ויוטיוב.
ספרי לי בבקשה על החוויה הזאת?
"זאת הייתה חוויה מרגשת, לחבר כל כך הרבה אומנים בזמן שהעולם נעצר, זה הרגיש ממלא ומשחרר. תחושת האחדות היא מה שנגע בי הכי בפרויקט היצירתי הזה. רציתי שכל אומן יביא את עצמו לתוך השיר, מהמקום הכי אותנטי. הקליפ לא מושלם כי רוב החומר צולם במכשירים סלולריים, אבל מעביר את המסר שרציתי בצורה הכי טובה שיש."
מתי התחלת לרקוד/ ללמד?
"באופן מאוד טבעי הריקוד בחר בי, מגיל צעיר מאוד הייתי הכוריאוגרפית של בית הספר. מכיתה א' הופעתי על הבמה, בבי"ס היסודי 'אופיר' באילת אחיותיי ואני ניגשנו לאודישנים לפסטיגל השנתי של בית הספר, והיינו קוטפות את המקומות הראשונים.
הדחף והאהבה לבמה הגיע מעצמי, אך עם המון תמיכה מהבית, גדלתי בבית אומנותי ותרבותי, אמי מציירת ומוזיקה נשמעה בבית כל היום, אבי תמיד תמך באומנות שלי. הורי חיים באילת הרבה מאוד שנים, אני בת שלישית מתוך ארבע בנות. הייתה לי ילדות קסומה באילת, הרבה חופש, הרבה בגד ים, חיבור לטבע ושלווה.
בזמני מלחמה, כולם ברחו אלינו לאילת, למקום מבטחים. הייתי רוקדת ומנגנת על פסנתר, למדתי לנגן לבד, משמיעה. אמא; קנתה לי בגיל שבע אורגנית קטנה והתחלתי לשחק עם זה שעות, ככה לימדתי את עצמי לנגן."
ספרי לי על האילת שלך בגיל ההתבגרות?
"אילת היא עיר תיירותית, שהובילה אותי מגיל צעיר להופיע בבתי מלון בצוותי הבידור. הייתה זו תקופה מדהימה ומלאה בחופש טבעי ופראי
באופן מקסים, כל ערב הופעה על במה אחרת, בסגנון מחזמר. נשארתי באילת עד אחרי הצבא, שירתי בחיל הים, ותוך כדי המשכתי להופיע בבתי המלון באילת, והתקדמתי להיות מנהלת אמנותית ברשת מלונות פתאל, שם הכרתי את קלוד דדיה ולימים עבדנו יחד בתל אביב והפקות במה וטלוויזיה שונות. אילת היא עיר מדהימה, אך במובן המקצועי כבר בגיל 21 הגעתי למיצוי, ורציתי לעבור לתל אביב. למעשה רציתי לעבור לתל אביב כבר קודם לכן אך דחיתי את המעבר שלי בגלל פיגועי האוטובוסים, שמאוד הלחיצו אותי.התחלתי ללמד ריקוד באילת, בסגנונות ג'אז והיפ הופ ועד מהרה התפתחו לי עשר כיתות".
מה זה הריקוד בשבילך?
"כשעברתי לתל אביב כבר היה לי ניסיון בהוראה, לימדתי בסטודיו שונים בת"א ובמרכז את כל קבוצות הגיל. אני תמיד מתלוצצת ואומרת שאם לא הייתי רוקדת הייתי משתגעת.
בריקוד יש כל כך הרבה עולמות שגורמים לך להתקרקע ולרחף בו זמנית במובן של איזון מושלם, שגם מתבטא דרך התנועה אבל יש בזה המון משמעת עצמית, שמזניקה אותך לרמות נפשיות גבוהות. אין מקום לבלבול זה מכניס אותך למהות ולמרכז של עצמך. זה מקום בהיר וברור עם שילוב מושלם של חופש, מוזיקה ויצירה והבעה עצמית והעברת הכוריאוגרפיה כסיפור לקהל. זה מאפשר לך להתקרב למעלה, לאלוהים שלך. זה המקום שהכי מחבר את הגוף, המוח, נפש והמוזיקה.
ריקוד זה ממש תרפיה, עוזר בהרבה מובנים, מביטחון עצמי עד להתמודדות עם החיים עצמם. אנדורפינים משתחררים. זה תחום מתגמל עם מחיר כבד למי שבוחר במסלול המקצועי, סזיפי ולא מתגמל כספית לעומת ההשקעה המרובה מאחורי הקלעים. היום אני כבר לא במקום הזה, פעם הייתה לי תשוקה ואנרגיה לרקוד כל יום שש שעות, עם המון הלקאה עצמית ותחרותיות.
