בית המשפט במחוז לוס אנג'לס קבע היום (חמישי) כי ישנה תשתית ראייתית מספקת על מנת במשפט הרצח של רבקה גרוסמן, אשת עסקים מקומית אשר דרסה למוות שני אחים צעירים בספטמבר 2020.
מימין: רבקה גרוסמן. משמאל: האחים ג'ייקוב ומארק איסקנדר (צילום: משרד השריף במחוז לוס אנג'לס / מש' איסקנדר)
כזכור, התאונה הקטלנית אירעה ב-29 בספטמבר 2020 בסמוך לצומת הרחובות טרואיפו קניון וסאדל מאונטאון בעיר ת'אוסנד אוקס הנמצאת ממערב לוואלי לוס אנג'לס.
בסביבות השעה 7:00 בערב, מכונית המרצדס של גרוסמן נסעה במהירות גבוהה במיוחד. מדובר באזור שבו רכבים נוטים לנסוע במהירות גבוהה במעט מהמותר, אך בדיעבד עדי ראייה סיפרו שרכבה של גרוסמן נסע במהירות גבוהה עוד יותר.
האסון אירע פחות משתי דקות לאחר מכן. ג'ייקוב בן ה-8 ואחיו הגדול מארק (11) חצו את הכביש במעבר חצייה, כאשר ההורים ושני הילדים הקטנים הנוספים נמצאים במרחק של מטרים ספורים. אם המשפחה הספיקה להגן על שני הילדים הקטנים ולהחזיר אותם למדרכה, אך המרצדס של גרוסמן פגעה ישירות בשני האחים הגדולים.
פרמדיקים שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו של מארק, תלמיד בכיתה ו'. ג'ייקוב פונה למרכז הרפואי לוס רובלס בת'אוסנד אוקס כשהוא סובל מפגיעה רב מערכתית, ועל אף שהרופאים נאבקו על חייו במשך כל שעות הלילה, מותו נקבע למחרת בבוקר. שאר בני המשפחה לא נפצעו.
גרוסמן בבית המשפט בלוס אנג'לס, בשבוע שעבר (צילום: Getty Images)
השבוע נערכו מספר דיונים מקדימים בעניינה של גרוסמן, במהלכם עורכי הדין שלה ביקשו לבטל את כתב האישום בגין רצח. אולם, כאמור, בית המשפט לא קיבל את הבקשה וקבע שגרוסמן בת ה-58 תועמד לדין בעקבות כתב האישום החמור שכולל שני סעיפים של רצח, הריגה, נהיגה רשלנית ופגע וברח.
אם תורשע בכל העבירות המיוחסות לה, בית המשפט צפוי לשלוח את גרוסמן ללפחות 34 שנה מאחורי סורג ובריח, וככל הנראה תהיה גם אפשרות להטיל עליה מאסר עולם. כדי להבין מדוע גרוסמן מואשמת ברצח ולא רק בהריגה, יש לחזור אחורה ארבעים שנה לפסיקת בית המשפט העליון של קליפורניה.
רוברט ווטסון, תושב העיר רדינג שבצפון המדינה, בילה בבר מקומי כאשר החליט לעלות על ההגה ולחזור לביתו. הוא כמעט גרם לתאונת דרכים כאשר נכנס לצומת ברמזור אדום, ולמרות שפספס מכונית אחרת בסנטימטרים הוא המשיך בנסיעתו. בצומת הבא הוא כבר לא הצליח להימנע מהתאונה, ו-ווטסון נכנס במכונית אחרת וגרם למותם של שני היושבים בה.
התברר כי בעת התאונה, ווטסון נסע במהירות של 55 עד 70 מייל לשעה (כ-90 עד כ-110 קמ"ש) באזור שבו מותר לנסוע עד 35 מייל לשעה (כ-55 קמ"ש). יתרה מכך, ריכוז האלכוהול בדמו עמד על 0.23%, קרוב לפי 3 מהמותר. בעקבות הממצאים הללו, משרד התביעה בצפון קליפורניה החליט להאשים את ווטסון ברצח.
ד"ר פיטר גרוסמן ואשתו רבקה. משמאל: מכונית המרצדס שלה לאחר התאונה (צילום: משרד השריף במחוז לוס אנג'לס)
בדרך כלל, אירועים מסוג זה מובילים להגשת כתב אישום בגין הריגה ונהיגה בשכרות - עבירות חמורות ביותר, אך כאלה שגוררות עונש קל יותר בהשוואה לרצח. למעשה, ההבדל בין רצח להריגה, לפחות מבחינה משפטית, הוא הכוונה שעומדת מאחורי המעשה. לאור הגשת כתב האישום החמור, עורכי דינו של ווטסון עתרו לבית המשפט העליון של קליפורניה, אך השופטים הפתיעו והסכימו עם משרד התביעה המקומי, ובכך יצרו תקדים חשוב ביותר.
כעת, למשרדי התביעה ברחבי קליפורניה מתאפשר להאשים נהגים ב"רצח ווטסון", או במילים אחרות להגיש כתב אישום בגין רצח מדרגה שנייה, ולא בגין הריגה. חשוב להבהיר כי התביעה לא צריכה להוכיח שאותו נהג התכוון במזיד לגרום לפגיעה ולמוות, אלא להוכיח מה שמכונה "זדון מרומז".
כדי להוכיח את זה ולהרשיע את הנהג, על התביעה להוכיח שאותו נהג ידע שנהיגה תחת השפעת אלכוהול היא מסוכנת. ברוב המקרים מאוד קשה להוכיח את זה, ולכן משרדי התביעה נמנעים מהגשת כתבי אישום מסוג זה. אך ישנם מקרים מסוימים שבהם כן ניתן להוכיח את זה: כאשר מדובר בנהג שהורשע בעבר בנהיגה בשכרות. מסיבה זו, כאשר אדם מודה או מורשע בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, הוא נדרש לחתום על טופס שבו הוא מצהיר שהוא מבין את הסכנה הטמונה בנהיגה בשכרות.