לאחר קרוב לעשור של הכנות - חלקן הגדול שנויות במחלוקת - מחר (ראשון) יפתח טורניר גביע העולם ה-22, הלא הוא מונדיאל 2022.
הטורניר הנוכחי בקטאר יהיה שונה מהרגיל משלל סיבות. ראשית כל, מדובר במונדיאל הראשון שיתקיים במדינת ערב ורק השני שיתקיים ביבשת אסיה (אחרי שיפן וקוריאה הדרומית אירחו במשותף את מונדיאל 2002). לאור החום הבלתי נסבל במדינה הקטנה בצפון-מזרח חצי האי ערב, לראשונה הוחלט לערוך את הטורניר בחודשי החורף (עד כה המונדניאל התקיים בחודשי מאי, יוני או יולי), והטורניר יהיה מהקצרים ביותר בתולדות המונדיאל, שכן הוא ייערך במשך 29 ימים בלבד. מעבר לכך, המונדיאל בקטאר יהיה האחרון שבו ישתתפו 32 נבחרות, והחל מהטורניר הבא (שייערך ב-2026 בארצות הברית, מקסיקו וקנדה) ישתתפו בו לא פחות מ-48 מדינות.
אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
מי, מה, מו?
לאור העובדה שהמונדיאל יתקיים במזרח התיכון, שעות המשחקים יהיו נוחים ביותר עבור הצופים בישראל ובאירופה, כאשר תושבי ארצות הברית המעוניינים לצפות במשחקים ייאלצו לפנות את שעות הבוקר לטובת הטורניר.
המונדיאל עתיד להיפתח ביום ראשון ה-20 בנובמבר, בשעה 7:00 בערב (שעון מקומי) כאשר הנבחרת המארחת קטאר תשחק מול אקוודור במסגרת בית א'. בדיוק ארבעה שבועות לאחר מכן, ביום ראשון ה-18 בדצמבר, הטורניר יגיע לסיום עם גמר המונדיאל שיחל בשעה 6:00 בערב.
בדיוק כפי שקרה בשלושת המונדיאלים האחרונים (דרום אפריקה 2010, ברזיל 2014 ורוסיה 2018), חלוקת המקומות בין הקונפדרציות היבשתיות השונות תישמר. המשמעות היא שאירופה (אופ"א) תשלח 13 נבחרות לקטאר, לאסיה (AFC) ולאוקיאניה (OFC) יהיו חמש נציגות (לא כולל את קטאר), אפריקה (CAF) תשלח גם היא חמש נבחרות למונדיאל, ארבע נציגות של דרום אמריקה (CONMEBOL) יגיעו למונדיאל ואילו ארבע נציגות יגיעו מצפון ומרכז אמריקה (CONCACAF).
נציגות אופ"א: אנגליה, בלגיה, גרמניה, דנמרק, הולנד, ויילס, ספרד, סרביה, פולין, פורטוגל, צרפת, קרואטיה ושוויץ.
נציגות אסיה ואוקיאניה: אוסטרליה, איראן, יפן, ערב הסעודית, קוריאה הדרומית וקטאר.
נציגות אפריקה: גאנה, מרוקו, סנגל, קמרון ותוניסיה.
נציגות דרום אמריקה: אורוגוואי, אקוודור, ארגנטינה וברזיל.
נציגות צפון ומרכז אמריקה: ארצות הברית, מקסיקו, קוסטה ריקה וקנדה.
ברזיל היא הנבחרת המעוטרת ביותר בטורניר, עם חמש זכיות ו-21 הופעות מתוך 21 מונדיאלים שהתקיימו מאז 1930. גרמניה תנסה לשחזר את הצלחתה במונדיאל 2014 ולזכות בטורניר פעם נוספת, ובכך להשוות את מספר הזכיות שלה לברזיל.
עבור ויילס מדובר בהופעה הראשונה במונדיאל מאז 1958, כאשר שכנתה הצפונית של ארצות הברית - קנדה - תשתתף במונדיאל לראשונה מאז 1986. נבחרת אחת בלבד, המאחרת קטאר, תרשום הופעת בכורה במונדיאל.