אני בן אדם מאוד פיזי ואקטיבי, מהתעמלות קרקע ואומנותית בילדות, לנערה בנבחרת כדורעף ובהמשך ריקוד. אבא שלי אמר לי פעם "אם זה קל מדי זה לא עובד בשבילך", והוא צדק. היום אני יודעת יותר לשחרר ופחות להילחם בעצמי. למרות שיש בי באופן טבעי משהו שנמשך לאתגר והקושי. אם לא הייתי מורה לריקוד הייתי בוחרת במקצוע שעוזר לאנשים אולי טיפול במגע/פסיכולוגיה/ יעוץ, מאמינה שתהיה לי חנות פרחים מתישהו כי אני ממש אוהבת צמחים ופרחים".
יש לך בוודאי הצלחה גדולה עם הבנים?
"התחלתי את מערכות היחסים בגיל צעיר, כבר מכיתה ד' היו לי חברים בנים. בתיכון זה היה יותר רציני, ומאז מערכות יחסים ארוכות. אני מאוד מגוונת בטעם, אין לי טייפ קאסט. מה שמושך אותי בגבר, זה שפת הגוף ותקשורת, פחות החלק הפיזי החיצוני. מה שמאתגר אותי זה האינטלקטואל וכישורי השיחה, ההומור והנימוסים. לב טוב, כנה ואדם שמסוגל להכיל נפש של אומנית.
היה לי קשר ארוך ולא בריא כאן באל איי ולמדתי מזה המון, היום אני מאוד שקולה ומפוקחת. אני מאוד אוהבת את היהדות שלנו ומעדיפה היום מישהו שמחובר למסורת ולערכים, וכמובן שיהיה מוכן להקים בית ומשפחה."
עברת לתל אביב והיה לך זינוק ענק בקריירה?
"עברתי לתל אביב עם החבר שלי שהייתה לי אתו מערכת יחסים ארוכה. לאמא היה קשה מאוד שעזבתי. בתל אביב לקחתי קורסים למשחק והיו לי כמה קבוצות של תלמידים לריקוד ג'אז והיפ הופ. השתתפתי בכמה תוכניות טלוויזיה בתפקידי מפתח.
שיחקתי בסדרה הקומית 'כחולים' ועשיתי המון הופעות עם זמרים מובילים כמו שירי מימון ושרית חדד 'קיסריה', הראל סקעת בכוכב נולד. השתתפתי בתוכנית 'הדבר הגדול הבא', עם יהורם גאון ,אחרי עונה אחת זה ירד. זו הייתה החוויה הראשונה שלי בתוכנית ריאליטי והגעתי לחצי גמר. הצגתי בעיקר ריקוד.
אך אז הבנתי כמה שקר יש בתוכניות ריאליטי וכמה מציגים לצופה בבית מה שרק רוצים, הייתי יותר תמימה אז.
ואז המוזיקה נכנסה שוב חזק לחיי, יצאתי עם שיר הפופ הראשון שלי "תרגלי אליו" שכתב והלחין א.ב דן. צילמתי קליפ צבעוני תחת שם הבמה מיטל ונוס, עם פאה שחורה, והרבה נצנצים. השיר הושמע בתחנות רדיו שונות, והוקרן בערוץ 24. הסיבה המרכזית שבחרתי בשם 'ונוס' היא כי אני מזל מאזניים ונוס היא הכוכב השולט במזל מאזניים.
ונוס היא סמל לפריחה, גנים, נשיות, חושניות, תשוקה רוך ויופי, המון דברים שמתחברים עם החוויה והיצירה שלי במוזיקה. חזרתי לנגן על פסנתר, והרומן שוב התחיל.
בעקבות יציאת הקליפ פנו אליי להשתתף בתוכנית 'ישנן בנות' עם דנה אינטרנשיונל, בה חיפשו זמרות רוקדות בסגנון פופ, והשילוב מצא חן בעיניי. עברתי אודישנים אחרי סינונים של 400 בנות, התקבלתי. השופטים היו צדי צרפתי וירדנה ארזי שממש פרגנה ונתנה לי המון חיזוקים, ובזכותה אני קוראת לעצמי זמרת. עברתי שם דרך מאוד מעניינת ומפתחת."
צלם: מיכאל מור
מתל אביב לעולם הגדול, ללונדון וללוס אנג'לס ?
"רציתי להתרחב ולגדול, גם בפן האישי וגם במקצועי ותכננתי לעבור ללונדון. ממש לא חשבתי על אמריקה. יש לי דרכון צרפתי ומשפחה שם. אבל שהגעתי ללונדון הרגשתי שזה לא מה שציפיתי, אירופה מאוד השתנתה. מיד אחרי צוק איתן, הייתי שם חודש שלם. למעשה אהבתי לבקר בלונדון כל קיץ, לפני כן הייתי לוקחת שיעורי ריקוד ב"פיינאפל" סטודיו. אך כשהגעתי לצורך מעבר ראיתי עצבות ואנשים קרים, לא הרגשתי בבית שם.
