"אלמנטלי": הסרט החדש של פיקסאר לא חושש לגעת בנושאים כמו הגירה ואהבה

הסרט החדש של פיקסאר מתרחש בעיר הגדולה, שלא במקרה מזכירה את ניו יורק. המטרופוליס משמש כור היתוך, בו גרים יחדיו ישויות העשויות מארבע היסודות - אוויר, אדמה, אש ומים.  בעולם הבדיוני הזה, מים הם המעמד הפריבילגי, ואש המעמד הנחות ביותר. גיבורת הסרט משתייכת לקבוצה המדוכאת הזו. היא צעירה לוהטת שנולדה למשפחת אש. אבא שלה מנהל חנות מכולת, ויש לו שתי ציפיות ממנה - שתירש ממנו את העסק המשפחתי, ושתקים עם משפחה עם בן זוג מאותו יסוד. 

הגיבורה מלאת תודה על כל מה שהקריב למענה אביה כאשר היגר לראשונה לעיר הגדולה, ולכן היא מרגישה מחויבות למלא את הציפיות שלו, אף שהיא בכלל רוצה לעבוד במלאכה אחרת - לעצב בזכוכית, התשוקה האמיתית שלה. כיאה לטבע שלה, האופי שלה מוביל להרס בחנות, מה שמצריך ביקור של פקח, שמייצג את הרשויות ולפיכך משתייך למעמד העליון. די מהר הוא מגלה במקום עוד שלל ליקויים, מה שעלול להוביל לסגירה של בית העסק.

למרות הגזירה הקשה, הפקח מתגלה כטיפוס מקסים, והיחסים בינו לגיבורה מתחממים. כעת יש לצעירה שלושה אתגרים - להציל את החנות של אבא, לשכנע אותו, וגם את עצמה, שהיא לא חייבת לרשת את הניהול שלה, ומותר לה להגשים את עצמה בדרכים אחרות, ולהראות למשפחה שלה ושל יקיר לבה החדש שאש ומים יכולים לחיות בהרמוניה מושלמת.

את הסיפור אודות הפכים שמתאהבים למרות התנגדות המשפחות, ראינו לא מעט על המסך הגדול, אך כאן הסרט מציע מבט מרענן בסוגיה שחוקה אך רלוונטית וחשובה, והמקוריות הזו מעוררת הערכה. הצפייה בו מעלה לא מעט סימני שאלה, מה שהופך את הצפייה ב"אלמנטלי" לא רק למהנה, אלא גם לחשובה.

כמו כן, עבודות הדיבוב מעולות, המוזיקה המקורית של תומאס ניומן היא מהמשובחות שנכתבו לפיקסאר בשנים האחרונות והאנימציה מהממת. הסרט בונה עולם עשיר וייחודי - הוא גרנדיוזי, עתיר תקציב, מסוגנן וממוסחר, ובתוכו מסתתר הסיפור האישי של היוצר ושל מאות אנשים שעבדו איתו. אז נכון, "אלמנטלי" רחוק מלהיות הסרט הטוב ביותר של פיקסאר, אבל ברור שהוא נעשה עם הרבה מחשבה ותשוקה, וזה כל מה שחשוב.