היות שמדובר בפעם האחרונה שבה 32 מדינות ישתתפו במונדיאל, זו גם תהיה הפעם האחרונה שבה הנבחרות יחולקו לשמונה בתים של ארבע קבוצות. 32 הקבוצות חולקו לארבעה דרגים בהתאם לדירוג פיפ"א, ובחודש אפריל האחרון נערכה הגרלת הבתים.
המארחת קטאר הוגרלה לבית א', ביחד עם אקוודור (כאמור, אותה היא תפגוש במשחק הפתיחה), סנגל והולנד. בית ב' זימן מפגשים מעניינים ביותר, שכן אליו הוגרלו סגנית אלופת אירופה אנגליה, איראן, ארצות הברית ו-וויילס. ארגנטינה הוגרלה לבית ג' ביחד עם ערב הסעודית, מקסיקו ופולין. אלופת העולם המכהנת צרפת תמצא את עצמה בבית ד' ביחד עם אוסטרליה, דנמרק ותוניסיה.
ספרד הוגרלה לבית ה' ביחד עם קוסטה ריקה, גרמניה ויפן. בית ו' כולל את בלגיה, קנדה, מרוקו וקרואטיה, כאשר ברזיל הוגרלה לבית ז' ביחד עם סרביה, שווייץ וקמרון. פורטוגל תשחק נגד גאנה, אורוגוואי וקוריאה הדרומית במסגרת בית ח'.
שמונת הבתים במונדיאל (צילום: Shutterstock)
64 משחקים יתקיימו במהלך מונדיאל 2022, כאשר רק שמונה אצטדיונים ייערכו את המשחקים - הכמות הקטנה ביותר לטורניר מאז מונדניאל 1978 בארגנטינה. הסיבה העיקרית היא שרוב המשחקים יתקיימו בבירה דוחא או בסביבתה, ולמעשה המרחק הגדול ביותר בין שני אצטדיונים עומד על 75 קילומטרים בלבד.
עבור הצופים שיגיעו לקטאר מדובר ביתרון אדיר, שכן הם יוכלו להתנייד מאצטדיון לאצטדיון באמצעות רכבת קלה שנבנתה באופן ייעודי, ובכך לצפות במספר משחקים במהלך יום נתון.
באופן רשמי, קטאר הוציאה כעשרה מיליארד דולר על מנת לבנות או לשפץ את שמונת האצטדיונים - הרבה מעבר לתקציב המקורי שעמד על ארבעה מיליארד דולר. עם זאת, חשוב לציין שהמדינה נמצאת בעיצומה של תוכנית "קטאר 2030", שנועדה לבצע מודרניזציה נרחבת לתשתיות באמצעות הקמת בתי מלון, הרחבת נמל התעופה הבינלאומי, פיתוח אמצעי תחבורה ציבורית מתקדמים וכמובן גם בניית אצטדיונים מפוארים. עלות הפרויקט נאמדת בסכום בלתי נתפס - כ-200 מיליארד דולר.
לשם השוואה, עלות הקמת האצטדיונים (או שיפוץ והתאמה לצרכי המונדיאל) בטורנירים האחרונים הייתה נמוכה מזו של קטאר (מלבד שני הטורנירים האחרונים). כך למשל, כאשר ארצות הברית אירחה את המונדיאל ב-1994, היא ניצלה את העובדה שישנם אצטדיוני פוטבול גדולים על מנת לבצע שיפוצים קטנים בלבד, והשקיעה בכך 500 מיליון דולר.
צרפת שאירחה את מונדיאל 1998 הוציאה 2.3 מיליארד דולר - סכום שאז נתפס כגדול במיוחד. כעבור ארבע שנים, יפן וקוריאה הדרומית הוציאו 7 מיליארד דולר בבניית אצטדיונים, וגרמניה הסתפקה ב-4.3 מיליארד דולר כאשר אירחה את הטורניר כעבור ארבע שנים. דרום אפריקה, המדינה האפריקאית הראשונה שאירחה את הטורניר, בנתה אצטדיונים ב-3.6 מיליארד דולר.
מונדיאל 2014 בברזיל נחשב לבזבזני במיוחד (אצטדיונים גדולים נבנו במספר ערים מרוחקות שאין בהן בכלל קבוצות כדורגל מקצועניות) והמדינה הוציאה לא פחות מ-15 מיליארד דולר עבור האצטדיונים. רוסיה הצליחה לצמצם את ההוצאות בהשוואה לברזיל, והסתפקה "רק" ב-11.6 מיליארד דולר.
