הסרט שחושף את הסיפור מאחורי מותג ההנעלה המצליח ״נייקי״

"אייר" עוסק במורשתו של מייקל ג'ורדן, אבל הוא לא מקיף את כולה, אלא מתמקד בסיפור מסוים מתחילת הדרך: כיצד נוצר באמצע שנות השמונים השידוך בין הכדורסל לנייקי, שהוליד את "אייר ג'ורדן", אחד המותגים האיקונים והרווחיים בתולדות ההנעלה, שכבר כיכב בכפות הרגליים של הדמויות בשורה ארוכה של סרטים - מ"עשה את הדבר הנכון" ועד "ספיידרמן: ממד העכביש".

התסריט התגלגל לידיים של בן אפלק, שביים את "אייר" וגם מגלם בנונשלנטיות את פיל נייט, המייסד-השותף של נייקי. מאט דיימון, חברו משכבר הימים של הבמאי, מגלם את סוני ואקארו, האחראי על זיהוי וגיוס טאלנטים של תאגיד הענק. השאלה מי באמת אחראי לבריאת המותג "אייר ג'ורדן" שנויה במחלוקת עד היום - כרגיל, להצלחה פנים רבות. עם זאת, "אייר" לא בדיוק מותיר ספקות. לפי הגרסה שלו, הכל התחיל ונגמר בסוני.

הסיפור מרתק ומסקרן לא רק את כל מי שמתעניין בכלכלה, מיתוג ושיווק, הרבה בעקבות הדרך שבה אפלק ושותפיו בוחרים לספר את הסיפור. מדובר על סרט מפוקס וממוקד, כך למשל אף שהוא עוסק בכדורסלן הגדול בכל הזמנים, כמעט ולא רואים בו כדורסל. לא תמצאו כאן גם עלילות משנה רומנטיות, סצינות אווירה, דרמות משפחתיות מחייהם של הגיבורים וכדומה.

העלילה ברובה מוקדשת לדיבורים: הדמויות נואמות, מתמקחות, מאיימות ומסתודדות. אף ש"אייר" הוא על פניו הסרט הכי הוליוודי שיכול להיות, שמציג את הסיפור הכי אמריקאי שיש, יש בו יותר לא מעט דיאלוגים, ובאופן מפתיע - זה עובד, הרבה בגלל שרובם עניינים ומלאים בקונטקסט. ניכר שהקאסט נהנה ושם את כל הלב על השולחן, והתוצאה, כאמור, היא מעוררת התפעלות ומרתקת.

"אייר" מעמיד את דלוריס ג'ורדן  במרכז הבמה, גם אם בסצינות מועטות, ומציג אותה כמי שהיה לה חלק דומיננטי במהלך פורץ דרך - הדרישה לקבל מנייקי תמלוגים על כל מכירה של אחת מן הנעליים. הבחירה הזו מחזקת את הסברה מקובלת לפיה ג'ורדן לא היה מהפכן, אלא קפיטליסט תאב בצע שדאג בעיקר להון האישי שלו, ולא השתמש בכוחו כדי לקדם מטרות רחבות יותר. 

הקצב המהיר של ״אייר״, האנרגיות הסוחפות שלו ושלל האיכויות שיש בו, הופכים אותו ליצירה קולנועית מעניינת ומרעננת, ללא רגעים משעממים ולא מעט סצינות יפהפיות, ובעיקר - הדגשה של ממדי ההצלחה של המותג "אייר ג'ורדן".