ארה"ב מפולגת ומשוסעת מאי פעם: שנה לביטול פסיקת "רו נגד וייד"

יום שישי ה-24 ביוני 2022 ייזכר לעד כנקודת מפנה בהיסטוריה האמריקאית, שכן מדובר ביום שבו הזכות החוקתית לעבור הפלה נגזלה מעשרות מיליוני נשים. במקום להתקדם אל עבר העתיד, לדור הנוכחי של אמריקאים יש פחות זכויות חוקתיות מאשר הוריהם וסביהם. ומה שהתרחש ברחבי ארצות הברית מאז אותו יום גורלי, בו שופטי בית המשפט העליון של ארצות הברית פרסמו את פסק דין "דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג'קסון", הוא דבר כמעט בלתי נתפס.

מפגינים נגד ביטול הזכות לעבור הפלה, מחוץ לביהמ"ש העליון, בשנה שעברה (צילום: AP)

על מנת להחזיר את ארצות הברית לאחור, שופטי העליון נאלצו לבטל שתי פסיקות — "רו נגד וייד" ו-"הורות מתוכננת נגד קייסי" — אשר היוו תקדים היסטורי וקריטי ואיפשרו לנשים לעבור הפלות. כדי להבין את המשמעות המלאה של המהלך, מוטב להכיר את שתי הפסיקות הללו אשר כבר שייכות להיסטוריה.

הפסיקה ה"מפורסמת" ביותר מבין השתיים היא כמובן 'רו נגד וייד' (Roe v. Wade) משנת 1973 - פסק דין שקבע שלנשים יש זכות לבחור לעבור הפלה בשליש הראשון של ההיריון, ושלאף מדינה אסור להגביל את הזכות לעבור הפלה במהלך תקופה זו.

כשני עשורים לאחר מכן, בשנת 1992, פורסם פסק הדין התקדימי 'הורות מתוכננת נגד קייסי' (Planned Parenthood v. Casey). פסיקה זו היא תוצאה של דיון בשאלת הזכות לבחור לעבור הפלה. בהתבסס על התיקון ה-14 לחוקה האמריקאית, בית המשפט העליון קבע שההגבלות על הפלה לפני הזמן בו העובר מסוגל לשרוד מחוץ לרחם פוגעות זכותן של נשים להליך הוגן (זכות שהפכה לחוק מן השורה במסגרת התיקון ה-14). מאז 'הורות מתוכננת נגד קייסי', נאסר על מדינות בארצות הברית להגביל הפלות לפני השבוע ה-24 להריון.

כאמור, פסק הדין "דובס" הביא לביטול גורף של שני התקדימים הללו. התוצאה? מדינות רבות כבר חוקקו חוקים האוסרים על נשים לעבור הפלה. ברוב המקרים, מדובר באיסור מלא (כלומר, שלא ניתן לבצע הפלה באף שלב של הריון. בחלק מהמדינות אומנם כן מאפשרים לעבור הפלה כאשר נשקפת סכנה לחיי האם, אך לא בכולן). בג'ורג'יה, למשל, חל איסור על הפלה החל מהשבוע השישי להריון - תקופה שבה רוב הנשים בכלל לא יודעים שהן בהריון. מדינות רבות נוספות - כולן בשליטה רפובליקנית - פעלו לחוקק חוקים האוסרים על הפלות החל משלב מוקדם בהריון, ביניהן נברסקה, אריזונה, פלורידה, יוטה, טקסס וצפון קרוליינה.

השופט סמואל אליטו, שכתב את פסק הדין שהביא לביטול 'רו נגד וייד' (צילום: AP)

בשנה שעברה מאז "דובס", מספר הנשים העוברות הפלה חוקית נמצא בירידה, חרף העובדה שהביקוש להפלות עלה בשנים האחרונות. לפי ארגון WeCount, המבצע מעקב אחר הגישה להפלות, מצא כי מספר ההפלות ירד ב-66 אלף בין יוני אשתקד (זמן קצר לאחר ההחלטה הדרמטית) ועד חודש מרץ האחרון. על אף שחלק מהמדינות דווקא רשמו עלייה במספר הנשים העוברות את ההליך, נתון זה בכל זאת ירד: "בפועל, נשים המתגוררות במדינות שבהן חוקקו חוקים נגד הפלות נאלצו לדחות את ההליך או לנסוע למדינות אחרות כדי לעבור הפלה", אמרו בארגון והמשיכו, "במקרים קיצוניים יותר, נשים בחרו לבצע הפלה ביתית, וחלקן אף המשיכו בהריון חרף העובדה שהן לא היו מעוניינות בכך".

