דעה: ישראל ממשיכה לשקוע תחת משפחת נתניהו

אחת המטרות החשובות בהקמת ישראל היא שימור קיומו של העם היהודי במסגרת עצמאית וריבונית.
 
את המנסים להיעזר בתשתית הישראלית שהוקמה כדי להקריס את מפעל העצמאות היהודי נוכל לחלק ל-2.

1. יהודים פוסט-ציונים

2. ערבים, איראנים, גרמנים ושמאל אמריקאי.

 

אני אבקש לטעון כי יש חלק שלישי

3. הרשות המבצעת והמחוקקת של ישראל המאפשרת ל-1. ול-2. להתגבר ולהתחזק, ואף משתמשת בהם עבור הון פוליטי בשיטת - הפחדה, הזנחה, ואי-משילות מעגלית, שמייצרת עוד מנדטים ושלטון.

חלק מספר 3 הוא

מפלגת הליכוד, תומכיה, ה"אינטליגציה" שלה, והעומד בראשה בנימין נתניהו.

 

 

האיומים הפנימיים באים להחליש את ישראל, והזרים באים לרסקה - בפועל מטרתם היא אותה מטרה.

ובעוד את האיומים הזרים אפשר לחלק לאיומים צבאיים (חמאס, חיזבאללה, איראן, סוריה, ואש"ף), וללא צבאיים (האיחוד האירופאי, מחלקת המדינה האמריקאית, ה-CIA, בג"ץ והפרקליטות) - הרי ששניהם מגבירים את אחיזתם במוסדות הממלכתיים והלאומיים במתאם ישיר להמשך שלטונו של הליכוד במדינה.

כך נוצר מצב, שהאיומים הללו לא היו מצליחים להגיע לכוחם ולגודלם תחת ממשלות שמיר, מפא"י, או אפילו אולמרט!.

על כן, במאמר זה נבחן כיצד האיום השלישי, הוא הליכוד - הוא איום רב-זירתי בכך שלמרות שהוא פנימי, הוא זה המאפשר לאיומים החיצוניים והפנימיים להתחזק.

הדרך להוכיח זאת תהיה באמצעות הדגמה כי ישנו מתאם ישיר בין הכוח הגובר של איומים זרים ופנימיים ובין המשך שלטון הליכוד.

 

הטענה שלי היא שבאמצעות הזנחה שיטתית שמאפשרת את גידולם, האיומים הללו הופכים לכלי אלקטורלי בידי הליכוד שגידל ואיפשר את התפשטותם במערכות המדינה.

זוהי לא קונספירציה, זו המסקנה הלוגית היחידה שניתן להסביר בה את התפשטות הגרורות הללו, במידה ואינכם מוכנים להודות שמדובר באדם מאוד חלש שעומד בראש המערכות.

אם הוא חלש, אז מילא דורכים עליו, אם הוא חזק, אז הוא חייב להשתמש בהם - אין מנוס מאחת האופציות.

ב-2 האופציות, הוא לא כשיר, ואם אתם תומכים בו, אתם (כציונים) לא מאה אחוז קשורים באקסיומות ציוניות.

 

בשל היעדר מסמכים ארכיוניים איני יכול להוכיח כי המתאם הוא סיבתי ישיר, אך הוא בהחלט נסיבתי הסקתי.

 

נתחיל:

נתניהו עובד בשיטת ההזנחה וההפחדה. בכך הוא מאפשר לאויבים מבית ומבחוץ לגדול בשל ההזנחה, ואז לאחר שגדלו, להפחידנו באמצעותם - הוא בעצם יותר פחד רטורי על מציאות מסוימת, שבשל הזנחתה, הופכת למציאות ממשית שניתן למנפה.

הוא קוסם-מילים שפחדיו הופכים למציאות ממשית בשל חולשתו השכלית-אסטרטגית.

לדוגמה:

אם חיזבאללה וחמאס התעצמו פי 25 בשנות שלטונו של נתניהו, ואיראן השתלטה על המזרח התיכון כמעט כולה - ונתניהו רק מפטפט - איך ניתן להסביר את הדבר?. אולי העובדה שאמיר אשל, מפקד חיל האוויר לשעבר אומר שנתניהו סירב בכלל להעניק כסף להכנות לקראת תקיפה איראנית עלולה להסביר כאן את שאלת הזדון? כן או לא? כי אולי נתניהו מעולם לא התכוון לתקוף באיראן, ולכן לא נתן לזה כסף?

ואז האם הוא רק מדבר על דברים ולא מוכן לעשותם?

ואם כן למה הוא מדבר?.