האצטדיון הגדול ביותר בטורניר הוא האצטדיון האייקוני לוסייל (Lusail Iconic Stadium), עם 80,000 מקומות, שבין היתר יארח את משחק הגמר ב-18 בדצמבר. שבעת האצטדיונים הנוספים מכילים 40,000 מקומות (חלקם יורחבו בכמה אלפים, בהתאם לרמת הביקוש למשחק כזה או אחר, אך באופן רשמי הקיבולת שלהם עומדת על 40 אלף), ביניהם אצטדיון 974 (על שם 974 המכולות המרכיבות אותו) ואצטדיון א-ת'ומאמה בדוחא, אצטדיון אל-בית בעיר אל-ח'ור, אצטדיון אל ג'נוב בעיר אל-וכרה, והאצטדיונים אחמד בן עלי, עיר החינוך וח'ליפה בעיר א-ריאן - מערבית לדוחא.
סוגיית האצטדיונים - ובפרט תנאי העבודה הקשים של עשרות אלפי פועלים זרים - עוררה מחלוקת רבה ברחבי העולם ואף גררה קריאות להחרים את המונדיאל. באמירות מספרים כי 30,000 עובדים זרים הועסקו במסגרת הקמת האצטדיונים, מרביתם מבנגלדש, הודו, נפאל והפיליפינים. 37 פועלים העובדים בבניית האצטדיונים נהרגו במהלך עבודות הבנייה, אך מארגני הטורניר מגדירים 34 מתוכם כ"מקרי מוות שלא קשורים לעבודתם". קביעה זו תמוהה, שכן לפחות חלק מהמקרים דווקא כן קשורים למוות במהלך עבודות הבנייה, לרבות מקרים שבהם עובדים קרסו והלכו לעולמם באתר הבנייה עצמו.
חשוב לזכור שבשנים האחרונות קטאר מקדמת מאות פרויקטים חדשים שקשורים לאירוח המונדיאל, החל מסלילת כבישים חדשים וכלה בהקמתם של יותר ממאה בתי מלון. בשל ריבוי הפרויקטים, קשה לומר כמה פועלים בדיוק נהרגו במסגרת עבודות הבנייה השונות.
עם זאת, תחקיר של העיתון הבריטי "הגרדיאן" בפברואר 2021 מצא שיותר מ-6,500 פועלים מהודו, פקיסטן, בנגלדש, נפאל וסרי לנקה נהרגו בקטאר מאז שהמדינה זכתה באופן רשמי בזכות לארח את המונדיאל. כלומר, מאז דצמבר 2010 מתו, בממוצע, 12 פועלים בשבוע מחמש המדינות הנ"ל. נתונים אלו נלקחו מהשגרירויות של חמש המדינות בקטאר, ואליהם יש לצרף גם את הכמות הגדולה של אזרחי הפיליפינים וקניה שמשתתפים בעבודות הבנייה.
בעיה מרכזית במעקב אחר הסטטיסטיקה, לפי המחקר, היא שמקרי המוות לא מסווגים לפי סוג העבודה או המקום שבו התרחש, אך כאמור ההערכות הן שרוב מקרי המוות קשורים להקמת האצטדיונים או הפרויקטים הנלווים השונים, כך על פי ניק מק'גיהאן, מנהל ארגון FairSquare הפועל לקידום זכויות עבודה לעובדים זרים באזור. "לצערנו, חלק גדול ביותר ממספר העובדים הזרים שמתו בקטאר מאז 2010 נהרגו רק בגלל שמדינה כמו קטאר זכתה לארח את המונדיאל", אמר.
מעבר למקרי המוות הרבים, מזה תקופה ארוכה ישנם דיווחים רבים על ניצול קשה של עובדים זרים בקטאר. דו"ח של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל שפורסם לפני כשנתיים ציין כי העובדים הזרים "נאלצים להתגורר בתנאים מחפירים", ושהם "נפלו קורבן לטקטיקות גיוס חסרות מצפון במדינה המוצא שלהם". אם לא די בכך, רבים מהעובדים הזרים בקטאר מתלוננים על הלנת שכר מצד מארגני הטורניר, ויש מי שיגידו שהם נמצאים בעבדות מודרנית.