עבור מיליוני נשים, הפתרון להשגת הפלה הגיע דווקא באמצעות גלולות שהושגו באינטרנט, אך כמובן שגם בכך קיים סיכון מסוים (כי לא ניתן לדעת בוודאות מה המקור של הגלולות). עבור מיליוני נשים נוספות, המשמעות של "דובס" היא שעליהן לנסוע מאות קילומטרים, לעיתים קרובות אף לעבור במספר מדינות, על מנת לעבור הפלה. לדעתם של מומחים, מי שמרגישות את ההשפעה של השינויים בחוק הן הנשים ששייכות למיעוט, ובפרט נשים עניות.

"לנשים אמידות אין כל בעיה להגיע למדינה שבה מותר לבצע הפלה באופן חוקי", מצהירה קלי באדן ממכון גוטמאכר, "אבל אין ספק שמצב רע הפך לגרוע. קחו לדוגמה את לואיזיאנה, שם הגישה להפלות הייתה קשה עוד לפני פסק הדין 'דובס'. אבל כעת, הפלה אינה חוקית ברחבי המדינה, כמו גם בכל אחת מהמדינות הגובלות עם לואיזיאנה. המשמעות היא שאישה שגרה בניו אורלינס צריכה לעבור שתיים או שלוש מדינות כדי לעבור הפלה בטוחה וחוקית".

במקביל לכך, בית המשפט העליון עלול לחסום את הגישה גם למיפפריסטון, גלולה להפסקת הריון יזומה. בחודש אפריל האחרון, בית המשפט הפדרלי פסק נגד השימוש בתרופה זו וקבע כי האישור שהוענק לגלולה ע"י מנהל המזון והתרופות (FDA) נוגד את החוק, ועל כן הוא מבוטל לאלתר. העליון הפך את ההחלטה הזו באופן זמני וקבע כי ניתן להמשיך למכור את הגלולה עד שהנושא יוכרע באופן סופי - ככל הנראה ע"י אותם שופטי העליון שביטלו את "רו נגד וייד" ו-"הורות מתוכננת נגד קייסי".

גלולת מיפפריסטון שעשויה להיות היעד הבא של הימין הרדיקלי בארצות הברית (צילום: Getty Images)

בפסק הדין "דובס", שופט בית המשפט העליון סמואל אליטו הסביר את ההחלטה בכך ש"פסק הדין 'רו נגד וייד' היה שגוי מהרגע הראשון. הדיון בנוגע לזכות הפדרלית החוקתית לעבור הפלה עוררה פילוג בחברה האמריקאית, ולכן כל מדינה צריכה להכריע בנושא. הגיעה העת לפעול לפי חוקת ארצות הברית ולהחזיר את נושא ההפלות לנבחרי הציבור".

בעקבות פסק הדין, רמת האמון בבית המשפט ותשעת שופטיו ירד לשפל חדש - פחות מ-40% - לקראת ספטמבר אשתקד. סקרים שבוצעו בשבועות האחרונים מראים כי רמת האמון בשופטים עלתה מאז, אולם היא עדיין לא מתקרבת למה שהייתה במאי 2022. במקום להחזיר את סוגיית ההפלות למדינות כפי שאליטו רצה, נוצרו מאבקים גדולים בין שתי המחנות - אלו שתומכים בהפלות ואלו שמתנגדים להן.

קליפורניה, מסצ'וסטס, קולורדו וניו ג'רזי הן רק חלק מהמדינות שבהן חוקקו חוקים המספקים הגנה חוקית לנשים שמגיעות למדינה כדי לעבור הפלה, כמו גם הגנה משפטית לרופאים ושאר הצוות הרפואי במרפאות. לעומת זאת, איידהו אישרה הצעת חוק, במסגרתה יציאה מהמדינה כדי לעבור הפלה מהווה עבירה פלילית. בטקסס חוקק חוק המאפשר לתבוע רופאים ואחיות שיבצעו הפלות (כמו גם כל מי שמסייע לכך, למשל נהג אובר שמסיע אישה למרפאה).

"מאז פסק הדין 'הובס', אנחנו רואים רטוריקה מזעזעת במדינות שמתנגדות להפלות", מסבירה דנה סוסמן, מנהלת ארגון Pregnancy Justice התומך בזכות ההפלה, "המדינות הללו חשפו את פניהן האמיתיות. הן מחפשות לשלוט בנשים. התובע הכללי של אלבמה איים להעמיד לדין כל אישה שעוברת הפלה. בקרוליינה הדרומית מחפשים לקדם הצעת חוק שתאפשר לבצע עונש מוות למי שעוברת הפלה. ובקנטקי סבורים שאישה שעוברת הפלה צריכה למצוא את עצמה מואשמת ברצח", אמרה.

סוסמן מודה שחלק גדול מהצעות החוק הללו בכלל לא יאושרו, אך לדעתה הכוונה שעומדת מאחוריהן היא לא פחות חשובה: "זה כמעט לא רלוונטי אם הצעת חוק כזו או אחרת תאושר, מכיוון שעצם הגשתן גוררת בלבול ופחד - תחושות שיישארו גם במידה שהצעות החוק יתרסקו".