דעה: הליברליזם הישראלי ממשיך להיכשל - זאת הסיבה

רחוקה מלהיכחד ככל שתהיה, התנועה הליברלית בישראל נכשלת שוב ושוב, ולא קשה להבין למה.

הליברלים במר"צ, הליברלים בליכוד, תוכנית סינגפור שנפלה שנה לפני מפלגת ימינה - מעידה כי המסגרת הליברלית פשוט לא נלקחת ברצינות, ובעוד רוב הליברלים בוחרים במפלגה שנדמית
יותר ליברלית בראשם מאשר במציאות, ה-"אמיתיים" מצביעים לאלו שאינן עוברות את אחוז החסימה.

זוהי תמונת המצב של הליברליזם הישראלי כיום, כאשר בגולת הכותרת עומדות הרפורמות העלובות של ליברמן ש-"קורצות" לקול הליברלי דקה לפני הבחירות ומעודדות רבים מהם להצביע לו.

אך הבה נדבר בכנות – עיקר בעייתה של התנועה הליברלית הוא היעדרה של הרומנטיקה.

בעוד הימין והשמאל (על כל זרמיהם) מציעים חזון מדיני-לאומי-דתי, ומציירים תמונה של מדינה וחברה אשר שואפים אנשים לחיות בה, בקהילה הליברלית לא נראתה יצירה כזו מתקופתה של מפלגת זהות - בראשותה עמד משה פייגלין.

נכון, צריך לדעת כיצד לפתור את משבר הדיור, כיצד לשפר את החינוך, כיצד למלא חוסרים בסופר וכיצד להוזיל את מחירי הפירות והירקות. אך בסופו של יום, אלו לא הדברים שיוציאו אנשים אל הקלפי ואשר ישכנעו אותם לנטוש נאמנות לגוש מסויים- ימין או שמאל.

"..מחירי האננס בישראל הם שערוריה.." , אמת לאמיתה , אך לרובנו העובדה הזו לא מזיזה.

יאמרו הליברלים שהאננס הינו סמל לקלות בה אנו מאפשרים למדינה לייקר לנו את החיים. הרי מגבלות כאלו ואחרות על השוק משפיעות עלינו גם במחירי הרכב, הדלק והדיור.
אך זה עדיין סמל רע המשקף בצורה מושלמת את הליברליזם הישראלי, ומציג בצורה משעממת את הישראלי הממוצע, סמל שלא יכניס לכנסת אף מפלגה שלא עברה עד כה את אחוז החסימה.

בגוש הימין שומרים על התורה, מרסנים את בג"ץ, מגנים על שלמות הארץ.. ובגוש השמאל נלחמים על מדינה חילונית, סיום הכיבוש, זכויות הלהט"ב ושחרור האישה ;
'מאבק צודק' כנגד "דיכוי מרושע".

אולם הליברל מצייר תמונה אחרת, "טעות אנוש", שקר שכולנו יכולים ליפול בו. אם רק היו הפופוליסטים מבינים היכן הם שוגים, היה הכל יותר טוב.

אביר קארה (צילום: יואב דודקוביץ')

בשורה תחתונה- לציבור הליברלי אין אתוס, אין פאתוס, אין 'סיפור יפה' גם אם מעוות את האמת במקצת, ואמנם בדמוקרטיה הישראלית זוהי כמיהת העם.

כיצד נראית החברה הליברלית? מהן הנורמות שלה? מהו אופייה? מהם ערכיה והישגיה? מדוע בכלל היא קיימת? לא לשם הוזלת יוקר המחייה, אלה מעצם היות האדם יצור יוצר וחושב שחירותו נחוצה לשורש קיומו. מהי הדרך הליברלית בסוגיות השונות? סיפוח ועידוד הגירה? מדינה דו לאומית? התנתקות מהשלטון המנוכר? על הליברלים לבחור כיוון וליצור פלטפורמה בה הכל יכירו גם בסוגיות הקשות. כדי לתפוס מקום לגיטימי בשיח הפוליטי על עתיד מדינת ישראל, חייב הזרם הליברלי ליישר קו עם זרמים מוצלחים אחרים, ולהציע מצע אידיאולוגי עקבי לצד הצדקה מוסרית לא מתנצלת.

אם וכאשר יוכלו הליברלים לענות על השאלות הללו, תהיה נקודת התחלה כנה למסע הליברליזם בישראל.