שדה התעופה בשכונת ואן נייס שבלב ואלי לוס אנג'לס הוא אחד משדות התעופה האזרחיים העמוסים בעולם, ויתכן כי בקרוב יתרחב ויהפוך לעמוס עוד יותר.
מטוס פרטי ממריא מוואן נייס (צילום: רויטרס)
שדה התעופה נפתח לראשונה לפני למעלה מ-94 שנים, בדצמבר 1928, וכיום משמש כשדה התעופה הגדול ביותר בלוס אנג'לס בכל הנוגע לתנועות (המראות ונחיתות) של מטוסים פרטיים. למעשה, על אף שאין טיסות מסחריות במקום, אין כל הגבלה על שעות הנחיתה והמראה.
לפי הנהלת שדה התעופה בוואן נייס, מטוס ממריא ונוחת במקום בכל שבע דקות, בממוצע. על אף שישנן "שעות שקט מומלצות" מהשעה 11:00 בלילה ועד 7:00 בבוקר, בפועל מטוסים רבים אינם פועלים לפי המלצה זו וממשיכים להמריא ולנחות בכל שעות הלילה.
כעת, כאשר עיריית לוס אנג'לס בוחנת את האפשרות להרחיב את שדה התעופה (ובכך בהכרח להרחיב את מספר הטיסות בכל יום), תושבים רבים - בעיקר כאלה שגרים בסמוך למסלולי ההמראה - מביעים חשש כבד.
שדה התעופה בוואן-נייס עם שכונות המגורים הצמודות (צילום: Shutterstock)
"אף אחד שגר ליד השדה לא רוצה את כל תנועת המטוסים הזו. השדה אומנם ממוקם במקום נוח עבור העשירון העליון, אך לנו התושבים לא נוח להתמודד עם רעשים כבדים וזיהום אוויר", אמרה סו שטיינברג, שמתגוררת בסמוך לשדה התעופה מאז סוף שנות ה-80. שטיינברג נכחה בדיון שנערך בעירייה בנושא הרחבת השדה ביום חמישי האחרון, וחזרה על התנגדותה משנה שעברה: "זה כאילו שפעם הייתה לנו לטאה חמודה בחצר, אבל עכשיו היא הפכה להיות גודזילה", היא אמרה.
"הם טסים לנו מעל הראש כל היום וכל הלילה", סיפרה סוזן גוטיירז, תושבת הוואלי שגרה בסמוך לשדה, "בכל רגע נתון אני יכולה להתעורר באמצע הלילה ולשמוע מטוס שממריא מעל הראש שלי".
לדבריה של גוטיירז, הבעיה אינה רק שהמטוסים טסים מעל בתים במהלך הלילה, אלא גם מעל לבתי ספר רבים באזור. "הבן שלי לומד בחטיבת הביניים 'ואלי צ'רטר', והילדים כבר יודעים שהמורים עוצרים את הלימודים כאשר מטוס ממריא או נוחת. הם פשוט מחכים שהרעש יעבור, וזה מאוד מטריד", סיפרה.
פגישה נוספת בנושא הרחבת שדה התעופה תתקיים השבוע, ביום שלישי ה-7 במרץ.