אישה ישראלית הגישה ביום שני תביעה אזרחית נגד סוכן של השירות החשאי האמריקאי שלא היה בתפקיד, לאחר שבחודש יולי האחרון הוא תקף אותה כשהיה בירושלים כדי להתכונן לביקורו של הנשיא ג'ו ביידן.
(צילום: רשת פוקס ניוז)
תמר בן חיים הגישה את התיק לבית המשפט הפדרלי בוושינגטון הבירה, נגד הסוכן שפרטיו לא פורסמו, על התקיפה שאירעה ב-12 ביולי, בסמטה בה עברה כאשר הלכה לביתה בסביבות השעה 1:00 בלילה.
המעצבת הגרפית בת ה-30 אמרה כי החשוד, לו היה אקדח, "החל להכות ולתת סטירות" בעוד היא הייתה בטוחה "שאלו היו הרגעים האחרונים שלי על פני כדור הארץ".
על פי מסמכי בית המשפט, הסוכן החשאי "החזיק את תמר בחוזקה, היכה אותה בחזה, שוב ושוב, סטר לה, מה שגר לעגיל שלה ולאוזניות שלה ליפול". בן חיים צעקה לעזרה, אך איש לא הגיע עד שאדם שליווה את התוקף משך אותו מעלה, והשניים עזבו את המקום.
בת ה-30 אמרה כי מיד לאחר התקיפה היא הלכה לתחנת המשטרה והגישה תלונה, והשוטרים איתרו את החשוד ועצרו אותו - אך מהר מאוד הוא שוחרר וטס בחזרה לארצות הברית.
בשלב מאוחר יותר בן חיים גילתה כי הגבר שתקף אותה, שזה עתה יצא מבר והיה שיכור, הוא למעשה סוכן בשירות החשאי האמריקאי שבאותו הרגע היה מחוץ לתפקיד, וכי הוא שהה בישראל עבור עבודה מוקדמת לקראת ביקורו של הנשיא ביידן.
בן חיים טוענת שהאירוע גרם לה לטראומה ולקשיי שינה, לצד חרדות, דיכאון ועייפות. היא גם ציינה בתביעה כי מאז התקיפה יש לה כאבי ראש וקשיי נשימה. יתרה מכך, היא מעידה כי היא רואה פסיכולוג ופסיכיאטר באופן קבוע, כדי שייסיעו לה להתמודד עם הטראומה.
מביקורו של ביידן בישראל (צילום: Getty Images)
כדי לקבל את הצדק המגיע לה, בן חיים הגישה בקשה על בסיס חוק חופש המידע, במטרה לחשוף מי הוא הסוכן שתקף אותה - אלא שהשירות החשאי דחה זאת. עורך דינה של בן חיים, מארק זל, אמר: "הנאשם, כמו גם מעסיקיו של הנאשם, מנסה להתחמק מהצדק על ידי סירוב לחשוף את זהותו".
זמן קצר לאחר שהותקפה, בן חיים העניקה ראיון לרשת 'פוקס ניוז', שם סיפרה כי "גבר גדול" היכה אותה "שוב ושוב" כמו "שק חבטות".
"הייתי בהלם מוחלט", אמרה אז. "הוא היה כל כך חזק… לא יכולתי אפילו לנסות להגן על עצמי. בראשי, חשבתי, את לא תשרדי את זה. זה סוף החיים שלך".
לדבריה, לאחר התקיפה היא נאלצה להישאר במיטה שלושה ימים בלי יכולת לזוז מהכאב החזק שהרגישה. כאשר היא גילתה שהתוקף שלה הוא איש השירות החשאי, היא אמרה: "זה גרם לי יותר לכעוס, להרגיש יותר פגועה. הוא לא הומלס מהרחוב, הוא לוחם מאומן".