האם יש כאן עניין פוליטי בכלל? כי ברור שעניין צבאי אין ממש.

 

הלאה,

אם חמאס התעצם פי 25 מדוע נתניהו שיחרר את יחיא סינוואר במקביל לתהליך ההתעצמות, מדוע ניהל איתו דיאלוג בשפה העברית?.

אם זה נועד כדי למנוע מחמאס להתעצם - הרי שהמהלך הזה נכשל.

ואם המהלך נכשל מדוע לא לעבור לאסטרטגיה חדשה?

כמו חיסול הנייה ומשעל (משהו ששרון היה עושה).

האם גם כאן יש עניין פוליטי? של הרווחת שקט?.

כי ניצחון צבאי, כמו בנושא חיזבאללה, אין.

 

הלאה:

אם חיזבאללה התעצם פי 25 מדוע נתניהו לא ביקש לעצור את ההתעצמות הזו?.

אם מדובר בחוסר רצון לגרור את ישראל למלחמה, האם מדובר בשיקול חכם בטווח הארוך בידיעה שאנשים אלה מחוייבים להשמיד את ישראל וממילא מדובר בדחיית הקץ?.

אם לא, מדוע לאפשר התעצמות זו? האם שיקולים פוליטיים היו מעורבים?

אין דרך נוחה לצאת מזה, מה שבטוח הוא - נתניהו מנצל את כל האיומים האלה שהפכו תחתיו למפלצתיים כדי לחזק תדמית משוללת אמפיריות של מר ביטחון, שרק הוא יכול להגן על היהודים מהאיומים שהוא עזר לייצר סביבם. משהו מאוד שמאלני מצידו.

כמעט כאילו כדי להפחיד את הישראלים, בזמן שאותם איומים גדלו אחריו הוא מחליט לטפח אותם עבור בחירתו מחדש.

שימו לב כמה הערבים שנאו את אריק שרון ורבין שהרגו אותם - את ביבי?

עצם העובדה שיש לנו עשרות סימני שאלה אלה, שכולן עוסקות בהתעצמות אויבים חסרת תקדים ב-75 שנות עצמאות, גם אם אין להן תשובה דפנטיבית ברמה הפרסונלית, היא כשלעצמה מהווה דגל שחור.

איך קורה שכל האויבים האלה מבחוץ מתעצמים במקביל דווקא כאן?.

אותו דבר באויבים החיצונים הבלתי קונבנציונליים.

קחו לדוגמה את התעמקות ההתערבות הגרמנית והאמריקאית בישראל. 

איך קרה שהדבר הזה מתרחש בעשורים החולפים מבלי שישראל עושה דבר?.

שוב, עצם העובדה שזו מציאות שיש לנו לשאול עליה, מראה שהאבא שחשבנו שהוא אבא, הוא בעל נרצע.

למעשה הכשל הביביסטי ברמה האנליטית מודגם בעובדה ששאלות כה חמורות בכלל עולות על סדר היום.

והכשל מתעמק בכך שהן נתפסות כמשהו שהוא נורמלי בכלל.

במדינה שהיתה פעם מעצמה והיום כפי שטוענים חמאס וחיזבאללה נחלשה משמעותית.

זו רמת הניתוק מההיסטוריה הישראלית הביטחונית של הביביסט.

זה אמור להיות מספיק עבור הזקנים וההיסטוריונים להמחיש את אופי ההתדרדרות בכל תחום שאינו כלכלי.

מכאן, מי שרוצה להאשים בזה את הגרמנים, הערבים והשמאלנים הרעים.

מי שרוצה להאשים את שחקני הספסל בהיסטוריה - את ""כוחות הרוע"" - פשוט אינו ציוני, כי הוא אינו נתבע לאחריות להבסת אויביו.

במקום זאת, אדם אחראי, מבין שמי שאמור להיות כוכב ההצגה (ראש הממשלה) כשל.

מדובר באנשים, שמאשימים את היריבה בניצחון, ולא את עצמם בהפסד.

אין בעיה - פשוט תגידו שהיריב טוב מהשחקן הכי טוב שלכם, ואם זה המצב, למה אתם נלחמים? אם השחקן הכי טוב שלכם מפסיד, ואין לכם אלטרנטיבה לו - ואתם כבר בתבוסה 15 שנים - למה אתם משחקים? או לפחות למה אתם נלחמים לשמור אותו בהרכב?

מה לעשות , בשונה מספורט, כאן ההפסדים הן לא משבת לשבת, אלא מעשור לעשור. פחות מורגשים. בקרוב, אני מבטיח לכם זה בכלל לא יורגש.