בדו"ח נכתב כי "רוב התלונות מצד העובדים כנגד מארגני הטורניר מוגשות על רקע הלנת שכר, לרבות אי-תשלום משכורת או הטבות נלוות. אך ישנם גם לא מעט טענות על הפרה של נהלי הבטיחות שהובילו לפציעות ומקרי מוות, ואף יצרו תנאי עבודה מסוכנים. חופש הביטוי וחופש התנועה נלקח מעובדים זרים רבים, שנאלצים להישאר במקום מגוריהם כשהם לא נמצאים באתר הבנייה".
למעשה, רק בחודש אוגוסט דווח כי קטאר עצרה וגירשה משטחה עשרות עובדים זרים שיצאו להפגין בעקבות טענות על הלנת שכר. לפי ארגון אקוודים בלונדון, שישים עובדים זרים הפגינו מחוץ למשרדי קבוצת אל-בנדרי, חברת בנייה מובילה בקטאר. לאחר מעצרם, הרשויות בקטאר הורו לגרש את העובדים למדינות המוצא שלהם, ביניהן נפאל, הודו ומצרים.
"לא מדובר בהפגנה של 'האביב הערבי', אלא עובדים שיצאו להפגין כי לא קיבלו שכר מזה שבעה חודשים", אמרו בארגון והוסיפו, "ככל שידוע לנו, הרשויות הורו לגרש את כל מי שהשתתף בהפגנות".
בקטאר דחו את הטענות וסיפרו שהמפגינים "נעצרו בעקבות הפרות של חוקי הביטחון הציבורי", והוסיפו שהתקרית נמצאת בחקירה: "כל העובדים מקבלים שכר והטבות נוספות ממשרד העבודה. החברה שמול משרדיה התקיימה הפגנה כבר נחקרת ע"י הרשויות בעקבות תלונות על הלנת שכר, ונפעל מולה במישור המשפטי לאחר שלא עמדה בדדליין שהוצב לפתור את הסוגיה".
עשרות אלפי עובדים זרים השתתפו בהקמת האצטדיונים (צילום: Shutterstock)
לצד שלל הטענות על תנאי העסקה הקשים של העובדים הזרים, ביקורת רבה הופנתה כלפי קטאר בעקבות מדיניותה במספר סוגיות כגון זכויות להט"ב, וכנגד התאחדות הכדורגל העולמית פיפ"א שבחרה בקטאר כמארחת לטורניר היוקרתי.
ספ בלאטר, מי שעמד בראש פיפ"א בעת ההחלטה להעניק לקטאר את זכויות האירוח, אף טען לשחיתות ואמר שמארגני הטורניר שיחדו את חברי הוועדה שבחרה בקטאר.
למעשה, בלאטר עצמו גם זכה ללא מעט ביקורת על סדרת ההחלטות שהובילו לכך שקטאר מארחת את הטורניר: "זה ממש מחליא כל העניינים שקוראים בפיפ"א", אמר גארי ליניקר, כדורגלן בריטי בעבר וכיום פרשן הכדורגל הבכיר של רשת BBC, בעת ראיון שהעניק ב-2014. ליניקר דיבר ספציפית על כך שרוסיה וקטאר, שתי מדינות שלא בדיוק דוגלות בזכויות אדם, מקבלות את הזכות לארח את המונדיאל. "זו תוצאה ישירה של השחיתות שאנחנו רואים ברמות הגבוהות ביותר בפיפ"א, ספ בלאטר מנהל את הארגון כמו דיקטטוריה במשך שנים רבות".
מוקדם יותר השנה, ליניקר גם לא היסס להעביר ביקורת קשה על דיוויד בקהאם, על כך שלכאורה קיבל כ-170 מיליון דולר ממארגני הטורניר בקטאר כדי להפוך להיות "שגריר תרבותי" של המדינה: "אני לא תומך גדול של קטאר, אנחנו יודעים שהמאמצים שהם עשו כדי לזכות באירוח המונדיאל היו מלאים בשחיתות. המונדיאל לא צריך להתקיים שם, אבל זו עובדה ואני אהיה שם כדי לדווח על הטורניר".
