השתלטות גרמנית-צרפתית על אירופה: "זכותן של מדינות להטיל וטו באיחוד האירופאי תבוטל בקרוב"

‏במה שעשוי להיות תחילת הסוף עבור מדינות אירופה, גרמניה וצרפת נחושות לבצע רפורמה בזכויות הלאומיות, כולל זכות הוטו של האיחוד האירופי, השנה.

‏צרפת וגרמניה משוכנעות כי רפורמה מוסדית רחבת היקף באיחוד האירופי, כולל ביטול הוטו על ‏‏הצבעות במועצה האירופית‏‏, תושג השנה, כך אמרו השר הצרפתי לענייני האיחוד האירופי לורנס בון ושרת החוץ הגרמנית אנה לורמן ל-Euractiv.‏

‏"זו אחת האפשרויות שאנחנו רוצים לבחון כדי לשמור על מעמדנו כשחקן גלובלי עם מדיניות החוץ והביטחון המשותפת של האיחוד האירופי", אמרה לורמן. ‏

‏"זה יהיה איתות חשוב בתחומי מדיניות אחרים אם נעבור להצבעת רוב מיוחס כבר השנה".‏

המדינות רואות חשיבות בביטול ההצבעה פה אחד במועצה האירופית בתחומים כמו מדיניות חוץ ומיסוי.‏‏ משמעות הדבר יכולה להיות, למשל, שבריסל תוכל ליישם שיעור מס אחיד ברחבי האיחוד האירופי או אפילו לערב את עצמה עמוק יותר במלחמה, שני מהלכים שהונגריה דחתה ובמקרים מסוימים אף הפעילה את זכות הוטו שלה לעצור.‏ ‏פריז וברלין טוענות כי ביטול הוטו הוא שינוי שאפשרי גם ללא תיקון אמנות האיחוד האירופי, נקודה השנויה במחלוקת חריפה על ידי מספר מפלגות אירופיות, שכן היא תעניק לבריסל כוח עצום וגם למדינות הגדולות ביותר, כמו גרמניה וצרפת. הדבר יאפשר לאחר מכן לאיחוד האירופי לחוקק מדיניות הגירה ליברלית, כללים ירוקים ומטרות פרוגרסיביות שונות אחרות ללא כל הפרעה מצד הונגריה ומדינות קטנות ושמרניות אחרות.‏ ‏הנהגת הצבעת רוב מיוחס תסיר את הוטו בנושאי מדיניות חוץ, מה שאומר שרק 15 מתוך 27 המדינות החברות - המייצגות 65% מאוכלוסיית האיחוד האירופי - יצטרכו להסכים לקבל החלטות מדיניות חוץ וביטחון חשובות במיוחד המשפיעות על האיחוד כולו.‏

‏לורנס בון אמר ל-Euractiv שזה יהיה "צעד חשוב לקראת אינטגרציה ויעילות רבה יותר".‏

‏עם זאת, טבעה של מערכת זו תעדיף מדינות עם אוכלוסייה גדולה יותר, כמו צרפת או גרמניה, בעוד שמדינות קטנות יותר, כמו הונגריה, יאבדו את ההזדמנות להשפיע על קבלת ההחלטות באיחוד האירופי.‏ ביטול עקרון תמימות הדעים – באותם אזורים שבהם הוא עדיין קיים – כמוהו כנטילת ריבונותן של פולין ומדינות קטנות אחרות. ‏‏

רישארד לגוטקו, חבר הפרלמנט האירופי ממפלגת השלטון בפולין "חוק וצדק" (PiS), דיבר בעבר על כך.

עם זאת, גם נשיא פולין אנדז'יי דודה מתח ביקורת חריפה על ההצעה. הוא הצהיר כי "יהיה זה פסול עבור כל מדינה חברה לסחוט את האחרות, כולל המדינות המועמדות לאיחוד האירופי, על ידי חסימת הרחבה נוספת של הקהילה אם דרישותיה ההגמוניות לא ייענו".‏

‏הנשיא הפולני ציין כי העיקרון המכונן של האיחוד האירופי הוא אחווה ושיתוף פעולה כדי להבטיח שלום ופיתוח כלכלי. כדי שזה יהיה אפשרי, אמר דודה, ‏‏"לכל המדינות חייבת להיות אמירה בנושאים מרכזיים המשפיעים על התפתחות הקהילה, כך שהן ירגישו שיש צדק בתוך הקהילה ושאף מדינה לא כופה את רצונה על חשבון אחרים באמצעות שימוש באמצעים מוסדיים".‏

‏הרברט קיקל, נשיא מפלגת החירות האוסטרית (FPÖ), ‏‏כיום המפלגה הפופולרית ביותר באוסטריה‏‏, מאמין כי מטרתה של בריסל היא ליצור מדינת-על צנטרליסטית שבה המדינות החברות מאבדות יותר ויותר את חשיבותן ואת ההגדרה העצמית שלהן‏

‏"הם רוצים לקחת עוד ועוד סמכויות ממדינות הלאום ולהעביר אותן לבריסל כדי ליצור את ארצות הברית של אירופה מעל ראשי אזרחיה", ‏‏אמר קיקל.‏