אותו דבר ברמת "הדיפ-סטייט", מי שרוצה להבין איך השמאל השתלט על ישראל - חייב לחקור את מפלגת הליכוד, לא את השמאל הישראלי (כמו שאני עשיתי במאסטר שלי).

השמאל הפוסט-ציוני לא שלט בפקידות בתקופת מפא"י, והילדים שלו לא בהכרח הפכו לפוסט-ציונים. 

השמאל הפוסט-ציוני תמיד היה קיים, אבל רק אצל הליכוד הוא זכה ליד רכה ומלטפת, והצליח להביא את החברים שלו מאמריקה וגרמניה בלי שאף אחד יעצור אותו.

מפא"י בחיים לא היתה מסכימה לכזו מידה של התערבות זרה בענייני הפנים, ומי שאומר לי שזו "תקופה אחרת", חייב לזכור שישראל היתה הרבה הרבה הרבה יותר תלויה בצרפת ובארה"ב בשנים הללו, משהיא תלויה באיזשהו גורם יחיד כיום, ושגם אז במידה והיו מאמצי התערבות הם נבלמו ונחקרו מידית, ולעתים הם פשוט לא נעשו כי אנשים ידעו שישראל היא לא בית כיסא שבו כל אחד זורק כסף ותעמולה פלשתינית-גרמנית.

נתניהו ובוחריו לא מבינים שאין זה מוסרי להחזיק בכוח, כאשר 

1. או שאין לך באמת כוח והכוח הוא אצל אחרים והם משתמשים בו לחזק את הרעים.
2. או שיש לך כוח ואתה מחזק את הרעים.

בכל מקרה, בוחריו של ביבי בחרו באופציה הלא מוסרית של ראש ממשלה שתחתיו, בין אם במישרין או בעקיפין, כל האויבים מבית ומבחוץ - מתחזקים כי אף אחד לא מפחד מנתניהו מלבד בוחריו (שגם הם רק מפחדים מהריק הכרוך בויתור עליו) - הרעים אוהבים אותו כי הוא נותן להם שקט לעבוד.

 

נתניהו איש קטן כי אנשים גדולים מצמיחים לידם אנשים גדולים.

הם מאפשרים לאנשים לגדול לצידם.

בן גוריון הצמיח את שרון, דיין, ופרס.

אשכול וגולדה את רבין וספיר.

יאיר שטרן את שמיר.

ונתניהו? האם אבדו כל האנשים הטובים בתקופתו?

האם כל האנשים סביבו רק חיפשו לו את הכיסא? כמו שטוען בנו אבנר.

או שמא הוא לא אדם שמסמל רוח תקופה ולכן לא יכול להוביל קדימה?.

הכשל הזה הוא כשל חינוכי, עובדה, הליברליזם הקלאסי לא היה נולד בלי 'הג'נטלמן', כמו שהרפורמציה לא היתה נולדת בלי 'הטרובדור', ו'הציונות בלי החלוץ'.

איזה אדם עיצב נתניהו? האם זה ישראלי בעל צורה כלשהי? איזשהו טיפוס-על ציוני וערכי שמסוגל ליטול על עצמו אחריות? שנטוע בשורשיו ומביט לאופק?. מה פתאום הוא יוצר את אותו אדם רביזיוניסטי, טפיל של ההיסטוריה היהודית המודרנית - חסר עמוד שדרה וכוח.

הפילוסוף הגרמני יוהאנס מולר פעם אמר "כשמדובר בחירות - אני אנגלי", אז בפארפראזה על כך נאמר - "כשמדובר בציונות אני מפד"ל או מפא"י", אין שום ציונות אחרת. ולא היתה מעולם אחת אחרת. סרוג או חלוץ. ביניהם? טפילות פטפוטית על עליות שהביא לכאן בן גוריון, בעל ידע בינוני בכלכלה ויכולת של קוסם בלהקריס את צה"ל.

בעצם הביביהמיות, אמיתית, היא באמת הצמיחה תחתה בורות, ואמונת-שווא כוזבת באיש השמאל הקיצוני ואת יצירת הגורם השלישי שמאפשר למשולש ההרס הפנימי והחיצוני לעבוד.

להצמיח את מאפשר התעצמות חיזבאללה , איראן וחמאס, את עבד המשפטנים.

נתניהו לא הצמיח שום טיפוש חדש, הוא רק החזיר את הגלותיות לשלטון.

נסכם בכך שאם השמאל מוותר על יהדותו, הביביזם מוותר על משהו כמעט קדוש כמו היהדות - על השכל הישר וההגיון הציוני הבריא ז"ל.