דעה: ניטשה וגלית גוטמן - הפרדוקס הגרמני-ישראלי של האנטישמיות המודרנית

כשמשה מנדלסון עבר דרך שער הבהמות (והיהודים) אל תוך ברלין ב-1744, יהדות אירופה, היתה בעיצומה של אפיזודה בת מאה שנים של הדרה והשפלה מתמשכת.

מאז מלחמת שלושים השנה (1618-1648) למעט בני ישראל שבהולנד, אנגליה, שבדיה, ואיטליה - גורל אחד וזהה היה זה, 'רדיפות ובזיונות' כפי שמתאר ב"תולדות האנטישמיות", ליאון פוליאקוב את ראשית העת החדשה המוקדמת ביבשת העוינת את יהודיה.

אכן, למעט אותן מדינות נזכרות, בתוספת טורקיה והבלקנים, גטאות, פרעות, איסורים, ומדון היו מנת חלקם של כל היהודים בארצות אשכנז וספרד - כן, כולל צרפת.

מהפכה צרפתית אחת, וכמה דורות לאחר שמנדלסון התיישב בברלין - היה זה בראשית המאה ה-19, שיהודי אחר שבדיוק גמר דוקטורט באוניברסיטה של בירת פרוסיה, - גדול משוררי גרמניה - היינריך היינה, בחר לעזוב את ברלין.

הבן הצעיר למשפחה בורגנית מדיסלדורף, עזב את הכרך לא דרך שער הסוסים ממנו נכנס מנדלסון, אלא עם כמשפטן שלמד אצל ג.ו.פ הגל, ובהיותו משורר הדגל הנערץ על תנועת 'גרמניה הצעירה'.

ובעוד מנדלסון דגל בהשכלה ומקרא, היינה, כרומנטיקן ציני, הפליג ביחסו ליהדות אל האקלקטיות של רבי יהודה הלוי וחסידות פולין כמשורר/פילוסוף המיוסר ומרותק לעצמיותו העברית - הוא גם היה ממייסדי החברה לחקר מדעי היהדות בגרמניה.

הצעיר בעל עיני התכלת והנוצה המושחזת שספריו נאסרו במספר מדינות דוברות גרמנית, עשה דרכו לארץ החירות שממערב לנהר ריין - צרפת; שם הוא יתערה עם תערובת משונה הכוללת את בני משפחת רוטשילד, ריכרד וגנר, קרל מרקס, קלוד אנרי דה סן-סימון, והאופראי היהודי הדגול ג'יאקומו (יהודה לייב) מייארבר.

מעריצו הגדול ביותר של היינה? הוא בכלל גרמני שונא-גרמניה (כמעט יותר מהיינה) אחר - פילוסוף שבטח שמעתם את שמו - פרידריך ניטשה.

(היינריך היינה)

באחד מספריו החשובים ביותר, "מעבר לטוב ולרע", כותב ניטשה על היהודים את הדברים הבאים:

"מיעוט זניח באירופה, עוצמתם הרוחנית והגזעית, תאפשר להם לקטוף את השליטה ביבשת כולה כ'פרי בשל' בתוך מספר שנים".

במקום אחר מתפייט ניטשה "היהודים אינם אליטה, הם המגדירים לאליטה מהי האליטה".

אודות יחסו ליהדות כבר הרחיב בתקופה מאוחרת יותר הפילוסוף הישראלי ירמיהו יובל, אך תמיד מרתק לגלות את עומק הערצתו לא רק לדמויות המקראיות "הגדולות מהחיים עצמם", אלא גם ליהודים בשר ודם אותם הכתיר כ"גזע החזק באירופה".

בשונה מהגאון שונא האנטישמים (ניטשה ניתק את קשריו עם וגנר בשל נטיותיו האנטישמיות) ישנם רבים כיום בציבור הישראלי שהינם בורים ביחס ליהדותם, הרבה יותר מהאיש שניבא את הנאציזם (היינה), ותלמידו שהנאציזם ניכס לעצמו (ניטשה).

הורים אלה הם דוברי עברית המתהלכים ביננו כגויים של ממש אשר אינם מכירים מספיק את תולדות העם היהודי או את המקרא כדי לדחותם.

אנשים שעבורם מנדלסון הוא מלחין במקרה הטוב. תינוקות אלו שנשבו, כמידת בורותם, כן טעותם בהתמקדות נגד הציבור החרדי בשם היעדר "השיוויון בנטל". שכן האם הם נכונים לקבל ולא לסלוד מהתיאולוגיה של הסרוגים שכן נושאים בעול?.

פרדוקס זה שפיהם מעיד כי "אנו כחילונים איננו רוצים אמונה לא משולבת בחברה הישראלית (חרדים), אך את המאמינים שכן משולבים (דתיים-לאומיים) - איננו רוצים בעמדות הנהגה".