חשוב להזכיר כי קטאר הואשמה בכך ששיחדה את בכירי פיפ"א כבר במאי 2011, כחצי שנה לאחר שזכתה באירוח הטורניר. חקירה נפתחה ונמשכה למעלה משנתיים, במהלכה לא נמצאו הוכחות כלשהן לטענות. עם זאת, מייקל גרסיה - תובע פדרלי אמריקאי שחקר את הטענות - ציין בדו"ח שחיבר כי החקירה של פיפ"א הייתה מלאה בטעויות ושגיאות שונות. כאמור, בלאטר עצמו ציין במפורש שקטאר "רימתה כדי להשיג את האירוח, תוך כדי ששיחדה בכירים בוועדה והפעילה לחץ כבד על מישל פלאטיני", מי שעמד בראש אופ"א באותן שנים.
מלקולם בידאלי, אזרח קניה שעבד בקטאר ואף נקנס והוכנס לכלא בעקבות הביקורת שהעביר אל ניצול העובדים הזרים במדינה, סבור שמאוחר מדי לעשות משהו לגבי המונדיאל עצמו, והוא רק מקווה הטורניר יעלה את המודעות לסוגיית העובדים הזרים:
"ברמה האישית, אני לא חושב שהמונדיאל בקטאר זה דבר בהכרח רע. לכל מדינה מגיע לקבל את התקווה לארח את הטורניר היוקרתי הזה. אבל העניין הוא כזה, אם מישהו רצה לבצע משהו רציני, היו עושים את זה כבר שהכריזו על המדינה כמארחת לפני עשור", אמר בידאלי, שרק בקיץ האחרון חזר לקניה לאחר ששוחרר מהכלא הקטארי, "אנשים יכלו לבוא ולהגיד, 'בוא נחרים את הטורניר'. אבל עכשיו זה מאוחר מדי, ואם מישהו חושב על להחרים עכשיו זה רק יפגע בעובדים הזרים שיזכו להתנכלות מצד הקטארים, שיאשימו את העובדים ויגרשו אותם. אני רק מקווה שאנשים לא ישכחו את הנושא לאחר שהמונדיאל יסתיימו".
הכנות אחרונות באצטדיון בלוסייל (צילום: Shutterstock)
בירה ויהודים בקטאר
על אף שבשנים האחרונות ישראל קידמה נורמליזציה עם מדינות רבות בעולם הערבי, קטאר אינה נמנית בין המדינות המקיימות קשרים דיפלומטיים עם ישראל. ולמרות זאת, כחלק מקבלת זכויות האירוח של המונדיאל, קטאר התחייבה לאפשר כניסת ישראלים לטורניר - הן אזרחי ישראל שיבקשו לצפות במשחקים מקרוב והן נבחרת ישראל במידה שהייתה מעפילה לטורניר לראשונה מאז 1970 (דבר שכמובן לא קרה).
למרות ההתחייבות הקטארית, ישראלים שיבקשו לרכוש כרטיס באתר הרשמי של פיפ"א יגלו שמדינתם אינה נכללת ברשימת המדינות. בחודש אוגוסט האחרון פורסם בתקשורת הישראלית כי דווקא "השטחים הכבושים בפלסטין" רשומים ברשימה, אך ישראל לא. לאחר הפרסומים, בפיפ"א הסכימו להוריד את המילים "השטחים הכבושים", אך עדיין ישנה רק אפשרות לבחור ב"פלסטין", ולא בישראל.
אחת הסוגיות המעניינות ביותר (ויש מי שיגידו אחת השנויות במחלוקת) במונדיאל הראשון שמתקיים בעולם הערבי היא מכירת אלכוהול. באדוויזר האמריקאית היא אחת מהספונסרים המרכזיים של המונדיאל ויש לה בלעדיות על מכירת בירה במהלך הטורניר.
כחלק מההסכם עם הקטארים, לצופים יתאפשר לרכוש אלכוהול החל משלוש שעות לפני כל משחק ועד שריקת הפתיחה, ובמשך שעה נוספת עם שריקת הסיום של המשחק. הרכישה תתבצע אך ורק בתוך אזור ייעודי למכירת אלכוהול מחוץ לאצטדיון, כך שבפועל לא ניתן יהיה לקנות (או לשתות) בירה בתוך תחומי האצטדיון במהלך המשחקים.