חזרתי לארץ בדיכאון. בארץ פגשתי רקדן של ליידי גאגא שבא ארצה להעביר סדנה בסטודיו "נעים" בת"א בו לימדתי. התחברנו מיד והוא סיפר לי על לוס אנג'לס ושכנע אותי לקום ולנסוע לאל איי. יצא שלא רק הוא אלא חברים וקרובי משפחה המתגוררים באל איי וסן דייגו, קראו לי לקליפורניה.
עליתי על מטוס ולאחר שבוע ימים באל איי החלטתי, נשארת. תחילה גרתי אצל דודה שלי המדהימה בוודלנד הילס, והייתי נוסעת כל יום ומייצרת קשרים עם סטודיואים, סוכנויות ואנשים מהתחום. במקביל הוצאתי את ויזת האומן שלי, והתחלתי להופיע בריקוד עם להקת בוליווד, לשחק בהצגת תיאטרון, וללמד בסטודיו שונים ובבתי ספר עם חברות אמריקאיות שהעניקו לי המון כלים.
השנה שנתיים הראשונות היו מאוד קשות. הייתה לי הישרדות קשה, חזרתי באיזה אופן לנקודת אפס, התחלתי הכל מחדש, אך באתי עם ראש פתוח וללא רצון להישבר. באתי חדורת מטרה. למזלי הרב דודתי ריקה ובעלה יוסי מאוד תמכו בי, הם בעצמם אנשי מוזיקה ואומנות, ובזכותם יכולתי לסלול את דרכי הראשונה באל איי עם אצבע מכוונת ומשפחה מחבקת.
הפרויקט הראשון שקיבלתי באל איי היה כשחיפשו כפילת גוף לליידי 'גאגא' ובחרו בי, צילמו אותי עשרות צילומים כרפרנס לסדרה "'אמריקן הורור" American Horror, לצערי לא הסכימו לתת לי את התמונות, כי זה היה פרויקט חסוי. מה שמצחיק אחרי 4 וחצי שנים ליהקו אותי שוב להיות כפילה שלה לפרוייקט אחר וגם הפעם זה היה משהו שאסור לי לשתף, כן יכולה לומר שהייתי צריכה לשיר ולנגן על פסנתר לייב את "Shallow" והצילומים היו ממש מגניבים!
היום הקלידן שלה ברוקט פארסונס הפיק לי שיר שאני מתרגשת להוציא בקרוב ואנחנו חברים ממש טובים. יש לי משהו קוסמי מקביל איתה כנראה. השיר נקרא " Please Forgive Me" ויש בו המון אלמנטים של ריקוד, ארט ואקרובטיקה אווירית":.
מה ההופעה הכי מרגשת שהייתה לך?
"אחד הפרויקטים היותר מרגשים שעשיתי באל איי, היה ריקוד שיצרתי לאירוע גאלה של מגן דוד אדום, שהתרחשה בהילטון בוורלי הילס. הריקוד היה לזכרה של הלל יפה אריאל ז"ל, שהייתה רק בת 13 שנרצחה בפיגוע הדקירה הנוראי, בבוקר לאחר הריקוד האחרון שלה במופע הסיום השנתי. הסיפור הזה ריסק אותי, כמורה לנערות רבות, זה פשוט שבר לי את הלב. הצעתי להעלות את הסיפור בריקוד בגאלה, ובעקבות כך, הזמינו את האם לאירוע מהארץ, לשאת נאום. על הבמה הופעתי בתפקיד האם, לצד נערה מקסימה שרקדה את הזיכרון של הלל ז"ל, התרגשנו כולנו מאוד, וכך גם האורחים ומפיקי האירוע".
מה התוכניות שלך לעתיד ?
"התשוקה המקצועית שלי היום היא לפתח את הסטודיו ואת התלמידים שלי לתת להם מקום לביטוי ולהקנות להם כלים לבמה ולחיים. בהמשך אני מתכננת להדריך מורים באותה מתודיקה, ולצמוח מבחינה עסקית ואישית. אני ממשיכה ליצור ולהקליט מוזיקה מקורית, זה החמצן והתרפיה בשבילי.
המטרה שלי היא להשפיע ולהוביל כמה שיותר אנשים דרך מוזיקה, תנועה ויצירה. להקנות להם רגעים של שחרור, תחושת ביטחון, ריפוי וחיזוק הגוף והנפש."
לפרטים נוספים והצטרפות לסטודיו:
323.487.2111
אינסטגרם Meitalazulay.venus@
פייסבוק Dancing With Meital
אימייל [email protected]
