מיה האנג מנסה לשבור את המיתוס בדוקו החדש שלה שאומר כי חתול הינה חיה נשית, כלומר לנשים בלבד, והיא בהחלט מצליחה לעשות את זה. כולנו מכירים את נשות החתולים, כאשר בארצות הברית מדובר על תופעה של ממש. אבל עם גברים? ובכן, מסתבר כי גם להם יש מקום, כך ניתן לגלות בסרט החדש ״אבות וחתולים״.
הדוקו החדש מלווה תשעה גברים ממדינות שונות בארצות הברית, כל אחד חי בסביבה אחרת, עובד בעבודה אחרת, אך כולם התאהבו בחתול או חתולה, ויצרו עימם קשר רגשי ועמוק במיוחד. כך למשל יש את השחקן והדוגמן נייתן קהן, שהפך למשפיען רשת בזכות החתולים שלו, איש העסקים וויל צווייגרט שייסד ארגון להצלת חתולי ברוקלין, דייר הרחוב דיוויד שהחתול שלו, לאקי, הוא כל עולמו, עוד ועוד.
המכנה המשותף לכולם הוא הדרך שבה חתולים שינו את חייהם. הסרט מבקש להראות כיצד חתולים מאפשרים לגברים הללו לחיות חיים טובים יותר. אפילו במקרה של דיויד, שהוא חסר בית, אך בזכות האהבה של לאקי הוא מרגיש בחיים, שיש לו בשביל מה לחיות. על מי לקחת אחריות.
הקשר האישי לחתולים נחקר על ידי הבמאית לעומק והיא משתדלת להראות כיצד החיבה שהגיבורים מרעיפים על חיות הבית שלהם, הופכת גם את הקשוחים והמחוספסים ביותר לכאלה שמסוגלים לחלוק רגשות ולהיפתח לאחר. אבל מלבד היחסים בין גברים לחתולים, נחשף גם היבטים של דעות קדומות על רקע מגדרי. כך כבר בתחילתו של הסרט אנו מבינים כי אין הבדל ענק בין גברים ונשים, חוץ מהדרך שהחברה רואה אותם מבחוץ.
כאמור, מקובל לחשוב שחתולים מתחברים יותר לנשים בעוד שגברים דווקא מעדיפים כלבים. אך הואנג מסבירה כי גברים מחונכים להעדיף כלבים בחברה אולי בגלל שבמקרים רבים כלבים מאומצים כמקדם אבטחה והגנה. כידוע, חתולים הם עצמאים יותר, הם לא מתחנפים, אך אין זה אומר כי הם פחות נאמנים או מלאי חיבה. בסופו של דבר, הנקודה המרכזית של הסרט היא שאלה - ״מדוע גברים חייבים להיות כל כך גבריים כל הזמן והאם לא כדאי שנטפח תכונות אחרות כמו סובלנות וחמלה?"