הודעה רשמית בנושא טרם פורסמה, אך גורם בבאדוויזר סיפר כי "הרכישה מתאפשרת באזור הייעודי מחוץ לאצטדיון במסגרת הזמנים שהוקצתה לכך, וגם יתאפשר למכור בירה ב'כפר האוהדים' המרכזי בדוחא החל משעה 6:30 בערב ועד 1:00 בלילה לאורך כל ימי הטורניר".
'כפר האוהדים' במוסקבה במהלך המונדיאל הקודם (צילום: Shutterstock)
כפי שניתן לראות, לא מעט שערוריות ליוו את ההכנות למונדיאל בקטאר, אך כל אלה ככל הנראה יישכחו ב-20 בנובמבר, כאשר תישמע שריקת הפתיחה והטורניר יצא לדרך. במקום לדבר על בעיות של זכויות אדם, אנטישמיות קטארית וכדומה, מאות מיליונים ברחבי העולם יתרכזו בדבר המרכזי שהמונדיאל מציע - כדורגל איכותי.
לפי סוכנויות ההימורים ברחבי העולם, שלוש הנבחרות הפייבוריטיות לזכות במונדיאל הן ברזיל, צרפת ואנגליה. באופן מעניין ביותר, מדובר בשלוש נבחרות שינסו לפצות על אכזבה גדולה שחוו בטורניר הבינלאומי האחרון שבו השתתפו. ברזיל, שכאמור כבר הספיקה להניף את הגביע העולמי חמש פעמים, הפסידה בגמר קופה אמריקה 2021 (אליפות דרום אמריקה) ליריבה המרה ארגנטינה; צרפת שהגיעה ליורו 2020 (שהתקיים ב-2021 לאחר שנדחה לאור משבר הקורונה) כסגנית אלופת אירופה הודחה בפנדלים ע"י שוויץ בשלב שמינית הגמר; ואנגליה, שרשמה טורניר חלומי ביורו 2020 כאשר הגיעה עד לגמר במגרשה הביתי בוומבלי הפסידה בסופו של דבר לאיטליה.
חמש נבחרות נוספות - הולנד, אקוודור, גאנה, קמרון וארצות הברית - ינסו להוכיח שמקומן בין 32 הנבחרות הטובות בעולם לאחר שהן פישלו במוקדמות של מונדיאל 2018 וצפו בטורניר ברוסיה מהבית.
ארצות הברית אף תנסה להתאושש מהמבוכה הקשה שחוותה לפני ארבע שנים כאשר פספסה את ההעפלה לטורניר ביום האחרון של המוקדמות, ואת הנבחרת יצעידו הכוכבים הצעירים כריסטיאן פוליסיק (בן 23 ומשחק בצ'לסי), ג'ובאני ריינה (בן 19, משחק בדורטמונד ובנו של כוכב העבר קלאודיו ריינה), ברנדן ארונסון (בן 21 ומשחק בלידס) וסרג'יניו דסט (בן 21, עבר בתחילת חודש ספטמבר מברצלונה למילאן כדי לצבור דקות משחק לפני המונדיאל).
עם שישה שערים במונדיאל 2018, חלוץ נבחרת אנגליה הארי קיין זכה בפרס נעל הזהב (המוענק למלך השערים של הטורניר), ולפי סוכנויות ההימורים הוא המועמד המוביל לזכות בפרס בפעם השנייה ברציפות. מועמדים נוספים ברשימה הם קיליאן אמבפה (צרפת), קארים בנזמה (צרפת), כריסטיאנו רונאלדו (פורטוגל), ליאו מסי (ארגנטינה), רומלו לוקאקו (בלגיה) וניימאר (ברזיל).
לא משנה מי תזכה במונדיאל, כבר עתה ברור שאנחנו הצופים נזכה לחודש מעניין ביותר, עם משחקים טובים ודרמות בלתי נשכחות. וכפי שקורה בכל טורניר בינלאומי גדול, המשחקים יחלפו במהירות רבה, כך שעלינו מוטלת המשימה הפשוטה - להנות מכל רגע.