כגרמנים בתקופה הפרה-מנדלסוניאנית חילונים רדיקליים אלו מונעים לא רק מבורות (ביחס ליהדות עצמה) אלא גם מתסביך נחיתות (ביחס לדפוסי הלמדנות של שומרי האמונה). מכאן שיחסם לשומרי התורה מורכב מהיה היחס של הגוי הגרמני כלפי היהודי והיהדות. שכן בעוד הגוי הגרמני ביסס את דתו על שלילה ודחייה מוחלטת של היהודי, היהודי החילוני הקיצוני משתמש בחרדי, ולא ביהדות, או ב'היעדר השיוויון בנטל', כדי להשתמט מיהדותו שלו.

בפועל, אין זו רק בורות או תסביכי נחיתות ופחד - זו העובדה שהחילונים הולכים להפסיד - ולא משנה מה יקרה.

שכן נגיד והחרדים ימשיכו להיות מועסקים רק ב-63%, ולהתגייס לצה"ל ב-1-3%, הדבר לבטח יקשה על הכלכלה והביטחון הישראלי - נכון?.. אך אם הם ישתלבו? ובכן, זה אולי יעזור לישראל - אך בהחלט יקשה על החילונים לשמור על עמדת עליונותם הכלכלית והתרבותית.

מדובר באותו מנגנון פרדוקסלי של האנטישמיות האירופאית - אם היהודים בחוץ הם בוגדים/משתמטים, ואם היהודים מעורים בחברה ? אז הם מסוכנים.

אנטישמיות אירופאית בת זמננו, בשונה מזו הקדם-מודרנית, לא כיוונה חציה ליהודים על שום בדלנותם, אלא דווקא על שום ההתערות המוצלחת מדי שלהם בחברה. עתה דמיינו שהחרדים, יחליטו על התערות, במילים אחרות - על איתגור מבנה הכוח שיצרה אליטת החילונים, הלייטים ועבדיהם המסורתיים?. דמיינו שהחרדים יעברו מתורת החזון-איש השמה דגש על תורה ודמוגרפיה, ויקחו על עצמם גם השכלה וממון?.

אני מבטיח לרבים מהחילונים ששונאים אותם ממניעים של הבורגנות הגרמנית הקדם-מודרנית (בדלנות), שברגע שזה יקרה (התערות), הם לא יהיו רק 'טפילים בדלניים' בעיניכם אלא גם אלה שגוזלים מכם את המשרות הטובות ביותר במשק.

מציצת הדם עובדת הרי על כוח השאיבה ואם היא עובדת כשהם עניים, תתארו לכם מה יוכלו למצוץ כשיהנו מרוב דמוגרפי ועושר כלכלי?.

אכן, חילונים רבים יותר מתעסקים בכסף ובכוח בשל האימה והאובססיה לאפשרות הפסדת המדינה לדוסים, מאשר בהכרת היהדות שעומדת מאחורי המטען שהופך את הדוסים לזרים.

היתרונות הטבעיים של החרדים עצומים והם נהנים מכל אשר חסר לחילונים:

* גאוות יחידה מגזרית
* ערכי משפחה וקהילה
* סיפור משותף
*מסורת למדנית
* משמעת קולקטיבית
* כבוד לחכמי עדתם
* ומשמעות מיתולוגית.

בפועל, במקום להבין שהחרדיות מאתגרת את מערך האזרחות והמיתוסים הישראליים הדלים כל כך, ולעורר בנו חשבון נפש על יחסנו האדיש וההרסני ליהדות, אנו כועסים על החרדים על שאינם משועבדים למבנה זה אשר יצרנו ברמה הכלכלית והצבאית.

כשבפועל, איננו מוכנים להודות שהמבנים שלנו אינם יהודיים באופן מיוחד.

אדרבא, מחד אנחנו לא מבינים שהיהדות האורתודוקסית מאתגרת מבנים מודרניים בכל מקום אליו הולכת, מאידך אנו מצפים ממנה להשתנות עבור אותם המבנים שהיא מאתגרת. וכאשר אנו עושים זאת, הדבר נעשה בלהט של יהודי המורד בתורה, להט המוציא כמעט את אותה אכזריות של גרמני שונא יהודי.

בערוב ימיו כתב ניטשה כי הגרמנים חייבים לאמץ את היהודים לתוכם.
להתערות עימם וליצור יחדיו 'גזע-על'.
אינני קורא לחשוב בפרדיגמות גזעיות כמובן, אבל אולי כדאי לחילונים להתחיל לחשוב כי ההסתתרות מאחורי "אובדן החירות השיוויון והחופש", בשם "שיויון בנטל", אינה אלא חשש עמוק מאובדן הכוח התרבות והכסף ביום שהחרדים יהפכו לכיפות סרוגות - שפשוט אי אפשר לעצור.

עד שיבוא איזה מישהו שקרא את ניטשה, יסלף וינכס אותו, ויעשה לחרדים, את מה שסלפני ניטשה הגרמנים עשו ליהודים.

בספרות, קראו לו ברנר, ובמציאות?. גלית גוטמן?.